פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה והפרוגרס, אוסף שלישי

תקציר: בהמשך למאמרים קודמים, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד.

[בתמונה: היפוך משמעותן של מילים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] — [בתמונה: היפוך משמעותן של מילים… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

* * *

אחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה, הוא השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית, ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים.

התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

במאמר אביא אוסף שלישי של דוגמאות כאלה:

דוגמה ראשונה: מי בוגד ולמה?

בתמונה למטה, הכיתוב 'ביבי בוגד' מרוח על האיילון. בוגד? מדוע? נעשים היום בישראל מעשים ע"י כאלה, שבמדינה אחרת שנלחמת על חייה (ודוגמאות יש בשפע), היו מואשמים בבגידה ומוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח, לשנים רבות:

ס' 99. (א) לחוק העונשין: מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
ס' 103. לחוק העונשין: מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

אז איך מרחיקים את המילה המסוכנת הזו מאיתנו? משליכים אותה ל'צד השני של הגבעה'. ולתרגיל הזה יש גם שם אקדמי: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition): שימוש מכוון במילים במשמעות מטעה כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

[להרחבת המושג: 'מניפולציה סמנטית' – היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, לחצו כאן]

[בתמונה: הכיתוב "ביבי בוגד" נמרח על האיילון… המקור: דף הטוויטר של drunk ninja. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה שנייה: איך מקבלים אחריות ונשארים בתפקיד?

שוב משתמשים במושג מוכר: 'קבלת אחריות', אבל במובן שונה ולמטרה שונה. מקבלים לכאורה אחריות כדי להעביר לחץ לאחרים, וגם מתגאים בכך, אבל מתעלמים מהצורך לשלם מחיר וממשיכים כרגיל – בגיבוי האליטה השולטת במוקדי הכוח המשפטיים והתקשורתיים – גם אם הצבא מאס בך וגם אם המערכת שעליה אתה מופקד על סף פיצוץ פנימי… (בשב"כ המצב זהה).

[בתמונה: הרמטכ"ל לא מתכוון לפרוש… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] מסתמן: הרמטכ"ל לא מתכנן לפרוש מתפקידו

הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי, שקיבל אחריות על הכישלון הצורב וההיסטורי ב-7 באוקטובר אך טרם הציג את תחקירי המטכ"ל לציבור, משנה את המטכ"ל, מעצב אותו ומתקרב לרגע שבו יכריע על מחליפו בדמותו, חרף הביקורת במערכת הביטחון ובציבור. ייתכן כי כוונה זו של הלוי נובעת ככל הנראה מחשש שלפיו זמנו של שר הביטחון יואב גלנט בתפקיד קצר, לנוכח המתיחות בינו לבין ראש הממשלה נתניהו. — [בתמונה: הרמטכ"ל לא מתכוון לפרוש… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המאמר: בוחבוט אמיר (2024), מסתמן: הרמטכ"ל לא מתכנן לפרוש מתפקידו, **חמ""ל**, 4/9/24]

ועוד באותו הקשר: מה למדנו מוועדת סמי תורג'מן לבחינת תחקירי צה"ל?

למדנו ש'לקיחת אחריות' הוא מושג שעבר מניפולציה סמנטית ע"י המחאה שלנו. שמשמעותו הנוכחית היא ביצוע אקט הצהרתי והישארות בתפקיד לפרק זמן ארוך ככל האפשר, כדי שניתן יהיה למוסס כל ראייה אפשרית.

[בתמונה: האלוף סמי תורג'מן. התמונה היא צילום מסך]

דוגמה שלישית מדף הטוויטר של ינון מגל: מכונת רעל?

[בתמונה: מכונת הרעל… המקור: דף הטוויטר של ינון מגל. [בתמונה: "תן לי מכונת תעמולה מספיק טובה" - כתב מקיאבלי - ואהפוך שחיתות לטוהר, שקר לאמת ועם לאספסוף...". התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] — [בתמונה: מכונת הרעל… המקור: דף הטוויטר של ינון מגל. [בתמונה: "תן לי מכונת תעמולה מספיק טובה" – כתב מקיאבלי – ואהפוך שחיתות לטוהר, שקר לאמת ועם לאספסוף…". התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

דוגמה רביעית מדף הטוויטר של הג'וקר: בשבח הזעזוע, אחרי הצגת סרטון מחאה בערוץ 14

שתי מדינות, ולכל אחת הדרך שלה להזדעזע… למטה: מבזים את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בערוץ 12… דובר צה"ל לעולם לא היה מוציא מכתב מבזה לערוץ אחר, למרות ביקורת קשה פי כמה…

[בתמונה: בשבח הזעזוע… המקור: דף הטוויטר של הג'וקר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה חמישית: 'חתרנות' מהי?

אברי גלעד: "ראש הממשלה חותר תחת שר הביטחון שלו"… הביטוי "לחתור תחת" בא מהמילה 'חתרנות' (Subversion) שהיא פעולה מלמטה למעלה, המיועדת לערער את יסודות המדינה או הריבון. בפוליטיקה הארגונית היא מתארת מצב, שבו אנשים המצויים תחת פיקודו/ניהולו של גורם חזק מהם חותרים תחתיו – משמע כורים לו בור – על מנת להפילו.

אז לתומי חשבתי ש'התפלק לו', ושאנשים יצחקו שאדם חותר תחת אדם הכפוף לו, אבל מסתבר שבצד ההוא של המפה ההומור כבר איננו קיים, וגם 'חתרנות' היא מילה שעברה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition) בעידן המחאה.

דוגמה שישית: דנה וייס מגדירה מחדש את המושג 'שומר סף': מי שמייצג את האופוזיציה בממשלה ומתעב את נתניהו

[בתמונה: דנה ויס מגדירה מחדש את המושג 'שומר סף': מי שמייצג את האופוזיציה בממשלה ומתעב את נתניהו... התמונה היא צילום מסך] — [בתמונה: דנה ויס מגדירה מחדש את המושג 'שומר סף': מי שמייצג את האופוזיציה בממשלה ומתעב את נתניהו… התמונה היא צילום מסך]

דוגמה שביעית מדף הטוויטר של אור רייכרט: למי שטרם הבין מה משמעות הביטוי 'הפיכה שלטונית'!

המושג 'הפיכה שלטונית אינו שונה ממושגים כמו: 'ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה', 'דיקטטור', 'ציוני' וכדומה, שהמחאה ביצעה בהם 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation). משמע, שימוש מכוון במושגים ומילים נפוצים, אבל במשמעות שונה או מטעה. זוהי הוא פרקטיקה בולשביקית מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י אנשי ה- WOKE. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם.

[בתמונה: מי צריך פוליטיקאים? אנחנו יכולים להכתיר את עצמנו... המקור: דף הטוויטר של אור רייכרט. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — [בתמונה: מי צריך פוליטיקאים? אנחנו יכולים להכתיר את עצמנו… המקור: דף הטוויטר של אור רייכרט. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה שמינית מדף הטוויטר של יוסף חדאד: מהו רצח עם?

כותב יוסף חדאד: "להגיד שהפלסטינים בעזה עברו רצח עם זה לעשות זילות מהמושג הזה ולבזות את העמים שבאמת עברו רצח עם!". אבל המושג הזה פשוט עבר 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) ע"י המחאה שלנו ושלוחיה, ש'כואבים לכאורה את כאבה של עזה'.

שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה, הוא פרקטיקה מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י המחאה. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה

[בתמונה: מהו רצח עם?… המקור: דף הטוויטר של יוסף חדאד. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה תשיעית: אם הוא אומר הוא בטח יודע, ואם היועמ"שית היא החוק, אז היא הכתובת להגדיר מחדש ניגוד עניינים מהו…

הגיוני! רק שבאותה העת, היא מטביעה את צה"ל עד צווארו בביצה המסריחה הזו, ולבסוף, גם את עצמה!

לוקסנברג ב'סרוגים': סגן הפצ"רית: "אין ניגוד עניינים בחקירת הדלפת הסרטון משדה תימן"
סגנה של הפרקליטה הצבאית הראשית הגיע לדיון בוועדת חוקה וטען כי אין ניגוד עניינים בפרשת הדלפת הסרטון הערוך משדה תימן. ח"כ סעדה הטיח בו: "על מי אתה מנסה לעבוד, לא יכול להיות גוף שחוקר את עצמו" — [לכתבה המלאה של לוקסנברג ב'סרוגים', לחצו כאן]

דוגמה עשירית מדף הטוויטר של איתמר כהן: מיהו 'דיקטטור אגוצנטרי'?

שימו לב לשפה שבה משתמש רביב דרוקר בפוסט שלו: אחרי הדיקטטור בנימין נתניהו, גם דונלד טראמפ הוא 'דיקטטור אגוצנטי'. למה דיקטטור? הוא לא עלה בבחירות? הוא אינו כפוף לבלמים ולאיזונים של הדמוקרטיה האמריקנית? ולמה ברק אובמה לפניו – שביצע טיהורים בצבא האמריקני וסילק ממנו כ- 300 קצינים בכירים כדי להשליט את הווק – איננו דיקטטור?

זוהי אחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה. היא משתלטת על מילים שגורות בשפה העברית ומשנה את משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

[בתמונה: מיהו 'דיקטטור אגוצנטרי'? המקור: דף הטוויטר של איתמר כהן. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לסיכום

על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לכן, הבנת המניפולציה הסמנטית היא חיונית, כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו השפה מעצבת את המציאות הפוליטית ואת התודעה הציבורית, ולהכיר את השימוש בשפה ככלי תעמולה.

על ידי זיהוי טקטיקות אלה, קובעי מדיניות יכולים לעסוק טוב יותר בתקשורת שקופה וכנה, לטפח שיח ציבורי מושכל ודמוקרטי יותר.

נספח 1 מדף הטוויטר של Amalia Ozer: 'מניפולציה סמנטית' בשירות הווק הישראלי

'מניפולציה סמנטית' היא תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים. כלי זה הפך מרכזי בעיצוב התודעה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב תנועות המחאה והזרמים הפרוגרסיביים המזוהים עם תרבות ה-Woke. באמצעות טכניקה זו, מושגים מקובלים עוברים "הגדרה מחדש" (redefinition), כך שהם מקבלים משמעות שונה ולעתים אף הפוכה מזו המקורית. מטרת השינוי היא להשפיע על דעת הקהל, לטשטש את האמת ולעצב נרטיבים פוליטיים בהתאם לאג'נדה הרצויה.

כך הפך מנסור עבאס ל'ציוני', יאיר גולן ל'דמוקרט', ואהרן ברק ל'נתין'.

[בתמונה: מניפולציה סמנטית בשימוש הווק הישראלי... המקור: דף הטוויטר של Amalia Ozer. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — [בתמונה: מניפולציה סמנטית בשימוש הווק הישראלי… המקור: דף הטוויטר של Amalia Ozer. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

נספח 2: הרצאת מומחה על 'מכונת הרעל'

אך טבעי הוא, שהאיש שפרסם את הסרטון המזויף על חיילי כוח 100 בשדה תימן ירצה על 'מכונת הרעל'… ולמי שעדיין תמה, אחת השיטות הבולשביקיות האפקטיביות ביותר היא להאשים את יריבך במעשיך שלך!

[הרצאת מומחה על 'מכונת הרעל'... התמונה היא צילום מסך] — [הרצאת מומחה על 'מכונת הרעל'… התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!