תקציר: בחזרה לדילמת ימים אלה. ראש ממשלת ישראל צריך להסביר למנהיגי היישובים בצפון, כי בתפיסתם הנוקשה  לתנאיי הביטחון שהם מתנים לשיבת התושבים, יתכן כי הם מחוללים ציפיות שאינן ניתנות למימוש, עד כדי כך שגם בעוד שנים, הם לא ישובו. זו תמצית ההבדל בין חשיבה חלוצית לבין חשיבה בורגנית נורמלית. שיבת התושבים תלויה במוכנות להתחיל שנית מבראשית בהגיון חלוצי. בתחילה ישובו צעירים חלוצים והם יחוללו מומנטום הולך ומתרחב לשיבת אנשים נורמליים. המלחמה אכן עלולה להתחדש ומי שמסכים להסכם במודעות לארעיותו, ובהתכוננות צבאית מתאימה, לא ניתן לומר עליו  שהוליכו אותו שולל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 בנובמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הסיכוי למימוש ההסכם להפסקת אש עם חיזבאללה אינו גבוה. ובכל זאת יש לממשלת ישראל סיבות רציניות לאשר אותו. ההסכם במגבלותיו, אכן רחוק מהיכולת להבטיח לתושבי ישראל ביטחון יציב וקבוע. הוא גם לא פותח אופק תקווה לסדר חדש בלבנון.

המתנגדים להסכם, בהם גם ראשי המועצות בצפון, בתמיכת חיילים וקצינים במילואים שמקבלים את ההסכם באכזבה גדולה, מעריכים כי כך או אחרת, במוקדם או מאוחר, ההסכם עתיד לקרוס. הם לוקחים במחלוקת את הצד החזק יותר, בהבנת הסיכוי הגבוה שעמדתם תוכח בעתיד כנכונה. אולם גם אלה שבחרו בקבלת ההסכם מודעים היטב לסיכונים הכרוכים בו.

למתנגדים להסכם הפסקת אש ראוי להזכיר כי גם אם יגיע צה"ל למרכז ביירות, האש המשבשת את חיי התושבים בצפון, עלולה בהחלט להימשך. צה"ל יתקשה מאוד להגיע עד סיכול כל אזורי השיגור מלבנון. כטב"מים וטילים שיכולים לעבור את המרחק מתימן לישראל, בוודאי יכולים לעבור בקלות גם את המרחק מצפון לבנון לישראל. בהיבט זה השבת השגרה לכל מרחב הצפון תלויה בהסכם הפסקת אש.

גם בסיום מלחמת העצמאות נאלץ דוד בן גוריון להתמודד עם הסתייגות קשה של האלוף יגאל אלון - המצביא עטור התהילה מהכרעת הצבא המצרי בנגב - שיצא נגד סיום המלחמה בלי כיבוש יהודה ושומרון. אלון טען כי שליטת הרי יהודה ושומרון על מדינת ישראל ברצועת החוף תהייה סכנה מתמדת למלחמה חדשה. בהגיון הזה סיכם במכתבו לבן גוריון: "אין לתאר קו גבול יותר איתן מאשר קו הירדן לאורכה של הארץ כולה". במבט היסטורי ממוקד בניתוח צבאי יגאל אלון צדק. אולם בתנאיי מרץ 1949 בהם בחר בן גוריון לסיים את המלחמה, השיקולים שהנחו אותו להחלטה לסיום המלחמה, באותו הקשר קונקרטי, ניתנים להצגה כצעדים שכוננו אז את תנאיי היסוד לקליטת העלייה ולביסוס מדינת ישראל בכל ממדי הקיום.

בחזרה לדילמת ימים אלה. ראש ממשלת ישראל צריך להסביר למנהיגי היישובים בצפון, כי בתפיסתם הנוקשה  לתנאיי הביטחון שהם מתנים לשיבת התושבים, יתכן כי הם מחוללים ציפיות שאינן ניתנות למימוש, עד כדי כך שגם בעוד שנים, הם לא ישובו. זו תמצית ההבדל בין חשיבה חלוצית לבין חשיבה בורגנית נורמלית. שוחחתי בסוגיה עם גדעון גלעדי חבר קיבוץ כפר גלעדי ונכדו של איש השומר ישראל גלעדי. שיבת התושבים תלויה במוכנות להתחיל שנית מבראשית בהגיון חלוצי. בתחילה ישובו צעירים חלוצים והם יחוללו מומנטום הולך ומתרחב לשיבת אנשים נורמליים. המלחמה אכן עלולה להתחדש ומי שמסכים להסכם במודעות לארעיותו, ובהתכוננות צבאית מתאימה, לא ניתן לומר עליו  שהוליכו אותו שולל.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.