תקציר: הטרדת בני משפחה - של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים - היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הטרדת מקורבים של נחקרים ויעדים ל'מסע ציד' משטרתי, היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות 'מסעי ציד' על רקע פוליטי. כך קרה גם לראש השב"כ החדש דוד זיני, ביום כניסתו לתפקיד.

ב- 24 בספטמבר 2025 - שעה וחצי לפני שוועדת גרוניס אישרה, פה אחד, את מועמדותו של דוד זיני לראש השב"כ - הגיע שוטר ממשטרת אשדוד לביתו של אביו של זיני, ודרש מאביו להתלוות אליו לחקירה. האב סירב.

הרקע היה תלונה שהוגשה דווקא בעיתוי זה, במשטרת אשדוד, נגד אביו של זיני, יוסף זיני, בגין איום על חבר הכנסת אחמד טיבי, אירוע שהתרחש כמדומני, לפני חמש שנים. עילה נוספת לחקירה היא אמירותיו של יוסף אביו של זיני - שהוקלטו ושודרו בערוץ 13 - בהן נשמע 'מאחל' ש"יתפוצץ בג"ץ". האירועים הללו מחווירים כמובן מול איומים הנשמעים תדיר בצד המחאה כלפי ראש הממשלה למשל, ואם היה מדובר באירוע הפוך של תלונה על התבטאות איש מחאה, הייתה החקירה נבלמת ומעוכבת ע"י הפרקליטות.

אחרי שלוש שנים של 'מהפכת צבע' בישראל, אנחנו כבר רחוקים מלהיות תמימים

החקירה הדחופה היא כמובן מסר לראש השב"כ החדש: "אתה על הכוונת. היזהר במעשיך!". משום מה סברו במשטרה שהמשפחה לא תדווח והמסר יופנם. אבל המשפחה דווחה, והשערורייה (בעירבון מוגבל, כי ערוצי הליבה השתיקו אותה) פרצה.

מרגע שהמהומה פרצה, ניסתה דוברות המשטרה להתנער. מפקד המחוז הודיע שלא ידע על האירוע, ואני מאמין לו, אחרת לא היה מסתכן בהוצאת הודעה והיה מסתתר מאחורי דובר המשטרה. המטה הארצי 'זרק' את האירוע על הש"ג: תחנת אשדוד.

האם יתכן שמדובר בפעולה נקודתית של תחנת משטרה? חד משמעית לא. כל מי שהיה מפקד תחנת משטרה - ואני הייתי מפקדן של שלוש תחנות כאלה - יודע, שאין סיכוי שמדובר ביוזמה מקומית, וגם אין סיכוי שמדובר ביוזמה של שוטר ללא תידוע מפקד התחנה:

1. המשטרה, ברמת השטח (להבדיל מלה"ב 433), אינה ששה לחקור חקירות בעלות גוון פוליטי, או עם פוטנציאל להתפתח לאירוע פוליטי, וחקירות כאלה מתבצעות רק באישור הפרקליטות. די לראות כיצד מתנהגת המשטרה בתלחונות חמורות נגד אנשי מחאה כדי להיווכח בכך.
2. כסת"ח הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית המשטרתית. שום חוקר, קל וחומר מפקד תחנה, לא יהיה טיפש דיו כדי לסכן את ראשו ללא הגנה, הוא יכסת"ח את עצמו, יבקש אישור בכתב או לפחות ימלא דוח זכרון דברים. לכן, אין מצד שמפקד תחנה לא ידווח למפקד המרחב וזה ידווח למפקד המחוז ולמטה הארצי. מי ירצה 'לפתוח חשבון' עם ראש השב"כ החדש?
3. למשטרה אין שוטרים מיותרים לשולחם לבתי נחקרים. למה להגיע, כשאפשר להתקשר? אם הגיע הרי קיבל הנחיה חריגה להגיע.
4. מפקד המחוז הודיע שלא דווח על האירוע, ומתוך היכרותי איתו הוא גם לא היה מאשרו, ללא קבלת הנחייה מפורשת, וגם אז היה מערער על התבונה שבביצועה המידי ומושך זמן. אז מאיפה הגיעה ההנחיה?

אם נניח שהשוטרים לא היו פועלים ללא אסמכתא מכסת"חת, הרי ברור שההנחיה באה מאגף החקירות במטה הארצי, הטובל בפוליטיקה עד לשרשי שערותיו. חיזוק לכך נמצא בכתבתו של לירן תמרי ב- YNET, שמנסה אמנם להשליך את האשמה על המחוז הדרומי ("במחוז דרום של המשטרה בחנו את ההקלטות, שבהן איחל בין היתר לבג"ץ "להתפוצץ", וביקשו לחקור את זיני בגין עבירת איומים"). אבל גם מציין כי אגף החקירות והמודיעין של המשטרה (מקור ההדלפה אליו) נערכת חוות דעת מיוחדת לנוכח מעמדו הציבורי כרב. תחילה החליטו במחוז דרום לזמן את זיני לחקירה עוד הערב (והדחיפות למה?), אך ברגע האחרון סגן ראש אח"מ במשטרה עצר את המהלך משום שדרוש אישור כדי לחקור אותו, מאחר שהוא "אישיות ציבורית" מעצם היותו רב." בכל מקרה, המטרה ברורה: פתיחת תיק חקירה, שיישאר פתוח שנים, וילווה את הקדנציה של דוד זיני בשב"כ בבחינת, "היזהר במעשיך!"

ומעבר לריח הפוליטי החריף הנודף מן הפרשה, בולטת פה השיטה המושרשת היטב בתרבות אכיפת החוק בישראל: הדרך האפקטיבית ביותר ללחוץ על אדם היא דרך היקרים לו ביותר...

[לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן]

את השילוב הזה של החזקת תיק פתוח כנגד קרוב משפחה, ראינו גם בפרשת הנשיא משה קצב

גם בפרשת קצב - כמו בחקירות נתניהו - נתקלנו בשיטה האהובה כל כך על הפרקליטות, של התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, על עדים ועל משפחותיהם כך למשל, בעיצומה של החקירה, הדליפה הפרקליטות ל- YNET כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגד עו"ד ליאור קצב, אחיו של הנשיא, בגין תלונת עובדת זרה שנעצרה על-ידי שוטרי מנהלת ההגירה בחשד ששהתה בארץ שלא כחוק. היא סיפרה שכאשר עבדה ב"פונדק ה-101" בדרום, ביצע בה ליאור קצב מעשה מגונה כ- 8 שנים לפני כן.

הפרקליטות החזיקה את התיק פתוח לאורך שנים, ובתזמון מפתיע אחרי שמונה שנים הודיעה במסגרת הלחצים על הנשיא קצב, כי יוגש כתב אישום בתיק. כן חידשה המשטרה את החקירה באותה פרשיה נגד פעיל ליכוד אחר שהיה מקורב לקצב, עמוס מימון ז"ל. התיק הזה כמובן לא הבשיל לכתב אישום. עו"ד ציון אמיר העיר בהקשר זה בצדק רב: "מאוד מדאיגות הנסיבות שבהן התעורר פתאום לחיים, תיק שנגנז לפני שנים רבות"... (אבירם, 2007).

בראיה לאחור, נראה כי קצב הבין באיחור את השיטה: כדי להכתים את שם המשפחה בעיצומה של החקירה בפרשה שלי פרסמה המשטרה ופתחה מחדש תיק נגד אחי עו"ד שנסגר 7 שנים קודם לכן, אך כעבור זמן נאלצה לסגור שוב את התיק" (קצב, 2022, ע' 284).

ללחוץ על יונתן אוריך דרך אשתו

כאחד ממקורבי בנימין נתניהו, שימש יונתן אוריך - יועץ התקשורת והניו-מדיה של בנימין נתניהו ושל הליכוד - נשוא ל'מסע ציד'. אחת הפרשיות בהן נעצר ונחקר היא פרשת 'קטרגייט'. החקירה עוסקת בקשרים פסולים לכאורה בין יועצים בלשכת נתניהו לבין ממשלת קטר. החשדות נגד אוריך כוללים עבירות חמורות לכאורה, של קבלת שוחד, מגע עם סוכן זר, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. על פי החשד, אוריך ויועצים נוספים פעלו לקידום אינטרסים של קטר בתמורה לתשלומים כספיים.

במהלך דיון משפטי בעניינו של יונתן אוריך בפרשת "קטאר גייט", נחשף כי בשעה 20:30 המשטרה זימנה את אשתו של אוריך לבוא לקחת אותו לאחר שישתחרר. לאחר שהמתינה כשעה מחוץ לתחנה, נאמר לה להמתין עוד קצת. בשעה 23:00, חוקר התקשר אליה והתנצל על העיכוב. בחצות, לאחר שנאמר לעורך דינו של אוריך שהם "עוד כמה דקות מסיימים", הודיעו החוקרים על מעצרו.

ללחוץ על שאול אלוביץ' דרך אימו הישישה, חולת הסרטן ודרך אשתו

הטענות בדבר התעללות של חוקרי המשטרה והפרקליטות באימו של שאול אלוביץ', יפה אלוביץ' ז"ל, הן אחד הנושאים שעוררו ביקורת קשה במסגרת חקירות "תיק 4000". לא צריך להיות מומחה משפטי גדול כדי להבין, שהחקירה נגדה לא נבעה מצורך אמיתי אלא נועדה לשמש כ"מנוף לחץ" פסול ואכזרי כדי לשבור את רוחו של בנה ולגרום לו להפוך לעד מדינה נגד בנימין נתניהו.

הפרטים המרכזיים בטענות אלה הם:

1. גילה ומצבה הבריאותי: יפה אלוביץ' הייתה אישה קשישה (כבת 81 באותה עת) ובמצב בריאותי רופף. סנגורי בנה טענו כי עצם הבאתה לחקירה בתחנת משטרה, בהתחשב בגילה ובמצבה, היווה צעד בלתי אנושי וחסר רגישות.
2. מהות החשד נגדה: החשד שבגינו נחקרה היה שולי וזניח ביחס לפרשה כולה. במהלך עדויות במשפט, התברר כי החשד נגע למעורבותה לכאורה במתן שוברים לחג או מתנות צנועות לעובדים, נושא שנחשב מינורי ביותר.
3. השימוש בחקירה כאמצעי לחץ: הטענה המרכזית היא שהחוקרים הבינו שהחשד נגדה קלוש, אך זימנו אותה לחקירה במכוון כדי להפעיל לחץ רגשי כבד על שאול אלוביץ'. במהלך עדותו בבית המשפט, אישר אחד החוקרים, אורי קנר, כי ידע שמעורבותה לכאורה הייתה מינורית, אך הגן על ההחלטה לחקור אותה.
4. האופן בו הוצגו הדברים לאלוביץ': לטענת ההגנה, החוקרים טרחו ליידע את שאול אלוביץ' על חקירת אמו, ואף תיארו לו את מצבה הקשה, במטרה לגרום לו ייסורי מצפון וללחוץ עליו לשתף פעולה.

לטענת סנגוריו של אלוביץ' ופרשנים משפטיים שונים, חקירתה של יפה אלוביץ' מהווה דוגמה לשימוש באמצעי חקירה פסולים, החורגים מהניסיון להגיע לחקר האמת ועושים שימוש циני בקשרים משפחתיים כדי להשיג יעדים חקירתיים. הפרקליטות והמשטרה, מנגד, טענו לאורך המשפט כי כל פעולות החקירה שבוצעו היו לגיטימיות ונעשו על פי דין. שיפטו אתם...

על אלוביץ' הופעלו לחצים גם באמצעות אשתו: "החוקרת הבכירה ברשות ניירות ערך פולינה גובזמן קריב, שהיתה בצוות החקירה בזק-אלוביץ' ב-2017 העידה כי את ידיה של איריס אלוביץ', רעייתו של - שהייתה בת 58 - כבלו באזיקים והובילו אותה בפרוזדור הפתוח, אז 'שלפו' את שאול אלוביץ' מאיפה שהיה בחקירה, ובמקרה נתנו לו לראות את איריס באזיקיה הלוחצים ועיניה המובהלות. 'היא שברה לי את הלב' אמר בחקירתו… '... עושים את זה שתראה שהיא בסדר..." אמרה לו החוקרת גובזמן קריב, שאמרה בעדותה: " אני לא עסקתי באזיקתה":

הגר, אשתו של דוד שרן מדברת...

במהלך חקירת דוד שרן - ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה ומנהל לשכת ראש הממשלה - העיד כעד תביעה במשפטם של בנימין נתניהו ושאול אלוביץ, במסגרת תיק 4000. ב-2 במרץ 2018 מסר שרן עדות מקיפה בתיק 4000, בזמן שראש הממשלה ורעייתו נחקרו במקביל. בדצמבר 2022 עלה להעיד במסגרת המשפט, שם חזר בו מעדותו במשטרה. בעקבות זאת ביקשה פרקליטות המדינה להכריז על שרן כעד עוין. שרן טען, שהוא מרגיש מאוים מצד הפרקליטות ונציגיה, וכי רודפים את בני משפחתו על רקע היותו נאשם בפרשת הצוללות.

הנה הגר, אישתו של דוד שרן: "אותי חקרו ואינני אשמה בכלום. הביאו אותי בכוונה חדר ליד דוד, צרחו עלי צרחות כדי שהוא ישמע, התחילו להגיד לי: "ניקח לך את הילדים, את לא יודעת מה שאת עושה, כדאי שתדברי עם בעלך", ואז עושים לי תרגיל חקירה: מכניסים אותי עם בעלי לחדר, ואומרים: "בואי תגידי לו שלום", כדי לשבור אותו, להראות לו: "הנה, היא בידיים שלנו", ואז הוא הולך להארכת מעצר, ומעניין: בדיוק הם קוראים לי לבוא אליהם לעוד חקירה... זו הדקה היחידה שהוא יכול לראות פנים שהוא מכיר... ואומרים לו: "אל תחכה לאשתך. היא לא תהיה פה. היא בידיים שלנו!"

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול פוליטי של יריבים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים על קומפרומט, סיכול פוליטי של יריבים.
• אוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שורשי השימוש לרעה במערכת האכיפה, נעוצים בתרבות המשטרה המנדטורית.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הפרק: סטייה ושחיתות במשטרה מתוך ספרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מבוא ללימודי משטרה ושיטור.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), שורשי השימוש לרעה במערכת האכיפה, נעוצים בתרבות המשטרה המנדטורית, ייצור ידע, 9/2/25.
• ברוך לשם (1988), זיגל. הסיפור המלא של חקירות השחיתות, תל אביב: מעריב.
• פנחס יחזקאלי (2019), סיכולים ממוקדים והשלכותיהם באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2021), הכל על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/12/21.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2004), סטיה ושחיתות במשטרה, פרק ח' בספר: מבוא ללימודי משטרה ושיטור, תל אביב: משרד הביטחון.
• פנחס יחזקאלי (2025), המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), ייצור ידע, 17/3/25.