פנחס יחזקאלי: למה צריך השב"כ ממונה על שוויון מגדרי?

תקציר: כאשר עולם העסקים והמינהל הציבורי הישראלי אימץ את הESG ברוח עמיתיהם בחו"ל, הוא "ייבא" לתוך הארגון 'נוזקה' פרוגרסיבית, שהפכה את השמירה על ערכי הווק לדרישה רגולטורית. קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחד כזה: בצה"ל זו היוהל"ם. באוניברסיטאות זו יועצת או סגנית הנשיא להוגנות מגדרית, ועוד…

[בתמונה: למה צריך השב"כ ממונה על שוויון מגדרי?... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: למה צריך השב"כ ממונה על שוויון מגדרי?… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מכתב מחאה של הממונה על השוויון המגדרי בשב"כ, הודלף לתקשורת. רגע. אבל מי צריך בשב"כ ממונה על שוויון מגדרי?

קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחד כזה. בצה"ל זו היוהל"ם. באוניברסיטאות זו יועצת או סגנית הנשיא להוגנות מגדרית, ועוד. זוהי תשתית רעיונית וניהולית שנבנתה במשך עשור, והטמיעה בארגונים מדדי דירוג גלובליים הקרויים   ESG  (סביבה, חברה וממשל תאגידי),  שהפכו את ערכי הווק מסיסמאות חברתיות למדדים כמותיים המחייבים תאגידים ומוסדות.

[בתמונה: קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחראי לשוויון מגדרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחראי לשוויון מגדרי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

כאשר עולם העסקים הישראלי אימץ את הESG – כדי לקסום למשקיעים זרים ולשמור על לגיטימיות בינלאומית, הוא "ייבא" לתוך הארגון 'נוזקה' פרוגרסיבית, שהפכה את השמירה על ערכי הווק לדרישה רגולטורית ולתנאי סחר. ברגע שהמחאה בישראל מוסגרה כמאבק על "ערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית", המנגנונים הארגוניים נכנסו לפעולה אוטומטית. המנכ"לים והדירקטוריונים לא היו זקוקים להבנה עמוקה ברזי הרפורמה המשפטית; הם פשוט זיהו את הקוד המוכר שמאפשר להם לשמור על דירוג ה ESG  שלהם ועל תדמיתם כ"נאורים", בעיני הקהילה העסקית הגלובלית.

תהליך זה חלחל באותה עוצמה למגזר הציבורי ולמערכות הביטחון, שגם הן שואבות את השראתן המקצועית ותפיסת עולמן מפורומים בינלאומיים דומים. לכן, המחאה נתפסה כציווי תאגידי של "אחריות חברתית".

כך נוצר מצב שבו המערכות החזקות ביותר במדינה פעלו כגוף אחד, לא מתוך קונסנזוס אידיאולוגי פנימי, אלא מתוך רפלקס מותנה של מערכת שסנכרנה את עצמה לארכיטקטורת הערכים הגלובלית החדשה.

ממשל טראמפ פועל היום בתקיפות לביטול המדדים הללו, ובעלי המשרה המטמיעים אותם. אחרי הבחירות נעשה זאת גם אנחנו.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 מחשבות על “פנחס יחזקאלי: למה צריך השב"כ ממונה על שוויון מגדרי?”

  1. המערך הבירוקתי פקידותי בכל ארגון תמיד ישאף להגדיל ולבסס את עצמו ללא כל קשר לתוצרים בפועל .
    גם כאשר מפעל כושל כבר מייצר בהפסד או לא מייצר עדיין המנגנון הפקידותי בירורקרטי ימשיך לעבוד במלא המרץ ומלא העלויות ללא קשר לתוצר בפועל .

    הגב

כתיבת תגובה