תקציר: שופטי העליון אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (למשל: שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת, הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך, אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו אסתר חיות - שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר - לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית...

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסטים שפרסם פרופ' משה כהן אליה בפייסבוק, ב- 29 וב- 30 יולי 2025.

* * *

ועדת חיות לאחרונה הוציא השופט חאלד כבוב צו הדורש מהמדינה לנמק כיצד ובפני מי עליה להצדיק את שיקול הדעת של הממשלה בנוגע לתנאים לסיום המלחמה ולשחרור החטופים. צו הזוי זה מתיישב עם התפיסה של אהרן ברק שלפיה אסור שיהיו "חורים שחורים" (אזורי פעילות ממשלתית שאינם נתונים לביקורת שיפוטית), שכן אחרת יהיה ניצול לרעה של הכוח.

הבעיה היא שאנחנו בעידן של ניצול לרעה של הכוח, אבל לאו דווקא מצד הממשלה אלא מצידו של בג"ץ. מדו״ח שהתפרסם לאחרונה על־ידי התנועה למשילות ולדמוקרטיה, בהובלת עו"ד יסכה בינה, עולות פרקטיקות רבות - ישירות ולעיתים אף עקיפות - של התערבות בג"ץ בסוגיות ביטחוניות נפיצות.

נזכיר רק את עניין קריסת הגדר בשבעה באוקטובר:

ב־2018 נערכו "צעדות השיבה" של חמאס לאורך גדר הגבול, תוך חדירת מחבלים המחופשים לאזרחים לפרימטר, שהיה אמור להיות: 'אזור הריגה'. בג"ץ דן בעתירות של ארגוני שמאל רדיקלי (האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, גישה) נגד הוראות הפתיחה באש בפרימטר, כשהעותרות טענו שיש להחיל הוראות המתאימות לפיזור הפגנות בישראל ולא הוראות המתאימות ללחימה נגד מחבלים.

בג"ץ דחה את העתירות רק לאחר שפרקליטות המדינה הצהירה על אימוץ הוראות פתיחה באש מחמירות כנגד מחבלי החמאס המחופשים לאזרחים, וגם אז - כפי שנחשף בעבר - חיות ומלצר עשו "מקצה שיפורים" על הצהרות המדינה, והקשו עוד יותר על הוראות הפתיחה באש.

התוצאה: הפרימטר קרס, עבר לשטח ישראל והיה צר הרבה יותר

עשרות אלפי נוחבות חצו את הגבול בשבעה באוקטובר, ו־1,200 מבני ובנות עמנו נרצחו ונאנסו. בג"ץ נוטל לעצמו סמכות בתחומים שאין לו כל מומחיות, אך אינו מוכן לשאת באחריות.

כשנחשפה אחריותם של חיות ומלצר לאסון השבעה באוקטובר, הנהלת בתי המשפט מיהרה להוציא הודעה המרחיקה את אותם שופטים מן התוצאה האסונית של פסיקתם ("אבל דחינו את העתירה..."). כי ככה זה: הם אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת — הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו חיות, שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר, לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית.

[לאוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.