דוד א' פרנקל: אברהם – הציוני הראשון… הרהורים על פרשת חיי שרה

תקציר: אברהם היה הציוני הראשון, למעלה מ-3500 שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון...

[בתמונה: אברהם - הציוני הראשון שגאל קרקעות בארץ ישראל... תמונת אברהם: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett; תמונתו של בנימין זאב הרצל משמאל היא נחלת הכלל]
[בתמונה: אברהם - הציוני הראשון שגאל קרקעות בארץ ישראל... תמונת אברהם: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett; תמונתו של בנימין זאב הרצל משמאל היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל"

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים.

*  *  *

בפרשה זו מספר נושאים:

פטירתה של שרה, קניית נכס מקרקעין ראשון בארץ, נישואי יצחק ורבקה, נישואיו הנוספים של אברהם, מות אברהם וקבורתו., ורשימת שמות בניו של ישמעאל.

האירוע הראשון בו עוסקת הפרשה היה פטירתה של שרה. אך לקראת סוף פרשת לך לך, שקדמה לפרשה זו, אנו קוראים ידיעה, כביכול תמימה, על הרכב משפחתו של נחור. נחור, שהיה אחיו של אברהם, נשאר להתגורר בחרן (כב, כ-כד). בידיעה זו אנו קוראים כי לנחור היו שמונה בנים שילדה לו אשתו מילכה, ושלושה בנים ובת שילדה לו פילגשו ראומה. אלא שידיעה זו כוללת ידיעה נוספת: לבנו השלישי של נחור - קמואל - נולד בן ושמו ארם, ולבנו השמיני של נחור - בתואל - נולדה בת, היא רבקה. אך לא היתה זו ידיעה תמימה, אלא ידיעה שהובאה כדי להכיננו לסיפור שיגיע מאוחר יותר – נישואי יצחק בן אברהם לרבקה בת בתואל, נכדתו של דודו נחור, עליהם נקרא בפרשת חיי שרה.

[בתמונה: לבנו השמיני של נחור - בתואל - נולדה בת, היא רבקה.  אך לא היתה זו ידיעה תמימה, אלא ידיעה שהובאה כדי להכיננו לסיפור שיגיע מאוחר יותר – נישואי יצחק בן אברהם לרבקה בת בתואל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי TawnyNina לאתר FIXABAY]
[בתמונה: לבנו השמיני של נחור - בתואל - נולדה בת, היא רבקה. אך לא היתה זו ידיעה תמימה, אלא ידיעה שהובאה כדי להכיננו לסיפור שיגיע מאוחר יותר – נישואי יצחק בן אברהם לרבקה בת בתואל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי TawnyNina לאתר FIXABAY]

פטירת שרה

שרה, על אף היותה צעירה מאברהם, נפטרה לפניו. כל מה שנכתב עליה בפרשה זו הוא דבר מותה, וכי נפטרה בקרית ארבע, היא חברון, בהיותה בת מאה עשרים ושבע שנים. אין בתנ"ך הסבר מדוע הייתה בחברון בעת פטירתה, ולא עם אברהם שמקום מגוריו היה בבאר שבע. מפרשים שונים מעלים השערות, אך אין להשערות אלה כל אחיזה בכתוב בתנ"ך, ולכן כל השערה טובה או לא טובה כחברתה.

קניית נכס מקרקעין ראשון בארץ

כאשר נודע לאברהם דבר מותה, של שרה, הגיע מיד לקרית ארבע, ואנו לומדים שלאחר סיום תקופת ההספד רצה אברהם לקברה במקום בו נפטרה, אלא שלא היתה לו שם קרקע בבעלותו. לצורך זה היה עליו לרכוש חלקת קרקע. הפרשה מפרטת את תהליך הקנייה: ״וַיְדַבֵּר אֶל־עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם־הָאָרֶץ לֵאמֹר: אַךְ אִם־אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת־מֵתִי שָׁמָּה. וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ :אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא וְאֶת־מֵתְךָ קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל־עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהם לְעֶפְרֹן אֶת־הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת – אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב" (כג, יג-יז). אברהם הדיר עצמו מקבלת מתנות – כפי שקראנו בפרשת לך לך (יד, כב-כג) כשאמר למלך סדום: "הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" – ולכן רצה לקבוע כעובדה את רכישת הקרקע בקניין משפטי מלא בהתאם לחוקי המקום, וזאת באופן גלוי לעיני כל, כדי שלא יהיו עוררין על זכות קניינו. רק לאחר שהמערה כבר הייתה רכושו – קבר בה את שרה.

[בתמונה: ציורי תנ"ך; אברהם קונה את מערת המכפלה; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]
[בתמונה: ציורי תנ"ך; אברהם קונה את מערת המכפלה; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

שתי הוראות נובעות מהתנהגותו של אברהם:

[בתמונה משמאל: הלוגו של קק"ל - הקרן הקיימת לישראל. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הראשונה היא שיש להימנע מלקבור את מתינו בקברי זרים כי קבורה כזו עלולה לגרום לסכסוכים. אברהם נמנע מלקבור את שרה בקברי זרים, ואפילו היו אלה ידידים כבני חת, ומכאן המשמעות: קבורה נפרדת של יהודים, ולא קבורה יחד עם בני דתות אחרות.

השנייה היא הוראה לרכישת קרקעות הארץ. אמנם אלהים הבטיח את הקרקע לאברהם ולצאצאיו כבסיסם להתיישבות בה, אך אין הבטחה זו בהכרח מתנה. יש לפעול כדי לממשה. מעשהו זה של אברהם היה דוגמה לרכישת קרקעות בארץ ישראל – מטרה אותה תציב הציונות כאחד מעקרונותיה.

הקרן הקימת לישראל (ראו לוגו משמאל) הוקמה כאמצעי להגשמת מטרה זו שבאמצעותה ניתן יהיה לרכוש את אדמותיה של ארץ ישראל ככל שתהיינה בידי זרים.

[בתמונה משמאל: הלוגו של קק"ל - הקרן הקיימת לישראל. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אברהם היה, אפוא, הציוני הראשון, למעלה מ-3500 שנים לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון.

.

[בתמונה: אברהם - הציוני הראשון שגאל קרקעות בארץ ישראל... תמונת אברהם: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett;  תמונת קופסת הקרן הקיימת לישראל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דוד שי מוויקיפדיה העברית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: אברהם - הציוני הראשון שגאל קרקעות בארץ ישראל... תמונת אברהם: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett; תמונת קופסת הקרן הקיימת לישראל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דוד שי מוויקיפדיה העברית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ארץ ישראל היא מקום מגוריהם של בני ישראל - אליה עולים ואין לרדת ממנה

נישואי יצחק ורבקה: הנושא הבא בו עוסקת הפרשה, הוא נישואי יצחק ורבקה. אברהם קבע שני עקרונות – איסור נישואי תערובת וכדי למנוע ירידה מהארץ אסר לשלוח בנים לחו"ל לשם נישואין.

עקרונות אלה אנו מוצאים בהוראותיו של אברהם:

הראשונה - רצונו שיצחק ישא לאשה רק מבני עמו – שאז היו רק מבני משפחתו, ולא מבנות הכנענים;

והשנייה – כדי למנוע אפשרות שיצחק ירד מן הארץ, אפילו כדי למצוא אשה מתאימה, כי אז יתכן שלא יחזור – הורה אברהם לעבדו אליעזר, שהוא, אליעזר – ולא יצחק – ירד לבני משפחתו שהתגוררו בחרן כדי למצוא ביניהם את האשה המתאימה ולהביאה עמו. הוא מורה לאליעזר במפורש: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה. יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם. וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה" (כד, ו-ח).

[בתמונה: אברהם שולח את אליעזר למצוא אשה ליצחק, מחברון לנחור... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: אברהם שולח את אליעזר למצוא אשה ליצחק, מחברון לנחור... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

סיפור נישואי יצחק משתרע על פני 67 פסוקים (כל פרק כד), בעוד שמעשה בראשית משתרע על פני 31 פסוקים בלבד (פרק א של ספר בראשית). יהיו גם אלה שיראו בכך סימן לחשיבותו של סיפור נישואי יצחק ביסודה של האומה. הוראה זו של אברהם היא גם בבסיס הציונות – מקום מגוריהם של בני ישראל הוא בארץ ישראל, אליה עולים ואין לרדת ממנה. אברהם שלח את עבדו אליעזר, למצוא אשה לבנו יצחק ולהביאה עמו. הוא נתן בידו הוראות ברורות שאין לסטות מהן. הכתוב משווה בין ההוראות שנתן אברהם לבין הפרטים שסיפר אליעזר כשחזר עם רבקה, ואכן אנו רואים כיצד אליעזר דבק בהוראות והצליח. לעומת זאת, כאשר תעלה בעתיד השאלה של מציאת אשה ליעקב, עליה נקרא בפרשת תולדות – שלא כאברהם, הורה יצחק ליעקב שירד לפדן בארץ ארם כדי למצוא שם אשה. בבוא העת נלמד כיצד לבן – שהיה דודו של יעקב ולאחר מכן חותנו – ניצל את תמימותו של יעקב.

הפרשה מתארת את מסכת האירועים שהחלה בפגישתו של אליעזר עם רבקה, האירוח בביתו של בתואל – אביה של רבקה – והשתדלותו של אחיה, לבן. משפחתה מברכת את רבקה בצאתה לכנען, לנישואיה עם יצחק. על השתלשלות האירועים מהפגישה מקרית – או שלא הייתה מקרית – בין רבקה ויצחק, אולי ביוזמת אליעזר, אנו לומדים מסיפורו של אליעזר, ולאחר שסיפר את כל ההשתלשלות ליצחק "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (כד, סז).
לאור המידע שהובא בסוף פרשת וירא על בני משפחתו של נחור, אחי אברהם, בו הושם דגש על רבקה בת בתואל – התוצאה הייתה צפויה. למרות זאת אין אנו קוראים בפרשה את תגובתו של אברהם, לרבות יחסו לרבקה והאם פגש בה בכלל, לנישואי יצחק ורבקה. כך גם אין אנו קוראים שיצחק הביא את רבקה לבית אביו – דודו של אביה, או שכלל הפגיש ביניהם.

[בתמונה: רבקה פוגשת את אליעזר... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: רבקה פוגשת את אליעזר... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

רבקה הצטרפה ליצחק שהתגורר בביתה של שרה, ולאחר מכן עברו להתגורר בנוה המדבר שליד "בְּאֵר לַחַי רֹאִי". האם התגורר שם יצחק גם עם אמו שרה עד פטירתה? או שמא עוד בחייה עבר להתגורר בבאר לחי רואי, הקרובה לבאר שבע? על כל אלה שותק התנ"ך.

אין אנו יודעים איך הסביר אברהם לשרה את מה שארע בפרשת העקידה. בהחלט יתכן שכעסה על אברהם שהסתיר מפניה את הוראת אלהים להקריב את יצחק לעולה ועל כל התנהלותו בעניין זה, וכתוצאה מכך החליטה לעזוב את מקום מגוריו של אברהם ולעקור לקרית ארבע היא חברון, בה נפטרה.

נישואיו הנוספים של אברהם ופטירתו

לקראת סוף הפרשה אנו קוראים: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יָקְשָׁן, וְאֶת־מְדָן, וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק, וְאֶת־שׁוּחַ. וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל־אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה” (כה, א-ד). מהכתוב בדברי הימים (דברי הימים א, א, לב) אנו לומדים שקטורה היתה פילגשו של אברהם. לפי פשוטם של דברים, אברהם לקח את קטורה להיות פילגשו (ולאו דווקא להיות אשתו) לאחר שיצחק – שהיה כבן ארבעים – נשא לאשה את רבקה ואברהם היה אז כבן מאה וארבעים. אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש (כה, ז) [למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'האם קטורה זו הגר', לחצו כאן].

האם לקח אברהם את קטורה לפילגשו כשהיה בגיל מאה וארבעים? נולדו להם ששה בנים. בפרשת חיי שרה נכתב: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ, לְיִצְחָק, וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם" (כה, ה-ו). מכאן ששילח את בניו שילדה לו קטורה, כשהיו עדיין צעירים יחסית לגיל הממוצע של אותם ימים.

[בתמונה: מיהי קטורה? המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Andrea Rau]
[בתמונה: מיהי קטורה? המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Andrea Rau]

אך יתכן שיש להבין את הפסוק "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה" לאו דווקא כמתכוון לאחר פגישת יצחק ורבקה, אלא לאחר פטירת שרה או אפילו קודם לכן, ואולי זאת הייתה הסיבה ששרה העתיקה את מקום מגוריה לקרית ארבע.

מהפרשה אנו לומדים כי מכל בניו של אברהם, רק יצחק וישמעאל שמרו על קשר ביניהם, מה שהתבטא גם בכך ששניהם בלבד קברו את אברהם במערת המכפלה. כלומר, לבניה של קטורה – שהתגוררו ככל הנראה עם אברהם עד לשילוחם – לא היה קשר או שלא שמרו על קשר עם יצחק וישמעאל, ואף יתכן שגם לא שמרו על קשר עם אברהם. הרביעי מבניהם של אברהם וקטורה היה מדין. האם המטרה בכתיבת שמותיהם של בני אברהם מקטורה בפרשה זו, הייתה לציין כי בעתיד יחודש הקשר בין בני ישראל לצאצאי מדין, שיתרו היה אחד מכוהניהם, או למדיינים שנלחמו בבני ישראל בדרכם חזרה לארץ – מלחמה ממנה יצאו המדיינים בשן ועין?

[בתמונה: מהפרשה אנו לומדים כי מכל בניו של אברהם, רק יצחק וישמעאל שמרו על קשר ביניהם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Vishnu-Vasu לאתר FIXABAY]
[בתמונה: מהפרשה אנו לומדים כי מכל בניו של אברהם, רק יצחק וישמעאל שמרו על קשר ביניהם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Vishnu-Vasu לאתר FIXABAY]

הפרשה מסתיימת בהבאת שמותיהם של שנים עשר בני ישמעאל, שהיו נשיאים לאומותיהם. בכך קוימו הבטחה שנתן אלהים לאברהם לפיה לישמעאל יוולדו שנים עשר נשיאים (יז, כ) וההבטחה להגר שאלהים ישים את ישמעאל לגוי גדול (כא, יח).

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “דוד א' פרנקל: אברהם – הציוני הראשון… הרהורים על פרשת חיי שרה

  1. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *