תקציר: בהמשך למאמרים קודמים, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה, הוא השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית, ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים.

התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

במאמר אביא אוסף שלישי של דוגמאות כאלה:

דוגמה ראשונה: מי בוגד ולמה?

בתמונה למטה, הכיתוב 'ביבי בוגד' מרוח על האיילון. בוגד? מדוע? נעשים היום בישראל מעשים ע"י כאלה, שבמדינה אחרת שנלחמת על חייה (ודוגמאות יש בשפע), היו מואשמים בבגידה ומוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח, לשנים רבות:

• ס' 99. (א) לחוק העונשין: מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
• ס' 103. לחוק העונשין: מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

אז איך מרחיקים את המילה המסוכנת הזו מאיתנו? משליכים אותה ל'צד השני של הגבעה'. ולתרגיל הזה יש גם שם אקדמי: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition): שימוש מכוון במילים במשמעות מטעה כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

[להרחבת המושג: 'מניפולציה סמנטית' - היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, לחצו כאן]

דוגמה שנייה: איך מקבלים אחריות ונשארים בתפקיד?

שוב משתמשים במושג מוכר: 'קבלת אחריות', אבל במובן שונה ולמטרה שונה. מקבלים לכאורה אחריות כדי להעביר לחץ לאחרים, וגם מתגאים בכך, אבל מתעלמים מהצורך לשלם מחיר וממשיכים כרגיל - בגיבוי האליטה השולטת במוקדי הכוח המשפטיים והתקשורתיים - גם אם הצבא מאס בך וגם אם המערכת שעליה אתה מופקד על סף פיצוץ פנימי... (בשב"כ המצב זהה).

ועוד באותו הקשר: מה למדנו מוועדת סמי תורג'מן לבחינת תחקירי צה"ל?

למדנו ש'לקיחת אחריות' הוא מושג שעבר מניפולציה סמנטית ע"י המחאה שלנו. שמשמעותו הנוכחית היא ביצוע אקט הצהרתי והישארות בתפקיד לפרק זמן ארוך ככל האפשר, כדי שניתן יהיה למוסס כל ראייה אפשרית.

דוגמה שלישית מדף הטוויטר של ינון מגל: מכונת רעל?

דוגמה רביעית מדף הטוויטר של הג'וקר: בשבח הזעזוע, אחרי הצגת סרטון מחאה בערוץ 14

שתי מדינות, ולכל אחת הדרך שלה להזדעזע... למטה: מבזים את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בערוץ 12... דובר צה"ל לעולם לא היה מוציא מכתב מבזה לערוץ אחר, למרות ביקורת קשה פי כמה...

דוגמה חמישית: 'חתרנות' מהי?

אברי גלעד: "ראש הממשלה חותר תחת שר הביטחון שלו"... הביטוי "לחתור תחת" בא מהמילה 'חתרנות' (Subversion) שהיא פעולה מלמטה למעלה, המיועדת לערער את יסודות המדינה או הריבון. בפוליטיקה הארגונית היא מתארת מצב, שבו אנשים המצויים תחת פיקודו/ניהולו של גורם חזק מהם חותרים תחתיו - משמע כורים לו בור - על מנת להפילו.

אז לתומי חשבתי ש'התפלק לו', ושאנשים יצחקו שאדם חותר תחת אדם הכפוף לו, אבל מסתבר שבצד ההוא של המפה ההומור כבר איננו קיים, וגם 'חתרנות' היא מילה שעברה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition) בעידן המחאה.

דוגמה שישית: דנה וייס מגדירה מחדש את המושג 'שומר סף': מי שמייצג את האופוזיציה בממשלה ומתעב את נתניהו

דוגמה שביעית מדף הטוויטר של אור רייכרט: למי שטרם הבין מה משמעות הביטוי 'הפיכה שלטונית'!

המושג 'הפיכה שלטונית אינו שונה ממושגים כמו: 'ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה', 'דיקטטור', 'ציוני' וכדומה, שהמחאה ביצעה בהם 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation). משמע, שימוש מכוון במושגים ומילים נפוצים, אבל במשמעות שונה או מטעה. זוהי הוא פרקטיקה בולשביקית מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י אנשי ה- WOKE. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם.

דוגמה שמינית מדף הטוויטר של יוסף חדאד: מהו רצח עם?

כותב יוסף חדאד: "להגיד שהפלסטינים בעזה עברו רצח עם זה לעשות זילות מהמושג הזה ולבזות את העמים שבאמת עברו רצח עם!". אבל המושג הזה פשוט עבר 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) ע"י המחאה שלנו ושלוחיה, ש'כואבים לכאורה את כאבה של עזה'.

שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה, הוא פרקטיקה מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י המחאה. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה

דוגמה תשיעית: אם הוא אומר הוא בטח יודע, ואם היועמ"שית היא החוק, אז היא הכתובת להגדיר מחדש ניגוד עניינים מהו...

הגיוני! רק שבאותה העת, היא מטביעה את צה"ל עד צווארו בביצה המסריחה הזו, ולבסוף, גם את עצמה!

דוגמה עשירית מדף הטוויטר של איתמר כהן: מיהו 'דיקטטור אגוצנטרי'?

שימו לב לשפה שבה משתמש רביב דרוקר בפוסט שלו: אחרי הדיקטטור בנימין נתניהו, גם דונלד טראמפ הוא 'דיקטטור אגוצנטי'. למה דיקטטור? הוא לא עלה בבחירות? הוא אינו כפוף לבלמים ולאיזונים של הדמוקרטיה האמריקנית? ולמה ברק אובמה לפניו - שביצע טיהורים בצבא האמריקני וסילק ממנו כ- 300 קצינים בכירים כדי להשליט את הווק - איננו דיקטטור?

זוהי אחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה. היא משתלטת על מילים שגורות בשפה העברית ומשנה את משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

לסיכום

על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לכן, הבנת המניפולציה הסמנטית היא חיונית, כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו השפה מעצבת את המציאות הפוליטית ואת התודעה הציבורית, ולהכיר את השימוש בשפה ככלי תעמולה.

על ידי זיהוי טקטיקות אלה, קובעי מדיניות יכולים לעסוק טוב יותר בתקשורת שקופה וכנה, לטפח שיח ציבורי מושכל ודמוקרטי יותר.

נספח מדף הטוויטר של Amalia Ozer: 'מניפולציה סמנטית' בשירות הווק הישראלי

'מניפולציה סמנטית' היא תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים. כלי זה הפך מרכזי בעיצוב התודעה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב תנועות המחאה והזרמים הפרוגרסיביים המזוהים עם תרבות ה-Woke. באמצעות טכניקה זו, מושגים מקובלים עוברים "הגדרה מחדש" (redefinition), כך שהם מקבלים משמעות שונה ולעתים אף הפוכה מזו המקורית. מטרת השינוי היא להשפיע על דעת הקהל, לטשטש את האמת ולעצב נרטיבים פוליטיים בהתאם לאג'נדה הרצויה.

כך הפך מנסור עבאס ל'ציוני', יאיר גולן ל'דמוקרט', ואהרן ברק ל'נתין'.

[לאוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• הרחבת המושגים: סובלנות מבחינה וסובלנות דכאנית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, ייצור ידע, 7/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.
• ארא"ל סגל (2024), למה האליטה הישראלית מפלרטטת שוב ושוב עם אלימות? ישראל השבוע, ישראל היום, 20/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), סובלנות מבחינה וסובלנות דכאנית בשירות ה- WOKE, ייצור ידע, 24/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/7/24.