תקציר: הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל. 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 17 בפברואר 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל. 

על פי התקשורת, להבטחת צורכי החירום של מדינת ישראל, תהיה חלוקה של תחומי הפעילות. החברה הגרמנית תשלוט בעיקר הפעילות בתובלה הבינלאומית, ובנוסף צי האניות המופעל בחכירת חברת פימי, ימלא את צורכי התובלה הימית הישראלית, המוגדרת כצורך אסטרטגי, זו אחריות לאותו חלק הכפוף ל"מניית הזהב, של מדינת ישראל.

הממד הביטחוני

מבחינה כלכלית המכירה ניתנת כנראה להצדקה כעסקה רווחית. וכמובן אינני מומחה לממד הכלכלי בעסקה זו.  אבל ביכולתי לבחון את משמעות המכירה מהממד הביטחוני.

בהיבטים רבים, במיוחד בכל הקשור לתספוקת המגיעה לנמלי הארץ,  מדינת ישראל היא מדינת אי. מעל תשעים אחוז מהיבוא לישראל מגיע בדרך הים. במלחמה שפרצה בשבעה אוקטובר והתמשכה למעלה משנתיים,  למדנו עד כמה ללא חברות התעופה הישראליות, מדינת ישראל הייתה נלכדת במצור אווירי. מצור דומה וחמור פי כמה עלול להתרחש בתעבורה הימית.

בשנה האחרונה למשל, פרסמו החות'ים אזהרה לכל חברות הספנות שספינותיהם עוגנות בנמלי ישראל. יש ביכולתם של החות'ים וארגוני טרור אחרים לפגוע בספינות שיעדן חיפה ואשדוד, גם כשהן מפליגות בנתיבי השייט בים התיכון. אבל הם יכולים להסתפק גם בפגיעה בספינה בים האדום השייכת לאחת מהחברות  שספינותיה מגיעות לישראל, גם אם הספינה עצמה אינה בדרכה לישראל. איום כזה יעלה את מחירי הביטוח  לספינות באופן שעלול להביא את כלל חברות הספנות להימנע מהגעה לנמלי ישראל.   

המכירה של חברת צים מותירה את צי הספינות שיבטיח את התספוקת הימית לישראל במצב חירום ללא יתירות מספקת. בחינת המכירה של צים מן ההיבט הביטחוני, צריכה להתמקד בחובתה של ממשלת ישראל  להבטיח את התספוקת הימית אליה במלוא הצרכים הנדרשים, גם במצב מלחמה,

במבט הזה, השיקול הביטחוני חייב לגבור על השיקול הכלכלי ועל המגמה המכוונת את ממשלות ישראל בעשורים האחרונים לצמצום מעורבותן בתהליכי השוק החופשי.

כדאי ללמוד בסוגיה זו מהתנהלותה של גרמניה בתחום ייצור הצוללות. למרות שלפי שעה צבא גרמניה מצומצם ואינו זקוק לצוללות נוספות, הייצור נמשך על מנת לשמר את הידע האסטרטגי לבניית צוללות. בשל כך גרמניה מוכרת צוללות לא רק לישראל במחירי הנחה, גם למצרים ותורכיה, כי הייצור מקודם על ידי ממשלת גרמניה, מנקודת מבט ביטחונית ולא כלכלית. העניין הוא שלא רק השיקול הכלכלי קובע בניהול צורכי הביטחון הלאומי של מדינה. העדפת יתר של השיקול הכלכלי מבטאת במדינת ישראל בשנים האחרונות, את השעבוד לעבודת  "עגל הזהב" בהתנהלות שמבטאת כי אין שיקול נעלה וחשוב  מחישובי עלות תועלת כלכלית.

כבר בראשית ימי המדינה בנאום לסיום קורס חובלים 1950,  קבע בן גוריון את חשיבות הזירה הימית: "השלטון הימי הבטיח לאומות החזקות יצוא ויבוא חופשי... גם ביטחון מדינת ישראל תלוי בים. ציודינו, מסחרינו נישא על גלי הים". בהבנה זו, ראוי לממשלת ישראל לבחון במבט אחראי לטווח ארוך, את ההחלטה למכירת חברת צים.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.