תקציר: עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה על מצב הנוצרים במזרח התיכון. למאמר האחר לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: הדיסוננס הקוגניטיבי של הערבים הנוצרים בישראל.
• פנחס יחזקאלי: נוצרים במזרח התיכון, טרגדיה וטרנספר.
• פנחס יחזקאלי: 'גזענות של ציפיות נמוכות', המבט הפטרוני שמעוור את המערב.

*  *  *

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות, למלכודת. נוצרי במצרים הולך עם מטרה מסומנת על גבו, ואמונתו ממותגת כפרובוקציה. הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון, הנוצרים הנשכחים של מצרים - כבר שנים תחת שלטון סיסי, מתנהל מסע הרג והתעללות בעידוד סמוי של השלטונות, והם נכחדים תחת מגפי האיסלאם הרדיקלי.

• כך לדוגמה, בשנת 2015, נחטפו 21 פועלים קופטים בלוב וראשיהם נערפו, כשהכל מתועד ומופץ ברשתות החברתיות.
• בשנת 2017, חמושים של דאעש הסתערו על אוטובוס של עולי רגל נוצרים, וטבחו ב-28 בדם קר. גם ההרג הזה תועד והופץ.
• ברחבי מצרים היום, קבוצות איסלאמיות קיצוניות הכריזו על "עונת פשיעה פתוחה" נגד הקופטים: כנסיות הוצתו. מתפללים נטבחו, עולי רגל נהרגו במארבים. המוני כפרים מתנפלים על בתים נוצרים, כנסיות מתמודדות עם הצתות, משפחות חיות בפחד, סכסוכים קטנים עם מוסלמים הופכים למהומות עדתיות.

והמדינה? היא עוצמת עיניים

הנשיא א-סיסי מצטלם עם בישופים ובונה קתדרלות סמליות, אבל המשטרה אינה מתערבת, העבריינים מסתובבים חופשי, והחוקים חוסמים אפילו את תיקון הכנסיות. האיסלאם הרדיקלי רוצה מצרים נטולת נוצרים. צעד אחר צעד, טבח אחר טבח, הם משיגים את מבוקשם. יציאת מצרים של הנוצרים כבר החלה. אלפים נמלטו, מחפשים מקלט בחו"ל.

והעולם הנוצרי היכן הוא? היא מחריש ומקבל בהכנעה את מותו שלו

השתיקה של העולם הנוצרי, ובעיקר של המערב הנוצרי, לנוכח רדיפת נוצרים במזרח התיכון - במצרים, בסוריה, בעיראק, ובלבנון, היא תופעה עצובה ומקוממת. אפשר להציע לה כמה הסברים, המשתלבים אלה באלה:

1. תחושת אשמה קולוניאלית והרתיעה מביקורת על האיסלאם: מאז המאה ה־20, ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, מתאפיין השיח המערבי בתחושת אשמה עמוקה כלפי העולם השלישי – במיוחד כלפי המוסלמים, שנתפסים כקרבנות של קולוניאליזם מערבי, סחר בעבדים, תככים אימפריאליסטיים והתערבות צבאית. ביקורת כלפי מוסלמים, גם כשהיא מוצדקת, נתפסת לעתים כהמשך לעליונות לבנה וגזענות. לכן, כשהרוב המוסלמי מדכא את המיעוט הנוצרי בארצו, העולם המערבי מהסס לגנות זאת – שמא ייחשד ב'איסלאמופוביה' או כ"הכפשה תרבותית" של ה"אחר". במיוחד הדבר נכון כאשר המדובר בקבוצות נוצריות "לא מערביות" (כמו קופטים), שעל פי הנטייה התרבותית הפוסט־קולוניאלית, לא נחשבות לחלק מה"אנחנו" של המערב הלבן [לאוסף המאמרים על תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, לחצו כאן].

2. חולשת הנצרות כמוקד זהות במערב הפוסט־נוצרי: במאה ה־21 - במיוחד בעידן ה- WOKE - רוב מדינות אירופה וארצות הברית הפכו ל"חילוניות־תרבותית" – הנצרות איבדה את מעמדה כמוקד של זהות ציבורית. ה"כנסייה" אינה עוד מה שהייתה, והנוצרים המזרח־תיכוניים נתפסים לעתים קרובות כ"דתיים מדי" או "שמרניים מדי", ולא נושאים את אותה דמות נאורה, ליברלית ומתקדמת שמערב אירופה אוהב לזהות כ"שלו". מכיוון שהמערב אינו רואה עצמו עוד כחלק מקהילה נוצרית עולמית, גורלם של נוצרים במצרים, עיראק או סוריה לא נתפס כאחריותו, ולא מעורר את אותה אמפתיה שיש, למשל, כלפי מיעוטים אתניים או מיניים.

3. בריתות גיאו־פוליטיות עם משטרים מדכאים: מדינות המערב, כולל ארה״ב וצרפת, רואות במצרים, בסעודיה ובסוריה של ג'ולני, למשל, שותפות אזוריות חשובות. גם אם המשטרים שם רודפים מיעוטים נוצריים, הרי שהשיקול האסטרטגי גובר לעתים על השיקול המוסרי. כך למשל, כאשר דאעש טבח נוצרים אשורים ונוצרים קתולים בעיראק ובסוריה – התמיכה המערבית בקבוצות "מורדים אנטי־אסד", מנעה גינוי עקבי לרדיפות שבוצעו באזורים שהיו בשליטת האופוזיציה הסונית.

4. הציפייה הכפולה מהמיעוטים במערב ומהרוב באיסלאם: המערב מיישם מוסר כפול: ממיעוטים מוסלמים במערב הוא מצפה לסובלנות ולשוויון; אבל מהרוב המוסלמי במזרח התיכון הוא לא מצפה לנהוג באופן דומה כלפי מיעוטים נוצרים. הציפייה הנמוכה הזו היא ביטוי של "גזענות של ציפיות נמוכות" – שהיא כשלעצמה גזענות סמויה. העולם מקבל כמעט כמובן מאליו את גורלם של הקופטים במצרים, של הנוצרים בסוריה, ושל הקהילות שנעלמו מלבנון, עיראק, חבל נינוה או עזה – כאילו כך הם פני הדברים ואין טעם לנסות לשנותם.

5. השתקה תרבותית תחת הקטגוריה של "דו־קיום": הנראטיב השמאלי-ליברלי הרווח בעיתונות המערבית, מבקש לקדם שיח של "דו־קיום", "שלום בין דתות", ו"פלורליזם". כל עיסוק בביקורת על רדיפות מצד מוסלמים כלפי נוצרים עלול להיתפס כערעור על השיח הזה – ולכן הוא מושתק, או מוצג באופן מסולף (כ"עימות בין קבוצות אתניות", למשל). התוצאה היא היפוך: לא הנוצרים הנשחטים נתפסים כקרבנות, אלא החשש מהעלאת עניינם נתפס כסיכון ל"שלום הבין־דתי".

הלקח ברור לכל מי שעיניו בראשו

מצרים וסוריה היום מהווים תזכורת מאיימת למיליון היהודים בישראל המשוועים לשלום - במסגרת חזון שתי המדינות ומדינת כל אזרחיה בתוך הקו הירוק - כאילו היו זקוקים לתזכורת כזו אחרי ה- 7/10... אין שלום עם כופרים באיסלאם, לא בעיראק, לא בסוריה, לא במצרים, לא בלוב, לא בלבנון ולא ברשות הפלסטינית שהקיאה מתוכה את נוצריה (יש רק שלום חודבייה - שלום לכאורה למטרות התחזקות, ואח"כ בגידה ושחיטה). הגאולה האיסלאמית תגיע רק כשאחרון הכופרים יישחט בייסורים.

וכדאי לחשוב גם: אם העולם המערבי הנוצרי לא קם להציל את הנוצרים, אתם באמת סבורים שיבוא להציל אותנו?

אבל לך תסביר את זה לקבוצה הלוקה בנאיביות קטלנית, המנהלת שיח עם עצמה ומשכנעת את עצמה, בלי להבין מילה ערבית ובלי שמץ של סקרנות, להעמיק בתרבות הערבית, ובדרכי החשיבה שלה.

[לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על נצרות ונוצרים.
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), נצרות ונוצרים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/12/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב, ייצור ידע, 10/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.