תקציר: הדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד הבג"ץ, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית. הפתרון איננו החלשת הביקורת השיפוטית, אלא עיצובה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. רפורמה מבנית המבחינה בין שלושת המישורים – חוקתי, מינהלי וערעורי – עשויה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

* * *

במציאות החוקתית הקיימת בישראל, מוסד בג"ץ - המרכז סמכויות שונות במהותן תחת קורת גג אחת - יצר טשטוש גבולות מסוכן בין ביקורת חוקתית, ביקורת מינהלית וערעור שיפוטי. המצב הנוכחי הוביל לכך, שהדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן].

מטרת הרפורמה המוצעת היא לעצב מחדש את המבנה המוסדי של המערכת המשפטית, כך שבית המשפט העליון ימלא את ייעודו הטבעי והמרכזי: ערכאת הערעור העליונה בעניינים אזרחיים, פליליים ומינהליים, תוך הפרדה ברורה בינו לבין הפונקציות החוקתיות והמינהליות הראשוניות. מיקוד זה יחזק את מעמדו המקצועי של בית המשפט העליון, יפחית עומס מוסדי הנובע מריבוי תפקידים, ויאפשר הפרדה ברורה בין ביקורת חוקתית, ביקורת מינהלית וערעור שיפוטי. בכך תיווצר מערכת מאוזנת שבה כל מוסד ממלא את תפקידו הייחודי, תוך חיזוק שלטון החוק והגנה עקבית על זכויות האזרח.

פתרון זה אינו מחליש את הביקורת השיפוטית, אלא מעצב אותה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. זוהי רפורמה מבנית, המבחינה בין שלושת המישורים: חוקתי, מינהלי וערעורי, ואמורה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.

המבנה המוסדי המוצע ותרומתו לזכויות הפרט

להלן חלוקת המוסדות החדשה, תפקידיהם ותרומתם הישירה לשמירת זכויות האזרח:

1. בית משפט לחוקה

התפקיד: מוסד ייעודי, שיוקם לצורך ביקורת חוקתית בלבד. תחומי סמכותו יכללו בחינת חוקתיות של חקיקה, פרשנות של חוקי היסוד, הכרעה בסכסוכים בין רשויות השלטון והגדרה מדויקת של גבולות הסמכות החוקתית. בית משפט לחוקה בכל העולם מורכב לא רק ממשפטנים אלא גם מפוליטיקאים בכירים, שפרשו מהעולם הפוליטי, וכן אנשי רוח מובהקים.

בעת עיצוב בית משפט לחוקה, הדיון אינו מצטמצם לזהות המכהנים, אלא לארכיטקטורה מוסדית שלמה, המאזנת בין שלושה צירים משלימים: מקצועיות משפטית, לגיטימציה דמוקרטית ועצמאות מוסדית. לגיטימציה דמוקרטית היא מקור האמון הציבורי במוסד המפעיל ביקורת על חקיקה ועל רשויות השלטון, והיא מושגת באמצעות מנגנון מינוי מאוזן המשלב רשויות שונות, שקיפות בהליכי הבחירה וקריטריונים מקצועיים ברורים, וכן הרכב המשקף מגוון ניסיון ציבורי ומוסדי מבלי לפגוע בסטנדרט המקצועי. לגיטימציה אינה פוליטיזציה, אלא עיגון דמוקרטי של סמכות שיפוטית במסגרת שלטון החוק.

לצד זאת, עצמאות מוסדית היא תנאי הכרחי לאי־תלות ולהגנה אפקטיבית על זכויות האזרח. עצמאות מחייבת כהונה יציבה שאינה תלויה בגורם פוליטי, הגנה מפני הדחה שרירותית, כללי אתיקה וניגוד עניינים מחמירים והפרדה בין הליך המינוי לבין ההכרעה השיפוטית. האיזון בין שלושת הצירים הוא המפתח: מקצועיות ללא לגיטימציה עלולה להיתפס כאליטיזם מנותק, לגיטימציה ללא עצמאות עלולה להידרדר לפוליטיזציה, ועצמאות ללא מקצועיות תפגע באיכות ההכרעה. רק שילוב מאוזן יוצר מוסד חוקתי יציב, אמין ובלתי תלוי, המבטיח הגנה עקבית על זכויות האזרח ועל שלטון החוק.

הרעיון המרכזי הוא: מבחינה מוסדית, ריכוז של שלוש פונקציות שונות במהותן – ביקורת חוקתית, ביקורת מינהלית וערעור שיפוטי – באותו מוסד, יצר עומס מבני וטשטוש גבולות סמכות. פיצול הפונקציות מאפשר התמחות שיפוטית והבחנה ברורה בין הכרעה חוקתית עקרונית, פיקוח מינהלי פרטני והליך ערעורי. בית משפט לחוקה יעסוק בהגדרת גבולות הסמכות ובביקורת על חקיקה; מערכת בתי דין מינהליים תפקח על פעולות הרשות המבצעת ותעניק סעד פרטני; ובית המשפט העליון יתמקד באחידות הפסיקה, בתיקון טעויות שיפוטיות, ובהבטחת הליך הוגן בערעורים אזרחיים, פליליים ומינהליים.

תרומתו לשמירת זכויות האזרח:

• הגנה על זכויות יסוד: ביצור הזכויות המעוגנות בחוקה או בחוקי היסוד, תוך קביעת סטנדרטים ברורים ומחייבים שאינם נתונים לשינויים פוליטיים תכופים.
• מניעת פגיעה שלטונית: יצירת מחסום בפני פגיעה בלתי מידתית של המחוקק בזכויות הפרט, מתוך ראייה חוקתית רחבה ויציבה.

2. הסמכת בתי הדין המינהליים הייעודיים: עם פירוק בג״צ סמכויותיו בעניינים המנהליים יועברו לבתי הדין המנהליים (מערכת שיפוט מינהלית עצמאית). תפקידם יהיה פיקוח שיפוטי על פעולות הרשות המבצעת: בחינת חוקיות החלטות מינהליות, סבירותן, תקינות ההליך המינהלי, הגנה מפני שרירות שלטונית, וטיפול בעתירות פרטניות של אזרחים נגד רשויות המדינה.

תרומתם לשמירת זכויות האזרח:

• הבטחת מינהל תקין, שקיפות והגינות בהפעלת סמכויות שלטוניות;
• הגנה אפקטיבית על זכויות פרט במפגש היומיומי עם הרשות (רישוי, תכנון, חופש מידע, זכויות סוציאליות וכדומה);
• מתן סעד מהיר ונגיש לאזרח שנפגע מהחלטה מינהלית;
• חיזוק עקרון החוקיות והגבלת שימוש שרירותי בכוח שלטוני.

הפרדת התחום המינהלי (עתירות נגד החלטות רשויות המדינה) מהתחום החוקתי, תאפשר התמקדות מקצועית במתן סעד לאזרח אל מול הבירוקרטיה השלטונית, תוך הגברת הוודאות המשפטית והיעילות.

סיכום: וודאות, לגיטימציה ואיזון

ביטול מוסד בג”ץ במתכונתו הנוכחית, בצד הקמת מערכת חוקתית־מינהלית מבוזרת, מקצועית ומוגדרת, אינם מהלך של החלשת הביקורת השיפוטית אלא של עיצובה מחדש במסגרת מאוזנת ומדויקת יותר. מיקוד בית המשפט העליון בערעורים, לצד הקמת בית משפט לחוקה ומערכת מינהלית עצמאית, עשוי לחזק את שלטון החוק, את הוודאות המשפטית ואת ההגנה על זכויות האזרח, תוך יצירת איזון נכון בין סמכות, אחריות ולגיטימציה במבנה החוקתי של מדינת ישראל.

1. חיזוק הפרדת הרשויות: קביעת גבולות סמכות ברורים לכל רשות תבהיר מהו תחום פעולתה הלגיטימי של כל אחת מהן, ותפחית חיכוך מוסדי הנובע מערבוב תפקידים. בהירות זו תבסס אחריות שלטונית ותמנע חריגה מסמכות.
2. שיפור הוודאות המשפטית: מבנה מוסדי מובחן יאפשר לאזרח ולרשויות לדעת מראש באיזה מסלול משפטי מתבררת כל סוגיה — חוקתית, מינהלית או ערעורית — ובכך יגביר יציבות, צפיות ושקיפות במערכת המשפט.
3. השבת האיזון בין סמכות, אחריות ולגיטימציה: פיזור הסמכויות בין מוסדות מתמחים ייצור הלימה נכונה בין הכוח השיפוטי לבין אחריותו הציבורית, ויחזק את הלגיטימציה של ההכרעה המשפטית בעיני הציבור.
4. עיגון יציב של הגנת זכויות האזרח: הגנת זכויות הפרט תישען על מוסדות ייעודיים, מאוזנים ומוגדרים, ולא על תפיסה משתנה או מחלוקת פוליטית. בכך תובטח שמירה עקבית על זכויות האדם במסגרת דמוקרטית יציבה, הנשענת על כללים ברורים ועל מוסדות אמינים.

בסופו של תהליך, רפורמה זו תבטיח כי הגנת זכויות האזרח לא תהיה תלויה בנטייה פוליטית כזו או אחרת, אלא תעוגן במוסדות יציבים, מאוזנים ודמוקרטיים.

[אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.