תקציר: המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בעמדת חמאס, ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית להיענות חמאס לשחרור נוסף של חטופים. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מידי.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 19 במרץ 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

במבט ראשון חידוש הלחימה בעזה ביוזמה ישראלית נראית ככרוניקה של תהליך צפוי מראש. התוכניות המבצעיות למהלך הוכנו עוד בהכוונת הרמטכ"ל הקודם רא"ל הרצי הלוי. לרמטכ"ל הנכנס רא"ל אייל זמיר היה ברור, שיידרש מיומו הראשון למוכנות צה"ל לחידוש הלחימה. במודעות זו בחן אישית את התוכניות והתאים אותן לתפיסתו. מול הדרג המדיני, הנהגת צה"ל הציגה מוכנות לחידוש הלחימה, אבל הדגישה כי העיתוי לפתיחת ההתקפה מופקד בידי הדרג המדיני בציפייה שימצה את המשא ומתן לשחרור החטופים.

ההחלטה ליוזמה התקפית שפורצת  מתוך הפסקת האש, הייתה בוודאי קשה ומורכבת. את משפחות החטופים היא הטילה אל תהום נוסף של אי ודאות. היא יכולה להיות מוסברת במבוי הסתום אליו נקלע המשא ומתן על שחרור החטופים, אולם בשלב זה, היא רחוקה מלהבטיח תפנית בחמאס למוכנות לשלב נוסף בשחרור החטופים. מההיבט הזה, גם המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בהתפתחות שיכולה אולי לשנות את עמדת חמאס ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית להיענות חמאס לשחרור נוסף של חטופים. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מידי.

אם לא תתרחש תפנית בעמדת חמאס, הלחימה הישראלית תידרש להתפתח גם ללחימה יבשתית. מתקפה יבשתית לתוך רצועת עזה, תכוון במטרותיה להישג שטרם הושג בשנה וחצי של הלחימה – לחיסול הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס ברצועת עזה. להשגת מטרה זו יידרש  גיוס רחב של כוחות מילואים בציפייה למהלך מהיר להישג מערכתי ברור ומשמעותי. אולם הלחימה עלולה גם להתארך. זו מהותה המוכרת של אי הוודאות האופיינית לתופעת המלחמה.

בינתיים ההחלטה על חידוש הלחימה  זקוקה לתמיכת הציבור. על הממשלה לשכנע את הציבור כי לא אינטרסים פוליטיים לשימור הקואליציה הובילו את ההחלטה. התמיכה הציבורית תהיה מושפעת כמובן גם ממידת ההצלחה של המבצע. ככל שההישג יהיה משכנע במובהקותו כך תגדל התמיכה הציבורית ולהיפך.

בכל דרך בשיח הציבורי הישראלי ובזירה הבינלאומית, תופנה אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל שהפרה את ההסכם עם חמאס, בסירובה להתקדם לשלב ב' ובהחלטה לחידוש הלחימה. את הגורמים העוינים למהלכיה של ישראל בזירה הבינלאומית לא יהיה ניתן לשכנע בצדקת ההחלטה הישראלית. אולם לציבור הישראלי נדרשת הממשלה למאמץ הסברה על הכורח בחידוש הלחימה. ההתארגנות המהירה של חמאס להעמדה מחודשת של כוח חמוש שמונה מעל 20,000 פעילים חמושים, יחד עם ההתרעה שפורסמה אתמול על כוונת חמאס להתקפת פתע נוספת לעבר היישובים הישראלים במתכונת השבעה באוקטובר, יכולים להסביר את ההחלטה לחידוש הלחימה.

גם הגיבוי המוענק מהממשל האמריקאי ראוי לתשומת לב. היה זה הלחץ האמריקאי בהובלת השליח וויטקופ שהביא לקבלה הישראלית של הסכם הפסקת האש. כך נכנסה ממשלת ישראל להסכם בהכוונת הבית הלבן ולכן זקוקה לתמיכתו בהחלטה לפרוץ את ההסכם.

בתנאים אלה עדין הכול פתוח להתהוות שלא ניתנת בשלב זה לחיזוי.  נקווה ונתפלל להחלטות נכונות למיצוי מועיל של פוטנציאל  המהלך הצבאי.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.