תקציר: הציבור הישראלי, שמקבל דיווחים שוטפים על מספר המשאיות הנכנסות לעזה מדי יום, נחשף למספרים שונים - מעשרות ועד מאות משאיות. אולם מאחורי הנתון הפשוט לכאורה מסתתרת מציאות עמומה ומורכבת, שמהווה את התשתית לשמועות החוזרות ונשנות על שחיתות בהיקף עצום: לא המספר קובע, אלא מה בדיוק נכנס בתוך אותן משאיות; ובעיקר, מהו נפחן ומשקלן האמיתי.

שמעון אלקיים הוא באר שבעי וותיק, שמשלב ניסיון חיים עשיר באמונה ובתורת ישראל, שהן לחם חוקו. חווה את כל מלחמות ישראל והשתתף השתתף במלחמת שלום הגליל.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מאז תחילת הלחימה בעזה (2023–2025), הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי לאחד ממוקדי הוויכוח הציבורי החריפים בישראל. הציבור הישראלי, שמקבל דיווחים שוטפים על מספר המשאיות הנכנסות לעזה מדי יום, נחשף למספרים שונים - מעשרות ועד מאות משאיות. אולם מאחורי הנתון הפשוט לכאורה מסתתרת מציאות עמומה ומורכבת, שמהווה את התשתית לשמועות החוזרות ונשנות על שחיתות בהיקף עצום: לא המספר קובע, אלא מה בדיוק נכנס בתוך אותן משאיות; ובעיקר, מהו נפחן ומשקלן האמיתי.

הצגת נתוני "מספר המשאיות" כסמן של היקף הסיוע, היא טכניקה תקשורתית המשרתת את מנגנון ההסתרה. מדובר במה שמכונה במדעי החברה "פוליטיקה של נתונים" (Data Politics): שימוש סלקטיבי בנתונים כדי לייצר תודעה ציבורית רצויה (Miller, 2020). הציבור רואה מספר מוחלט, אך אינו יודע להבחין באיזו סוג משאית מדובר.

יש משאיות קלות עם שני סרנים, ואחרות עם שלושה, חמישה, שמונה, ואפילו משאיות כבדות עם תשעה ואחד עשר סרנים, ועם נגררת כפולה. כמות הכבודה שניתנת להכנסה בדרך של הקטנת מספר המשאיות והגדלת הכבודה שהן נושאות הוא בלתי מוגבל כמעט.

כך, ניתן לדווח על הקטנת כמות המשאיות מ-400 ל-300, ובאותה נשימה להכניס בפועל פי שניים או שלושה יותר מטען, פשוט באמצעות שינוי נפח ההובלה.

"מסך העשן" של ההומניטריות

בהקשר הרחב יותר, מדובר בדוגמה מובהקת ליצירת 'מסך עשן מוסרי'. זהו מונח, שהחל לשמש בחקר יחסים בינלאומיים לתיאור שימוש בערכים הומניטריים לצורך הסוואת אינטרסים מדיניים או כלכליים (Barnett, 2011). השיח ההומניטרי מאפשר לגורמים מדיניים, כלכליים - ולעתים גם ביטחוניים - לנהל מדיניות עמומה, תוך טשטוש גבולות האחריות.

המספרים המתפרסמים משמשים כתפאורה תקשורתית. הם מאפשרים לשלטון לומר לציבור כי ישראל "מאפשרת סיוע הומניטרי בהתאם ללחצים הבין-לאומיים", ובמקביל להרגיע את האמריקנים, את האו"ם ואת הצלב האדום.

אולם מאחורי הבמה הזו, ייתכן שמתחוללת מציאות אחרת לגמרי, של תעשייה רווחית, מושחתת ואף מסוכנת לביטחון הלאומי.

נתיבי השחיתות האפשריים

בעדויות שונות שפורסמו בעיתונות הישראלית ובדו"חות חצי-רשמיים (ראו לדוגמה: Yehoshua, 2024), נטען כי תחום הסיוע ההומניטרי לעזה הפך למוקד של כסף גדול. על פי מקורות שונים, השליטה בנתיב התובלה - מהגדר, דרך מחסני הביניים, ועד המחסומים הפלסטיניים - היא קרקע פוריה לשחיתות.

במקרים שבהם אין פיקוח שקוף על משקל הכבודה אלא רק על מספר המשאיות, מתאפשרת גמישות שמקשה לזהות חריגות. די בתוספת נגררת אחת או בהמרת משאית בינונית למשאית סמי-טריילר כדי להכפיל את כמות הסחורה, ובעקבות זאת גם את הרווח.

אציין, כי לאורך השנים נחשפו פרשות דומות גם בזירות אחרות, כמו במצרים, בירדן ובאפגניסטן, שבהן סיוע הומניטרי שימש ככיסוי להעברת כספים, ציוד ואף נשק (Weissman, 2018).

ממד פוליטי וביטחוני

מעבר להיבט הכלכלי, יש כאן מימד פוליטי עמוק. הסתרת הנתונים המדויקים על סוג וגודל המשאיות מאפשרת למערכת הביטחון לשמור על גמישות אסטרטגית מול הלחצים האמריקניים והאו"ם, מבלי לחשוף לציבור עד כמה ישראל אכן נכנעת ללחצים אלו. כך הופכת שאלת "כמה משאיות נכנסו היום לעזה?" לא לשאלה לוגיסטית אלא לשאלת ריבונות.

בה בעת, התנהלות זו פוגעת באמון הציבור. היא יוצרת תחושה שהממשלה מסתירה מידע בסיסי בשם "טובת המדינה", בעוד שבפועל היא מגנה על מנגנון ביורוקרטי-כלכלי משומן. מבחינה סוציולוגית, זהו ביטוי מובהק לתופעה אותה מכנה פייר בורדייה "הון מוסרי" — שימוש בדימוי מוסרי כדי לשמר כוח פוליטי (Bourdieu, 1998).

סיכום

סוגיית משאיות הסיוע לעזה היא הרבה מעבר לשאלה טכנית. היא חושפת את המפגש בין מוסר, פוליטיקה וכלכלה בשעת מלחמה. הציבור, שמבקש להאמין שהסיוע נועד להצלת אזרחים, נדרש לשאול שאלות קשות: מי נהנה מהמבנה המעורפל הזה? מדוע אין שקיפות מלאה על המשקל הכולל של הסיוע? והאם מאחורי השיח ההומניטרי מסתתרת מערכת אינטרסים שמחלישה את ההרתעה הישראלית ומערערת את אמון הציבור?

ייתכן שדווקא המדד הקטן הזה, גודל המשאית, חושף את הסיפור הגדול באמת של מלחמת עזה: הפער בין הנתונים שמדווחים לציבור לבין המציאות בשטח.

ולסיום שאלה: אם כבר סופרים משאיות, הסולר שבטנקי הדלק של המשאיות עוזב יחד איתן, או שחמאס לוקח גם אותו?

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.

• Barnett, M. (2011). Empire of Humanity: A History of Humanitarianism. Cornell University Press.
• Bourdieu, P. (1998). Acts of Resistance: Against the Tyranny of the Market. The New Press.
• Miller, T. (2020). Data Politics and the Manipulation of Public Perception. Oxford University Press.
• Weissman, F. (2018). Humanitarian Corruption: Aid, Accountability and War Economies. Zed Books.
• Yehoshua, D. (2024). Logistics, Aid and Corruption in the Gaza Conflict. Haaretz Investigative Series.