תקציר: מאז הפריצה של אזרחים וחברי כנסת לבסיס שדה תימן ב-29 ביולי 2024 - בעקבות פשיטת מצ"ח על חיילי כוח 100 - מהדהד באליטה 'מתחת לרדאר' של השיח הגלוי, תרחיש קמאי, פרימיטיבי ומפחיד במיוחד: תרחיש שבו ה'המון', אותם אזרחים, שמודרים דרך קבע מהמרכזים הסמליים של הכוח, חודר פיזית למרחב המקודש ביותר של האליטה, לאולמות השופטים בבית המשפט העליון...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מעולם לא היה הלחץ על אליטת ההון הישראלית גדול כל כך, ומעולם לא הייתה חרדת ההתחלפות שלה מוחשית כל כך.

לא מדובר בעוד מחאה, לא בעוד משבר פוליטי, אלא בשבר תודעתי עמוק: תחושה שהסדר הישן - זה שבו קומץ מצומצם של שופטים, משפטנים, פקידים ופרשנים מכתיב את גבולות הלגיטימיות - אינו מובן מאליו עוד.

האליטה ושלוחיה שומעים את המילה 'בגידה' נאמרת שוב ושוב. הם מבינים שהעם חש שהם בגדו בו עם הגרועים באויביו ונחושים למסור את מדינתו, למרות התנגדותו, לידיהם. הם גם מבינים שהאליטה נעמדה על רגליה האחוריות למנוע את חקירת היועמ"שית וגילוי האמת. העובדה, שהנהגתו נמנעת בינתיים לשבור את הכלים, רק מעצימה את הזעם הזה שבקרבו, עוד יותר.

הזעם הציבורי הגובר יוצר פחד בקרב האליטה, והוא אינו מביא להתמתנות אלא להיפך, לאסקלציה. נשיא בית המשפט העליון, שנותר לבדו 'על המגרש', שובר עוד ועוד את 'חוקי המשחק', וההקצנה שלו מלבה בתורה את תחושת הייאוש והזעם הגובר של העם.

תרחיש יום הדין

מאז הפריצה של אזרחים וחברי כנסת לבסיס שדה תימן ב-29 ביולי 2024 - בעקבות פשיטת מצ"ח על חיילי כוח 100 - מהדהד באליטה מתחת לרדאר של השיח הגלוי, תרחיש קמאי, פרימיטיבי ומפחיד במיוחד: תרחיש שבו ה'המון', אותם אזרחים, שמודרים דרך קבע מהמרכזים הסמליים של הכוח, חודר פיזית למרחב המקודש ביותר של האליטה, לאולמות השופטים בבית המשפט העליון, לא כהפגנה, לא כמחאה מבוקרת, אלא כפריצה. בדיוק כפי שבני “המעמד השלישי” בצרפת לא ביקשו רפורמה בבסטיליה, אלא החריבו אותה.

מאז אירוע שדה תימן, הפחד הזה חזר, שוב ושוב, ע"י אנשי מחאה, אולם לא נאמר בפה מלא ע"י בכירים. הוא התבטא בלחישות, בכותרות מרומזות, בהשוואות היסטריות ל”קץ הדמוקרטיה”, ובדמוניזציה גוברת של ציבור שלם. כאשר עיתונאים, שופטים ופרקליטים משתמשים שוב ושוב בכינויים כמו “אספסוף”, “בבונים”, “פורעי חוק”, אין זו פליטת פה. זו שפה של חרדה.

החרדה הזו שברה שיא נוסף באירוע הירי שלא היה על בית המשפט העליון בהפגנת הימין ב- 8 ביוני 2025. ואז, ב- 4 בדצמבר 2025, נאם פרופ' אהרן ברק את 'נאום הנתינים' בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל. מעבר למשפט האלמותי: "אני חושב, שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים", היה גם משפט מכונן אחר שנעלם מן העין: "האולם של בית המשפט הפך להיות כיכר להפגנה" - אמר - "המרחק בין הפגנה באולם של בית המשפט לבין התפרצות לבית המשפט וללשכות השופטים אינו רב".

הנה. יצא המרצע מן השק!

משדה תימן לירושלים: סדק באשליית השליטה

שדה תימן לא היה אירוע ביטחוני בלבד. הוא היה רגע שבו האליטה נוכחה לדעת שהמונופול שלה על הגדרת “החוקיות”, “המידתיות” ו”המוסר הציבורי” נסדק. העובדה שאזרחים - ולא ארגונים ממוסדים - העזו לפרוץ מחסום, לערער סמכות ולהכתיב סדר יום, טלטלה את התפיסה הבסיסית של שליטה.

התגובה המידית לא הייתה ניסיון להבין את עומק הניכור, אלא מעבר למוד הגנתי־פרנואידי: האשמת העם עצמו. זהו מנגנון מוכר היטב בהיסטוריה של אליטות במצור: הפיכת הפחד למוסר, והחרדה לצדקנות.

הבסטיליה כסיוט אליטיסטי

הבסטיליה אינה סמל למהפכה עממית בעיני ההמונים; היא סמל לאבדן שליטה בעיני האליטות. בצרפת של סוף המאה ה־18, האריסטוקרטיה לא פחדה מעוני, היא פחדה מהרגע שבו העניים יפסיקו לפחד. כך גם בישראל: האליטה אינה חרדה מוויכוח משפטי, אלא מהאפשרות שהמשפט יחדל מלהיות מחסום.

בית המשפט העליון אינו רק מוסד משפטי; הוא מעין מקדש אזרחי. לשכות השופטים הן מרחב סימבולי שבו האליטה משכנעת את עצמה שהכוח שלה אינו פוליטי אלא “טבעי”, “מקצועי”, “נאור”. האפשרות שההמון יפרוץ אליו - אפילו כדימוי - מערערת את כל המיתולוגיה הזו.

לכן, תגובת העם מתוארת מיד כ”איום על הדמוקרטיה”. לא משום שהיא באמת מאיימת על הדמוקרטיה, אלא משום שהיא מאיימת על הפרשנות האליטיסטית שלה.

אליטה במצור ממציאה אויב

ככל ש'חרדת ההתחלפות' גוברת, כך גוברת גם האלימות הסימבולית. האליטה מגייסת את כליה: תקשורת, אקדמיה, מערכת משפט, כדי לצייר את עצמה כמגן האחרון בפני הכאוס. זוהי דינאמיקה קלאסית: האליטה מציגה את שלטונה כהכרח קיומי, ואת ערעורו כאפוקליפסה.

אך ההיסטוריה מלמדת אמת לא נוחה: אליטות אינן נופלות כשההמון מתפרע. הן נופלות כשהן מאבדות לגיטימציה. וכאשר הפחד מחליף אחריות, וההתנשאות מחליפה הקשבה, הדרך לבסטיליה - הפיזית או הסמלית - מתקצרת.

לא קריאה להרס, אלא אזהרה

אין כאן הצדקה לאלימות, ואין כאן קריאה לפריצה. להפך: זהו ניתוח של האופן שבו אליטה, בפחדה, מייצרת את התנאים לאבדן שליטה. מי שמדבר ללא הרף על “בבונים”, מי שמתאר ציבור שלם כבלתי כשיר לדמוקרטיה, שלא יתפלא אם אותו ציבור יפסיק להאמין בקדושת מוסדותיו.

הבסטיליה לא נפלה ביום אחד. היא נפלה הרבה לפני, ברגע שבו האריסטוקרטיה שכנעה את עצמה שהעם אינו ראוי לה.

והסיוט שמרחף מעל בית המשפט העליון אינו תרחיש עתידני. הוא מהווה מראה. מראה של אליטה שמביטה בה, ורואה לראשונה את סופה כאפשרות ריאלית.

[לאוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על בגידה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, ייצור ידע, 17/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, ייצור ידע, 28/2/25.