פנחס יחזקאלי: תופעת תלונות השווא – היבטים היסטוריים ומבט לעתיד

תקציר: במהלך השנים, עברה המשטרה דרך ארוכה של לימוד יכולותיה ומגבלותיה; והיום יש כבר בתוכה בשלות רבה יותר להשתנות בתחום הטיפול בתופעה; אבל, היא חייבת לקבל גיבוי ותמיכה, כי, צריך להיות ידען ואיש מקצוע בטוח במומחיותו, על מנת להעז ולשחרר בן זוג חשוד בהתעללות, בידיעה שמחר בבוקר כולם יהיו עליך, כולל מפקדיך.

[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ron Lach לאתר fexels]
[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ron Lach לאתר fexels]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
[הכותב: ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.]
תופעת תלונות השווא היא תמונת המראה - העבירה המשלימה - של תופעת האלימות בין בני זוג [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]. 

העולם איננו חד ממדי ובתורת המערבות המורכבות אנו מכירים את התופעה הקרויה: 'שלימות הניגודים'. הלילה הוא תמונת המראה של היום; ושניהם מצטרפים יחד לשלימות אחת [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן]. 

כך גם עבירות האלימות נגד נשים ותלונות השווא. ככל שנעצים את הטיפול באחת נגדיל את השנייה בהתאמה. 

זה בדיוק מה שקרה למערכת אכיפת החוק, כשהחלה לגבור המודעות לתופעת האלימות:

אחרי שרמת הטיפול באלימות עלתה והפכה אפקטיבית יותר, נסחפה המערכת לעשיית יתר, שהעצימה את תלונות השווא בהתאמה [להרחבת המושג, 'עשיית יתר', לחצו כאן].

[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Honeyonly לאתר FIXABAY]
[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Honeyonly לאתר FIXABAY]

ההתחלה: 'מודל באר שבע'

[בתמונה: 'מודל באר שבע'... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]
[בתמונה: 'מודל באר שבע'... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

אני הראשון במשטרת ישראל שזיהה את התופעה נתן לה את שמה וכתב עליה. כיוון שזה היה תחום הדוקטורט שלי, הקמתי בתחנת באר שבע בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת את המרכז המשטרתי הראשון לטיפול בתופעת האלימות במשפחה (מה שמכונה בספרות המחקרית היום: 'מודל באר שבע').

עשיתי זאת ביחד עם סניף באר שבע של נעמ"ת עם העובדות הסוציאליות היינו מאבחנים כל מקרה; וכל בן זוג, וגברים מכים שאינם פסיכופתים ושביצעו את האלימות מסיבות תרבותיות, נשלחו לסדנאות טיפול מיוחדות שהקמנו, במסגרת תנאי השחרור בערובה בתחנת המשטרה.

העבודה אז לוותה במחקר אקדמי צמוד, בתוך התחנה. ככל שהקפדנו בנושא הענישה על עבירות אלימות במשפחה; גילינו להפתעתנו אוכלוסייה גדולה מאוד של תלונות בעלות מאפיינים שונים. ככל שצברנו ניסיון, למדנו לזהות תלונות שווא; ולפי סגנון התלונה, זיהינו גם את עורכי הדין שעשו שימוש להשגת יתרון בהליכי גירושין.

במקרים שבהם היינו בטוחים שמדובר בתלונת שווא, היינו מקפידים לפתוח תיקים פליליים למתלוננות; שלחנו אותן לפוליגרף; הגשנו כתבי אישום, סמוך מאוד לחקירה; ונתנו לכך הד תקשורתי, שהוריד בפרק זמן קצר יחסית את תלונות השווא כמעט לאפס.

זה בין היתר היה הרקע לפרסום הנחיה מס' 2.5 של הפרקליטות, שמורה שלא לנהל הליכים פליליים נגד חשוד בעדות סותרת, למעט במקרים חריגים (פרקליטות המדינה, 1993, סעיפים 7-5).

להערכתי המקצועית, אם תחנת משטרה אינה מנסה לזהות מקרי שווא; ואם לא ננקטים צעדים, עלולות תלונות השווא להשתוות לכמות התלונות ה'אמיתיות'.

אציין כי המשטרה - כמו הפרקליטות בזמנו - לא אהבה את הפרויקט ונלחמה בו. בכל פעם שהוזמנתי למשל להשתלמויות שופטים התנתה המשטרה את בואי בהרצאה נגדית של ראש מדור אלימות במשפחה, שהטילה ספק בממצאי מודל באר שבע. כאשר דיברתי בהשתלמות שופטים - על תרבות השקר של השוטרים ואופן ביטוייה בבית המשפט - נפתחה נגדי חקירה רשמית באשמת ביזוי המשטרה, ע"י מבקר המשרד לביטחון הפנים דאז, שהסתיים בנזיפה רשמית בתיקי האישי, ע"י סגן המפקח הכללי.
[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי
RODNAE Productions לאתר fexels]

מבט לעתיד

[בתמונה: מבט לעתיד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

במהלך השנים, עברה המשטרה דרך ארוכה, של לימוד יכולותיה ומגבלותיה, והיום יש כבר בתוכה בשלות רבה יותר להשתנות בתחום הטיפול בתופעה:

- היא התחילה בקיצוניות אחת: גישור בין בני זוג בניסיון לשמור על שלמות המשפחה, ודחיפת האישה לשלום בית;

- עברה לקיצוניות השנייה, של החמרה עם כל חשוד וכסת"ח של החוקרים והקצינים, מה שגרם לתלונות השווא ללבלב;

- והיום, מתחילה להבשיל גישה בוגרת יותר, אבל היא חייבת לקבל גיבוי ותמיכה; כי, צריך להיות ידען ואיש מקצוע בטוח במומחיותו, על מנת להעז ולשחרר בן זוג חשוד בהתעללות, בידיעה שמחר בבוקר כולם יהיו עליך, כולל מפקדיך.

צריך להיות גם מודע להבדלים בין תרבותיים. מה שיצליח בסביבה עם אוריינטציה מערבית, עלול להרוג בסביבה ערבית למשל. כך למשל, עידוד נשים ערביות להתלונן במשטרה עלול לעלות להן בחייהן, לא בגלל עבירת האלימות בין בני זוג אלא מתופעה חמורה אחרת של כבוד המשפחה; שבלעדיו אין למשפחה בקהילה ערבית חיים. היא לא תוכל לחיות במקום, לעשות עסקים או לחתן את ילדיה...

בסיום הדברים, נכון להכיר במגבלות החוק ואכיפתו. להבין, שעם כל אהבתנו לשלטון החוק, הוא איננו התרופה לשום בעיה חברתית. כשם שבעיית גיוס החרדים למשל לא תיפתר ע"י חוק, כך גם בעיית האלימות בן בני זוג ו/או בעיית תלונות השווא. 
[בתמונה: תופעת תלונות השווא... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Karolina Grabowska לאתר fexels]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *