תקציר: על מקורות העוצמה לניצחון בתש"ח כתב בן גוריון: "הגענו אל הניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים". אלה הנתיבים לניצחון גם במלחמה הזו.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מהלומת הפתע של חמאס בבוקר שמחת תורה 7 באוקטובר, הייתה מכה ממוקדת לבטן הרכה של הציונות. היא הטילה לאחור את הרעיון הציוני, אל מבוכת ראשית ימיו, אל הספק שהטיל אחד העם בהתרסתו להרצל: "את צרת היהודים אולי תפתור אבל את צרת היהדות לא תפתור".  

הוטלנו בעוצמה אל שאלת היסוד הציונית: מה מבקשים היהודים בארץ ישראל? אימת המלחמה, שאחזה בכולנו, נכרכה בחודש האחרון עם חרדת מלחמת התרבות שפרצה ביננו בשנה האחרונה. צרת היהודים שהתמקדה בשאלת הקיום הפיזית, נכרכה יחד עם צרת היהדות שאיבדה את דרכה הרוחנית. 

מה השיגה הציונות?

כבר בשנת 2005, נגע דן מרון במבוכת התכלית הציונית בספרו "הרפיה לצורך נגיעה". כפרופסור לספרות עברית של המאה העשרים - הטיל מרון ספק מכרסם בתכלית המפעל הציוני בשאלה מה באמת השיג מאז התחיל לפעול:   

"גם ציפייתה של הציונות, שהרחקתם של היהודים מן החברות האירופיות וריכוזם במדינה משלהם יביאו להיעלמות האנטישמיות, לא התממשה. אפילו ביטחונה של הציונות שיהיה בידה לחלץ את העם היהודי מסכנות קיומיות, מה שהביא לאקטיביות קיומית יהודית חדשה, לא הגיע ואולי גם לא יגיע ליעד שקבע לעצמו. לפי שעה, התפתחותה ההיסטורית של הציונות והצלחתה בהשגת העצמאות היהודית המדינית, הביאו רק להחלפת סכנות קיומיות מסוג אחד, בסכנות קיומיות מסוג אחר." (דן מרון, 2005, הרפיה לצורך נגיעה, עמ' 63)

בעומק דבריו, מועלות שתי שאלות קשות על מצב הציונות, שתיהן שרויות במחלוקת עוד מראשית ימיה:

בממד האחד של החזון הציוני, ביקש הרצל מענה לאנטישמיות. בחזון פורץ דרך, הכיר בעובדה כי אכן כפרטים לא הצליחו יהודים להשיג עד כה מענה לבעיית האנטישמיות, על אף שלעתים נראה, כי ניסו את כל הדרכים עד כדי התבוללות. ובכל זאת, ביקש להאמין, שאם רק יצליחו היהודים להתקבץ למדינה נורמאלית, שתאפשר ליהודים להתקבל כעם בין העמים, כמדינת לאום בין מדינות הלאום, תבוא לקיצה בעיית האנטישמיות. על זה יש לשאול, האם במאה השנים האחרונות, מאז ראשית המאמץ הציוני לקיבוץ היהודים במולדתם, אכן מומשה ציפייה זאת של הרצל להיעלמות האנטישמיות?  לפי שעה נראה כי קרה ממש ההיפך. נוצרה אנטישמיות, שהיא במידה רבה מתוחכמת יותר ומוגנת בסוג של חיסון: לכאורה, לא עוד שנאה כנגד יהודים, באשר הם יהודים, אלא רק ביקורת נגד מדינת ישראל והתנהלותה. בתוך כך, היא מופנית בצורה מחודשת, גם נגד יהודי העולם, עד שהם באים מדי פעם בתלונות כלפי מדינת ישראל, אשר, לטענתם, במעשיה מסכנת אף אותם. המהלך שהיה אמור להתהוות כמענה לאנטישמיות, מחולל בעשורים האחרונים אנטישמיות מסוג חדש, מסוכנת לא פחות מהעבר. מבחינה זאת, טוען דן מרון, ממד זה של החזון הציוני נקלע למבוי סתום.

בממד השני, ביקשה הציונות מענה לעצם הגנת הקיום של יהודים, שלא חדלו לסבול מפרעות, פוגרומים וצרות אחרות. גם בממד זה, מעלה דן מרון את ההרהור, המחולל בשנים האחרונות דאגה בקרב ישראלים רבים, בחרדה שמא, עם כל עצמאותה וכוחה הצבאי של מדינת ישראל, מה שבסך הכול השיגה הציונות אינו יותר מאשר החלפתה של בעיה קיומית מסוג אחד, כמו פוגרומים בקישינב, בבעיה קיומית מסוג אחר, כמו גרעין איראני, המאיים על תל-אביב, או טבח שמחת תורה ביישובי צפון מערב הנגב. בסך הכול החליפה הציונות מחלה א' במחלה ב'...

ובכל זאת למרות ספקותיו של דן מרון, למי שמתבונן ברוח הלחימה של חיילי צה"ל ובתמיכה מלאת הגבורה של הורי החיילים, מתגלה הסיפור הציוני בפשטותו המעשית, במוכנות ללא סייג להילחם להגנת העם והמדינה. וזו בשורה היסטורית גדולה.

סדקים בקיר הברזל

לפני מאה שנים במאמר "קיר הברזל", במבט מרחיק ראות, הניח זאב ז'בוטינסקי את אבן הפינה ליסודות תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. כבר בשנת 1923 - המשיג את מניעי המאבק הערבי נגד המפעל הציוני בארץ ישראל ובהתאם הציע את התפיסה האסטרטגית למענה הציוני. 

בהטלת הגיון המאמר על אתגרי הביטחון הלאומי הישראלי של ימינו, ניתן לסכמו בשלוש טענות אקטואליות:

הטענה הראשונה: ההתנגדות והמאבק הערבי נגד הציונות מבטאים מאבק לאומי דתי שמקורות ההנעה שלו מתמידים. המחשבה המאפיינת את הממשל האמריקאי והנהגת האיחוד האירופי שיש לסכסוך פתרון חיובי בר קיימא, בהסכמה לפיצוי מתאים ולפשרה נכונה, מתגלה בשל כך שוב ושוב כמופרכת. 

הטענה השנייה: המאבק הערבי וגילומו בדרכי טרור ואלימות אינו נובע ממצוקה כלכלית, עוני וייאוש, כפי שמבקשים להציגו במערב ובתמיכת בכירים ישראליים "שוחרי שלום", כמו שהוא נובע מהתקווה הערבית שניתן לערער ולהחליש את הנוכחות הריבונית הציונית עד כדי הבאתה לסיום. לא מצב הייאוש מחולל את הטרור הערבי אלא דווקא התקווה.

הטענה השלישית: בהפנמת שתי הטענות הראשונות, רעיון קיר הברזל מיועד, לשלילת התקווה הערבית להשגת הישגים בדרכי המאבק כנגד הנוכחות והריבונות הישראלית ציונית.

בתחילת מאורעות 1936, בדיון במרכז מפא"י, אמר בן גוריון שהגיע למסקנה: "שאין סיכוי להבנה עם הערבים." ובשל כך יש לחתור להבנה עם האנגלים, והוסיף: "מה יכול לדחוף את הערבים להבנה הדדית אתנו? עובדות! רק לאחר שיעלה בידינו ליצור עובדה יהודית גדולה בארץ ישראל, שיהיה פה כוח יהודי כזה אשר כל אדם יראה שאין להזיזו, רק אז ייברא התנאי המוקדם לדיון עם הערבים."  הדברים בלשונם וברוחם ביטאו אימוץ מלא של עמדת "קיר הברזל", כמסקנת מאמרו של ז'בוטינסקי: "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו, הם לא יבגדו בתקווה זו... עם חי מסכים לוויתורים בשאלות גורליות שחשיבותן אדירה רק כאשר אין לו כל תקווה, רק כאשר בקיר הברזל לא נראה אף לא סדק אחד."

ואמנם, בשנים האחרונות נבקעו סדקים משמעותיים בקיר הברזל הציוני. בשעה זו מטרת העל של המלחמה:  לשקם את קיר הברזל הציוני ולהציבו באיתנות מחודשת למאה השנים הבאות.

בתוך כך, שיקום היישובים שנחרבו בהתקפת חמאס, ושיבת הקהילות אל היישובים שננטשו בגליל ובנגב, היא רכיב קריטי בשיקום קיר הברזל. התנאים לכך רחוקים מלהסתכם במטלות טכניות של שיפוץ ובינוי. על מקורות העוצמה לניצחון בתש"ח כתב בן גוריון: "הגענו אל הניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים". אלה הנתיבים לניצחון גם במלחמה הזו.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), קיר הברזל של ז'בוטינסקי באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/2/23.