[בתמונה: היכולת של ממשל אפקטיבי להבדיל בין שגרה לחירום... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על ההבדלים שבין היגיון שגרה להיגיון חירום. המאמר האחר:

• גרשון הכהן: המדינה המודרנית למול משבר הקורונה – הפער בין שגרה לחירום.
• גרשון הכהן: המדינה המודרנית למול משבר הקורונה – הפער בין שגרה לחירום.

*  *  *

מה קורה כשיש מצב חירום משברי, שלא רק שאין לו תשובה מתאימה בחוקים ובנהלים הקיימים, דווקא הם מחוללים ומאיצים את קיומו של המשבר?

בדרך הפעולה במצבי אי וודאות, שולט העיקרון: סוף מחשבה במעשה תחילה ולא להיפך. זה הכלל החשוב שלימדו אותנו בני ישראל בהר סיני: ״נעשה ונשמע״... רק מתוך עשייה נוכל להתחיל לשמוע ולהבין... 

משמע, במצבים כאלה, המעשה קודם לתכנון ולמיסוד. מייצרים 'סטארט אפ', שאיננו כבול לחוקים ולנהלים הקיימים. כיוון שהחיכוך עם המציאות מייצר ידע; אזי, עבודת המטה ולימוד הידע החדש מתרחשים במקביל לפעולה בשטח. ורק אז, ממסדים בהתאמה!

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'סוף מחשבה במעשה תחילה – אסטרטגיה למצבי חוסר ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן]

[בכרזה: סוף מחשבה במעשה תחילה... הכרזה: ייצור ידע]

שלטון מפא"י, במדינה שבדרך ובעשורים הראשונים של המדינה, השכיל לייצר את ההפרדה הזו:

• הוא השתדל להקפיד בשגרה על כללי המנהל התקין;
• אבל במקביל, גם ידע לאבחן מצבי חירום, להבין מתי הפרוצדורה סותרת את המהות, לאור החזון הלאומי; ולחרוג מהם באומץ עד שמצב החירום יגמר; וניתן יהיה לשוב לשגרה.

את היכולת הזו של ממשל אפקטיבי ניתן לכנות היכולת לפעול בתודעת חירום!

דוגמאות

• כשהתחילו מאורעות 1936, לא המתין דוד בן גוריון לעבודת מטה, שתבחן איך מתמודדים עם הבעיה. הוא מינה את יצחק שדה לייסד את פלוגות השדה (הפו"ש) ולפקד עליהן; ושדה התחיל את עבודתו מיד, כשהוא לומד מטעויות, 'תוך כדי תנועה'. רק אז, במקביל, נעשתה עבודת מטה, למיסוד המערכת, על בסיס לקחים שהופקו 'בתנועה'.

[בתמונה: האלוף יצחק שדה. התמונה צולמה והועלתה לויקיפדיה על ידי טדי בראונר, ארכיון התמונות הלאומי, והיא נחלת הכלל]

• באותו היגיון, מונה אריק שרון למסד את יחידה 101 ולפקד עליה. שרון - משוחרר מאילוצי הביורוקרטיה הצה"לית ומהוראות ההפעלה - אסף אנשים לפי רוחו, והתחיל לפעול, כשעניין הסדרת היחידה ולימוד הלקחים נעשה בתנועה.

זה עיקרון הפעולה בתודעת חירום: במצבי אי וודאות, עד שלא תתחיל לפעול לא תבין את האילוצים לעומקם ורק 'בתנועה' יתבררו לך דרכי הפעולה הנכונות. סוף מחשבה במעשה תחילה!

[למושג: 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן] [להרחבה על יחידה 101, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] 

[בכרזה: היכולת לפעול בתודעת חירום. הכרזה: ייצור ידע]

אבל היום...

תודעת חירום חייבת להיות מסוגלת לפרוץ את חסמי ה'מינהל התקין'; אבל כיום, המנגנון הניהולי שלנו - שלא עבר רפורמה משמעותית, שתחדש את פניו ותעדכן אותו - הוא זקן, שקוע בסטגנציה - קיפאון ומסויד. מצבה של הפוליטיקה הישראלית גם הוא בכי רע.

למורשת המנהל השלטוני הבריטי מימי המנדט יש בוודאי ביטוי בסרבול הביורוקרטי של הממשל הישראלי. בן גוריון (ראו תמונה משמאל) שהיה מודע לסבך הביורוקרטי של דפוסי מנהל - הצמודים לנהלים נוקשים - ביטא במפורש את ציפייתו ממשרת הציבור שידע להתעלות מעל אילוצי החוק - כך תבע ממשרת הציבור שיבין כי "לא סגיא לו בחוק לבדו".

[בתמונה משמאל: דוד בן גוריון - "לא סגיא לו בחוק לבדו"... הצלם: הנס פין HANS PIN, ארכיון התמונות הלאומי]

לדוגמה: כשנדרש בן גוריון למצבו של יצחק שדה שהלך לעולמו בשנת 1951 והותיר ילד בן 6 יתום מאב ואם - הוא קרא ליועץ המשפטי ודרש להעניק לבן היתום את הפנסיה של אביו האלוף, כפנסיה של אלוף שנפל בקרב. יצחק שדה כבר פרש שנתיים קודם לכן משרות בצה״ל; והיועץ המשפטי הביע תמיהה בטענה שהדרישה חורגת מהנוהל. בן גוריון פסק: "זו ההחלטה שלי שיבואו אלי בטענות"...

בינתיים בעשורים האחרונים בהשפעת בתי ספר למנהל ציבורי בארה״ב ובחדירת רעיונות ליברליים ליסודות התפיסה המשפטית והניהולית של מוסדות מדינת ישראל, הוחלפה השיטה המפא״יניקית בשיטה חדשה מונהגת בדומיננטיות של הגיון משפטי.

התוצאה: בעשרות השנים האחרונות, גלשו ממשלות ישראל לפער רלוונטיות עצום (ראו התרשים למטה). הן מקדשות את כללי המינהל התקין מחד גיסא; אולם אינן מזהות מצבי חירום בזמן; וגם כשהן כבר מזהות, הן אינן מסוגלות לחרוג מכללי 'המינהל התקין', כדי להתמודד איתם. המושגים "נעשה ונשמע!" ו/או "סוף מחשבה במעשה תחילה!" נמחקו מהתודעה הישראלית... כמו שוועד בית אינו בעל סמכות להחלטות בתודעת חירום, כך שללו הביורוקרטים מהמדינה את הסמכות הזו.

[להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

[בתמונה: המושגים "נעשה ונשמע!" ו/או "סוף מחשבה במעשה תחילה!" נמחקו מהתודעה הישראלית... המקור: ציורי תנ"ך / האנשים מסביב להר סיני / ציירה: אהובה קליין (ג). כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על העבודה]

כך למשל, הצורך להקים בדחיפות משמר לאומי בעקבות פרעות תשפ"א, לא הוביל לפעולה. לא יושם הכלל של סוף מחשבה במעשה תחילה. הביורוקרטים שלנו המשיכו לפעול כמו בשגרה בגישה של "סוף מעשה במחשבה תחילה", בלי להבין שמדובר בעת חירום! בתחום זה, היה צריך להתחיל לפעול מיד עם הקמת ממשלת בנט: לתת מענה מידי למצוקת הסד"כ בשגרה; ולהקים משמר לאומי של 100,000 איש, בפחות מחודש. 

במקום לפעול מיד, ולמסד 'בתנועה', נפתחה עבודת מטה במל״ל. התוצאה: בשטח אין מאומה; ועד היום, קיימים חילוקי דעות מהותיים על הסוגיות העיקריות, בגלל הרצון לדעת מראש תשובות לשאלות שלא יכולות להיפתר אלא על ידי מפקדים בשטח כמו סוגיות הוראות פתיחה באש וגבולות גזרה לאחריות הפעלת הכוחות לחירום בין צה״ל למשטרת ישראל.

אם היה מוקם גוף כזה 'בתנועה', השאלות הללו היו נענות, מתוך החיכוך עם השטח, והגורם הממסד היה יכול ליהנות מהידע שנוצר, בהתאמה.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'הגיע זמנו של המשמר הלאומי בישראל!', לחצו כאן]

[בתרשים: הנפילה לפער רלוונטיות ביורוקרטי... הכרזה: ייצור ידע]

פרוצדורה במקום מהות

ההיצמדות לפרוצדורה הביורוקרטית בכל מחיר, למרות שהיא סותרת את אילוצי המציאות, היא אחת המחלות הארגוניות הקשות ביותר של ארגונים ביורוקרטים בסטגנציה - קיפאון, כי היא מחבלת בסיכוייהם להשיג את מטרתם.

ה'מחלה' הזו קרויה, כאמור, קרויה פרוצדורה במקום מהות או פרוצדורה לפני מהות (Procedure before essence): קידוש החוק והנוהל גם כשהוא סותר את המהות, וריבוי נהלים ופרוצדורות, המסבכות את המערכת, מגבירות את התלות של השטח במנגנון הביורוקרטי - שמאבד את הקשר עם המציאות - ומשתמש בפרוצדורות להנציח את עוצמתו.

המצב הזה מכונה על ידי פרופ' יצחק אדיג'ס (Adizes; ראו תמונה משמאל) - המומחה הארגוני החשוב ביותר בעולם המערבי בסוף ה- 20 ותחילת ה- 21, גם: שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים.

[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

מדינה היא בעצם ארגון גדול; וכשהמנגנון הביורוקרטי שלה מזדקן ומסתאב, בולטת בה התופעה של פרוצדורה לפני מהות ביתר שאת. על כן, מבחנו של ממשל אפקטיבי הוא היכולת להימנע מנפילה לפער רלוונטיות הביורוקרטי.

כאשר הקברניטים מתעלמים מהמלכוד הביורוקרטי, ומוותרים לחלוטין על הפעולות תודעת חירום. התוצאה היא סכנה ממשית לאובדן החזון הלאומי.

 [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חזון לאומי', לחצו כאן]

[בתמונה: מחדל ההתעלמות מההבדל שבין שגרה לחירום, ומהצורך לפעול בתודעת חירום... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Sponchia לאתר Pixabay]

ממשלת ישראל כיום נמנעת, כיום, מפעולה בתודעת חירום בשלוש סוגיות שמחייבות זאת:

1. בעיית אובדן המשילות והריבונות (ראו את דוגמת המשמר הלאומי שהובאה למעלה).
2. מצוקת הדיור;
3. ומגבלות וחסמי ההתיישבות בגליל ובנגב.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

להמחשה נוספת, ארחיב בסוגיית המגבלות וחסמי ההתיישבות בגליל ובנגב: 

שרת הפנים, איילת שקד (ראו תמונה משמאל) מתפארת בכך, שהצליחה לשנות את מגבלת 'לוח 2 למכסת 400 בתי אב ליישובים יהודיים' (המגבלה האוסרת על יהודים - ולא על אחרים - להגדיל את יישוביהם מעבר ל- 400 בתי אב) ולהכפיל את היישובים.

[בתמונה משמאל: השרה שקד. הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י ניצן חרמוני. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

אבל, בינתיים לא השתנה מאומה: סגנית יועמ״ש של מנהל התכנון הארצי קבעה, שהחלטת השרה לשינוי במגבלת לוח 2 היא בעלת השלכות עתידיות לציבור והנושא מחויב בבחינת וועדה (ראו הכרזה למטה) …

בוועדה שעדין לא החלה בעבודתה יהיה נציג הירוקים, שמייצג עמדה אנטי ציונית, נציגי רשות התכנון, ורמ״י, משרד השיכון; והדיונים ייקחו זמן... גם לכשתסיים הוועדה את בחינת הסוגייה - אולי בעוד שנה - גם אם תמליץ לטובת ההתיישבות, עדין יצטרכו להמתין עוד שנתיים שלוש, לתהליכי תכנון מחוזיים, עד שיוכלו מתיישבים להגיד בקשה להיתרי בניה. בינתיים צעירים ממתינים לשווא לבניית בית ביישובים החסומים כמו בית שערים ויודפת. לזה אני מתכוון בביקורת על העדר תודעת חירום וכבילת ידי הממשלה מיכולת לפעול בתודעת חירום. ברור שהמצב מחייב הכרזת חירום.

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

[בכרזה: זוכרים את האמרה, שגָּמָל הוּא סוּס שֶׁתֻּכְנַן עַל יְדֵי וַעֲדָה? משל להחלטה שלוקחת זמן רב, מנסה לרצות את כולם; ולבסוף, יוצאת עקומה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hbieser לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

חוסר היכולת לפעול בתודעת חירום, מאפשר גם לממש אידיאולוגיות פוליטיות במסווה של 'מינהל תקין'

חסידי 'המנהל התקין' גם בעת חירום, פועלים בהיגיון חתרני. בשם 'המנהל התקין' הם מובילים אג׳נדה בעלת הטיה מובהקת לקידום עמדות, שלא זכו לתמיכת הרוב בישראל. כך למשל, הדבקות של השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל), במינוי ד"ר יוסי ביילין ליו״ר רשות הטבע והגנים הלאומיים, רחוקה מלהיות תמימה. בהכוונת הגיונות מנהליים הוא עלול לחסום מפעלים לאומיים חיוניים כמו גן לאומי עיר דוד, גן לאומי הר הצופים מזרח ועוד; והכל יוצג, כמובן, כנטו ״מקצועי״...

[בתמונה: השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג - שימוש בעורמה ובתחבולה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Itamar Rotem. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

פה, המאבק אפילו איננו על החשיבות של אמות המידה ל'מנהל תקין' - שבעת חירום שכזו, אין מנוס אלא לחרוג ממנו - אלא נגד אלה, שבעורמה ובתחבולה מנצלים את רפיון המערכת השלטונית, ומעצימים את סמכות הפקידים לפעול כנגד החלטות, המצויות בסמכות לגיטימית של שרי הממשלה. זאת, תוך שהם מציגים את המהלך הבלתי דמוקרטי כ"מקצועי" ו"נטול אג׳נדה פוליטית", בשם קדושת ה"מינהל התקין". זו מערכת משולבת של פקידים ומשפטנים שלא רק חוסמים החלטות ממשלה לגיטימיות אלא פועלים כנגד אינטרסים לאומיים מובהקים.

[להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן] [למאמר: 'מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?', לחצו כאן]

[למאמרו של איתמר אייכנר ב- YNET, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), פרוצדורה במקום מהות, ייצור ידע, 19/1/15.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2013), חזון לאומי – המצפן של מדינה, ייצור ידע, 30/5/13.
• פנחס יחזקאלי (2020), סוף מחשבה במעשה תחילה – אסטרטגיה למצבי חוסר ודאות, ייצור ידע, 14/11/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), יחידה 101 - אי על סף הכאוס, ייצור ידע, 31/10/18.
• גרשון הכהן (2021), הגיע זמנו של המשמר הלאומי בישראל!, ייצור ידע, 4/12/21.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, ייצור ידע, 25/1/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות, ייצור ידע, 9/2/24.