תקציר: בסוגיה מורכבת זו שעוסקת ביחסי דרג מדיני-צבאי, נכתבו באקדמיה מאות ספרי מחקר. הכרת  הסוגיה ברמה התאורטית, היא ענין לאקדמאים. במבחן המעשה שהוא תמיד ייחודי האחריות מוטלת על שני הצדדים, והיא חייבת להתייצב על תשתית של נאמנות הדדית. אולם בנקודת המוצא כדאי שתתחיל בתודעת האחריות הנובעת מסמכותו העליונה של הדרג המדיני.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 26 בנובמבר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

חובת כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני ידועה ומוסכמת. לא בסוגיה עקרונית זו  טמון בימים אלה המתח בין הרמטכ"ל זמיר לבין שר הביטחון כ"ץ.

מערכת יחסים תקינה בין השניים היא מרכיב הכרחי בניהול הביטחון הלאומי, היא תנאי הכרחי לאיכות קבלת ההחלטות ולניהול המורכב של תפקידי המערכת הביטחונית.

בספרו "פנקס שירות" (ראו תמונת כריכה למטה), תיאר יצחק רבין את יחסי העבודה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, כנדרשים להתקיים בנאמנות הדדית ובאחריות משותפת. בדבריו קבע: "אם אין אחריות משותפת לתוצאות, אין גם סמכות משותפת לקבלת החלטות." [למאמרם של יחזקאלי ואונגר משיח: בהירות של סמכות ואחריות בארגון, לחצו כאן]

בהתייחסות למסקנות וועדת אגרנט שהטילה אחריות ומסקנות ענישה רק על הדרג הצבאי ולא על הדרג המדיני, הסביר רבין: "זמן רב היה דרוש לממשלה שעמדתי בראשה" אחרי מלחמת יום כיפור, "לתקן את הפגם החמור שוועדת אגרנט ניסתה להטיל בחיינו. חשתי בגילויים של חוסר אמון מצד הרמטכ"ל, (מוטה גור) בליבו אמר ולפעמים אף התבטא, שאם יקרה משהו הוא יישאר בודד.  כנושא אחריות בלעדית. לכן מוטב לו להצהיר הצהרות פומביות, המבטאות הסתייגות מצידו ואזהרה מפני התפתחויות שליליות, ובלבד שלא יישאל לאחר מעשה: אתה אחראי, היכן היית? מדוע לא הזהרת?"

נכון להזכיר שמבחינת הגדרת החוק שר הביטחון איננו בעל הסמכות הבלעדית לפיקוד על הצבא

הסמכות והאחריות המלאה נתונה בידי הממשלה. אבל, בסדרי העבודה המעשיים שר הביטחון הוא המופקד מטעם הממשלה על ניהול הצבא ובתוך כך הוא האחראי ליצירת מערכת היחסים התקינה וזיקת האמון ההדדית בין הדרגים.

בהכוונת ההבנה הזו פעל אלוף מיל' איציק מרדכי בכניסתו לתפקיד שר הביטחון בממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1996. בספרו "בעד עמי ולמען ארצי" (ראו תמונת כריכה למטה), תיאר את דרך התנהלותו בחובתו ליצירת תנאיי העבודה הנכונים עם הרמטכ"ל: "זה לא היה סוד שביני לבין הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק שררה מתיחות... בערב ההחלטה למינויי כשר הביטחון התקשרתי לאמנון ואמרתי לו שזה עתה נקבע כי אהיה שר הביטחון. אמנון בירך על כך, ביקשתי שניפגש לארוחת בוקר בביתי במוצא. עכשיו אני שר הביטחון והוא ראש המטה הכללי ושנינו חייבים לעבוד ביחד." בפתיחת הפגישה ניגש איציק מרדכי ישר לעניין ואמר: "בוא נשכח את העבר, אני מבקש שנפתח דף חדש. המטרה של שנינו היא ביטחון מדינת ישראל. ואין כאן מקום ליריבות אישית. אני מתכוון לנהוג בהגינות. לתת לך גיבוי מקסימלי, ולנהוג בצורה מכובדת וראויה. אני מצפה שנעבוד בשיתוף פעולה מירבי, בלויאליות ובאחריות."

נדרש לימוד מעמיק להבנת מקומו של הרמטכ"ל במערכת הזיקות מול הדרג המדיני

למרות הכפיפות המוחלטת של הצבא והרמטכ"ל העומד בראשו להחלטות הדרג המדיני, הרמטכ"ל איננו רק קבלן ביצוע. בתהליך קבלת ההחלטות בין הדרגים, חייב להתקיים שיח ענייני ופתוח שמאפשר לרמטכ"ל ונציגי הצבא להציג את עמדתם גם כשהיא נתקלת במחלוקת מול השרים חברי הקבינט. בתום הדיון הצבא כמובן יציית להחלטת הדרג המדיני, אבל בהחלטתו הדרג המדיני לא יכול להתעלם מהדברים שהעלו מפקדי הצבא. אפילו סטלין שהטיל מורא על הגנרלים שלו וחיסל מאות מהם לפני מלחמת העולם השנייה, הכיר בתוך התפתחות המלחמה כי למרות רודנותו, הוא חייב לאפשר לגנרלים שיח מקצועי פתוח, כתנאי לקבלת ההחלטות הנכונות.  

בסוגיה מורכבת זו שעוסקת ביחסי דרג מדיני-צבאי, נכתבו באקדמיה מאות ספרי מחקר. הכרת  הסוגיה ברמה התאורטית, היא ענין לאקדמאים. במבחן המעשה שהוא תמיד ייחודי האחריות מוטלת על שני הצדדים, והיא חייבת להתייצב על תשתית של נאמנות הדדית. אולם בנקודת המוצא כדאי שתתחיל בתודעת האחריות הנובעת מסמכותו העליונה של הדרג המדיני.  

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'ביטחון לאומי'.
• מאמרם של יחזקאלי ואונגר משיח: בהירות של סמכות ואחריות בארגון.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
• יצחק רבין עם דב גולדשטין (1979), פנקס שירות, תל אביב: ספרית מעריב.
• יחזקאלי פנחס, ואונגר משיח שרית (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.