גרשון הכהן: אולי אני לא יהודי…

תקציר: מי שלא בנה טרסה בידיו ונטע עץ בידיו מה עוצר אותו מלקחת את המחשב הקטן ולנדוד?

[בתמונה: עוזבים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikimediaImages לאתר Pixabay]
[בתמונה: עוזבים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikimediaImages לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על תופעת הירידה מהארץ, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בלהט המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מגיעים אלי עוד ועוד סיפורים על ישראלים המבקשים לעזוב לחו"ל.

כך למשל כתבו לי לאחרונה: "... זה לא רק טייסים והייטקיסטים. המוסכניק היקר שלי שהגיע מעיראק, והיה במעבורות, ותמך באחדות העבודה. הוא סיפר לי השבוע, שעכשיו הוא מעודד את בניו ונכדיו לרדת. והוא ציוני ציוני; אבל, שבור לב.

[בתמונה: דף השער של האתר: 'לרדת מהארץ' (לחצו כאן). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ואני משתומם. בעיני, מולדת יש רק אחת. היא מקום שנשארים בו בלי תנאי...

[בתמונה משמאל: סטיבן שפילברג, 2017. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gage Skidmore. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: סטיבן שפילברג, 2017. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gage Skidmore. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
אבל אני גם יודע שליהודים יש דנ"א של נוודים, עוד מימי האבות: 
ירידת אברהם למצריםירידת אברהם לגררירידת יצחק לגרר וירידת יעקב למצרים. 

מאז, מולדת בעבור היהודי היא על תנאי. כשרע, עוזבים... 

זה הדפקט היהודי שטבוע עמוק בתוך הדנ"א של עמנו; ושזו הייתה נקודת המוצא של המהפכה הציונית, בציפייה לחולל שינוי בנוודות היהודית הזו.

בהקשר זה, מאוד שמחתי בסרטו האוטוביוגרפי החדש של הבמאי סטיבן שפילברג (ראו תמונה משמאל) ״הפייבלמנים״ (The Fabelmans; ראו כרזה למטה), שיצא לאקרנים בשנת 2022.

גיבור הסרט הוא סמי פייבלמן, יוצר קולנוע צעיר שאפתן, דמות המבוססת על ספילברג עצמו.

גדולתו של הסרט, לטעמי, היא הצלחתו להציב את האנטישמיות בקדמת הבמה. והלקח בעיני: המחשבה, שיש ליהודי אופציה לחיים אחרים במקום אחר, היא הזיה שהיהודים מחזיקים כבר אלפי שנים. היהודי בגולה יהיה תמיד נטע זר, אפילו אם יצליח להיות נשיא ארה״ב...

[בתמונה: כרזת הסרט: הפייבלמנים, של סטיבן שפילברג. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]
[בתמונה: כרזת הסרט: הפייבלמנים, של סטיבן שפילברג. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]

תרבות הדיור, שהתפתחה במדינת ישראל, השפיעה ישירות על אבדן השורשים

[בתמונה: הפוסטר הרשמי של הסרט, 'קריוקי', אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]
[בתמונה: הפוסטר הרשמי של הסרט, 'קריוקי', אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

לאדריכלות - ולצורות המרקם הפיזי שהיא מעצבת לחיי האדם והחברה האנושית - יש השפעה ישירה על התפתחות התודעה האישית והלאומית; והתוצאה מקבלת ביטוי בממדים תרבותיים רבים.

התכנסות יהודים אל מגדלי הערים בעיקר ברצועת החוף היא בוודאי גורם משמעותי בעיצוב תודעת החיבור היהודי למולדת. 
למבט אמנותי על הסוגייה הזו מומלץ סרט הקולנוע הישראלי, עטור הפרסים משנת 2022, 'קריוקי', בבימויו של משה רוזנטל ובכיכובם של ששון גבאי, ריטה שוקרון וליאור אשכנזי (ראו את כרזת הסרט משמאל). 
הסרט מתמקד בהווי החיים הקרתני במגדל דירות ביער האורבני של חולון. הסרט מבטא ניכור עמוק שמהדהד בין המבנה הפיזי, המתיימר לייצג יוקרה; לבין מצבם הנפשי של הדיירים. איזה תודעת חיבור למולדת יכולה להתפתח בתנאי הניכור של היער האורבני?

מה שרלוונטי בסרט לענייננו הוא ההתייחסות לחיים כבועה. החיים בבתיה ה'משוכפלים' של חולון אינם שונים בהרבה מהחיים בכל עיר אחרת בארץ או בחו"ל. הבניינים דומים, אפילו הקרמיקה במטבח ובמקלחת דומה; ובניגוד לעבר, אנשים אינם מרגישים זרות בשום מקום. הבית איבד את הייחודיות שלו.

אלמנט מעניין - וכל כך ישראלי - נוסף, הוא הכמיהה לפסק זמן מהחיים, והצורך ב'בריחה' לחופשות בחו"ל מהמרחב הישראלי הלחוץ; כדי לשמור לכאורה, על שפיות... כשאין שום ייחודיות לבית, הוא הופך מעיק!

[מגדלי מגורים. איזה תודעת חיבור למולדת יכולה להתפתח בתנאי הניכור של היער האורבני? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Sangeeth_n לאתר FIXABAY]

בלי חיבור לאדמה אין מולדת...

מכאן, שהנוודות היהודית נובעת במידה רבה גם מהעירוניות של היהודי... בהקשר זה, תמיד הרגשתי שאני אולי לא באמת יהודי. החיבור שלי לאדמה הוא כמו החיבור של הערבי, כמו החיבור של האיכר הרוסי והגרמני.

מי שלא בנה טרסה בידיו ונטע עץ בידיו מה עוצר אותו מלקחת את המחשב הקטן ולנדוד?

[בתמונה: מי שלא בנה טרסה בידיו ונטע עץ בידיו מה עוצר אותו מלקחת את המחשב הקטן ולנדוד? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי MoteOo לאתר FIXABAY]
[בתמונה: מי שלא בנה טרסה בידיו ונטע עץ בידיו מה עוצר אותו מלקחת את המחשב הקטן ולנדוד? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי MoteOo לאתר FIXABAY]

[לאוסף המאמרים על תופעת הירידה מהארץ, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: אולי אני לא יהודי…

  1. גרשון הכהן היקר. אבותינו ירדו מצרימה עקב רעב כבד ונשארו שם כעבדים שסבלו סבל רב עד שנגאלו . בתקופות מאוחרות יותר הוגלנו מארצנו בידי כובשים אכזריים. הםעם לצערינו היוזמה העא מתוכנו אז שיהנו וישארו שם. אולי הנשארים יהיו הראויים לגאולה הנלאה בקרוב בימינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *