תקציר: חזקה על רונן בר שהוא מדבר עברית צחה, ומכיר את המושג: 'חישוב מוטעה'. אבל בתצהירו לבג"ץ בעתירה על פיטוריו, הוא עשה שימוש במילה המפוצצת 'מיסקלקולציה'. מדוע? כאשר שקר נאמר באופן ישיר, קל יותר לחשוף אותו. כדי להתחמק מחשיפה, אנשים רבים "עוטפים" שקרים או מניפולציות בלשון גבוהה. זה נושא המאמר הנוכחי.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

השקר הוא חלק מחיינו, בוודאי בבית המשפט (תחשבו על זה: המקום היחידי שבו מותר בעצם לשקר בלי להינזק כמעט, הוא בית המשפט...). בעתירה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הגיש בר תצהיר. לאחר מכן בתצהיר הנגדי, חשף בנימין נתניהו מסמכים מסווגים שהוכיחו שרונן בר משקר.

חזקה על רונן בר שהוא מדבר עברית צחה, ומכיר את המושג: 'חישוב מוטעה'. אבל בתצהיר עשה בר שימוש במילה המפוצצת 'מיסקלקולציה'. מדוע?

כאשר שקר נאמר באופן ישיר, קל יותר לחשוף אותו. כדי להתחמק מחשיפה, אנשים רבים "עוטפים" שקרים או מניפולציות בלשון גבוהה, מונחים מרשימים או ביטויים טכניים שנשמעים חכמים, אך בפועל אינם מוסיפים תוכן אמיתי. תופעה זו מוכרת ממספר תחומים: פילוסופיה, פוליטיקה, תקשורת, שיווק ואקדמיה. במאמר זה נציג את העקרונות שמאחורי התופעה, ואת המונחים המרכזיים המתארים אותה, לצד דוגמאות עכשוויות.

בולשיט (Bullshit): לא שקר, אלא זלזול באמת

הפילוסוף הארי פרנקפורט טען במאמרו הקלאסי On Bullshit כי "בולשיט" (Bullshit) אינו בהכרח שקר, אלא דיבור שמטרתו להרשים או לשכנע מבלי לייחס חשיבות לאמת עצמה. בניגוד לשקרן שמודע לאמת אך מסתירה, המבלף פשוט מדבר מבלי להתחשב בה כלל (Frankfurt, 1986).

הנה דוגמה מתחום השיווק: "המוצר החדש מבוסס על חדשנות פורצת דרך בתחום ננו-המולקולרי, עם אינטגרציה ביוכימית הוליסטית.". משפט זה חסר כמובן משמעות אמיתית, אבל הוא נועד להרשים את הצרכן.

דיבור בכפל משמעות (Doublespeak): שפה שמייפה שקר

המושג 'דיבור כפול' (Doublespeak) מבוסס על יצירתו של ג'ורג' אורוול 1984 (1949), שם הוצג אופן השימוש בשפה כדי לטשטש את המציאות ולשלוט בתודעה הציבורית. 'דאבלספיק' הוא שימוש מכוון בשפה מעורפלת, מטשטשת או מניפולטיבית כדי לגרום לשקר להיראות אמין או בלתי מזיק (Orwell, 1949).

הנה דוגמה מהתחום הפוליטי: "התבצע נטרול אסטרטגי של גורם עוין." משמע, התבצע חיסול. "מתבצעת פריסה מחודשת של כוח העבודה." משמע, נערכים לפיטורים...

ז'רגון מעמעם (Jargon Obfuscation)

שימוש בז'רגון מקצועי יכול לעתים לשמש להסוואת חוסר בהירות או ידע. לפי תיאוריות תקשורתיות, עמעום באמצעות ז'רגון מונע מהקהל להבין את המסר האמיתי ובכך מחזק את עמדת הדובר או הארגון (Lutz, 1989).

הנה דוגמה מתחום האקדמיה: "הטקסט עוסק בפרדיגמה פוסט-מודרניסטית דה-קונסטרוקטיבית תוך ריבוי רמות סמנטיות.". משמע, הטקסט עמום וחסר מיקוד.

שפה מנופחת ועידון מונחים (אֶפוּפֶּמיזמים - Euphemisms)

אֶפוּפֶּמיזם הוא תחליף רך או מעודן למונח קשה או טעון רגשית. שימוש בשפה מנופחת נועד לא פעם לייפות מציאות שלילית או ליצור רושם של יוקרה וחשיבות (Allan & Burridge, 1991).

הנה דוגמאות מתחומי שירות הלקוחות והצבא: "חוויתם עומס חווייתי בלתי שגרתי בשירות.". משמע, היה בלגן. או: "המערכת סבלה מהתשה מבצעית זמנית.". משמע, הייתה תקלה.

סיכום

הנטייה לעטוף שקר במילים גבוהות נובעת לעיתים מהצורך להימנע מאי נוחות, ולעתים משאיפה מודעת להטעות. שפה מנופחת או מסולפת יכולה להיות לא מזיקה — כמו בפרסומות הומוריסטיות — אך לעתים מדובר במניפולציה חמורה. כאשר פוליטיקאים, אנשי אקדמיה או דוברים רשמיים משתמשים בעטיפה רטורית כדי למנוע ביקורת אמיתית, האמון הציבורי נפגע והשיח הציבורי מתרוקן מתוכן (Pinker, 2014).

הכרה בטכניקות כמו בולשיט, דיבור בכפל משמעות, ז'רגון מעמעם ועידון מונחים (אֶפוּפֶּמיזמים) מאפשרת לנו לקרוא באופן ביקורתי את השיח הסובב אותנו, לדרוש בהירות ולחזק את תרבות האמת.

[לאוסף המאמרים על שקרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על שקרים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.
• Allan, K., & Burridge, K. (1991). Euphemism and dysphemism: Language used as shield and weapon. Oxford University Press.
• Frankfurt, H. G. (1986). On bullshit. Raritan Quarterly Review, 6(2), 81–100.
• Lutz, W. (1989). Doublespeak: From revenue enhancement to terminal living. Harper & Row.
• Orwell, G. (1949). Nineteen Eighty-Four. Secker & Warburg.
• Pinker, S. (2014). The sense of style: The thinking person’s guide to writing in the 21st century. Viking.