יאיר רגב: משמעות הקביעה "עבירה שיש עמה קלון"

תקציר: עבירה שיש עמה קלון – היא עבירה המגלה שחיתות או שיש בה כתם מוסרי. בחינת קיומו של קלון עפ"י הפסיקה בוצעה בהליך דו-שלבי: בשלב הראשון, יש לבחון האם העבירה כרוכה על-פי טיבה בקלון אם התשובה לכך היא שלילית, תבחן השאלה האם הנסיבות, בהן בוצעה העבירה, הופכות אותה לעבירה שיש עמה קלון.

[בתמונה: "נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[בתמונה: "נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

"נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה", ספר משלי, פרק ו', לג'.

עודכן ב- 20 בנובמבר 2022

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה על המושג 'קלון' והשלכותיו. למאמרים האחרים לחצו כאן:

*  *  *

הביטוי "עבירה שיש עמה קלון" הוא מונח משפטי המתאר עבירה שדבק בה פגם מוסרי אשר יש בו כדי להשפיע על מעמדו העכשווי או העתידי של מבצע העבירה. מן הבחינה העניינית, הקלון שבו אנו דנים, אמנם נובע מביצוע העבירה, אבל יותר מישהו דבוק בעבירה מסוימת, הוא טבוע בעושה, במבצע העבירה ונוגע למעמדו העכשווי או העתידי בתחומי פעילותו או מקצועו, משלח ידו או תפקידים שהוא מבצע.

למעשה, בכל עבירה טבוע קלון מסוים, אולם לא לקלון הרגיל הטבוע באופן מינימלי בכל עבירה כיוון המחוקק בעשותו שימוש בביטוי "עבירה שיש עמה קלון", מושג זה מתייחס לפגיעה מיוחדת, קשה מהרגיל, בעקרונות של מוסר, אשר בשל חומרתה כרוכות בה תוצאות מעשיות מעבר להרשעה בעבירה והטלת עונש בהליך הפלילי. בהקשרים השונים, שבהם מדבר המחוקק במונח "קלון" משקף מונח זה עמדה ערכית-מוסרית, ומוסיף לעבירה יסוד של שלילה החורג מהמימד של הפרת החוק גרידה.

[בתמונה: בהקשרים השונים, שבהם מדבר המחוקק במונח "קלון", משקף מונח זה עמדה ערכית-מוסרית, ומוסיף לעבירה יסוד של שלילה החורג מהמימד של הפרת החוק גרידא. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sajinka2 לאתר Pixabay]
[בתמונה: בהקשרים השונים, שבהם מדבר המחוקק במונח "קלון", משקף מונח זה עמדה ערכית-מוסרית, ומוסיף לעבירה יסוד של שלילה החורג מהמימד של הפרת החוק גרידא. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sajinka2 לאתר Pixabay]

הנפקות לקיומו של קלון בעבירה

קיומו של קלון, כאמור לעיל, מגביל את האדם שבו הוא דבק; או אף שולל ממנו לחלוטין את ההכשר למלא תפקידים ציבוריים שונים או לשמש בעיסוק הדורש מידה מיוחדת של יושרה ושל ניקיון כפיים. בחקיקה, על רבדיה השונים, מצויות הוראות חוק רבות המעגנות מגבלות מסוג זה. כך, בין השאר, הקלון מפקיע לפרק זמן ממושך, או לצמיתות, את זכותו של אדם להתמודד בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות.

בעשרות רבות של חיקוקים נקבע כי אדם לא יכהן בתפקיד מסוים, או שכהונתו תיפסק, או שלא יינתן לו רישיון לעסוק במשלח יד מסוים, אם הוא הורשע ב"עבירה שיש עמה קלון". בחיקוקים רבים אחרים נקבע, כי אדם לא יכהן בתפקיד מסוים או שלא יינתן לו לעסוק במשלח יד, אם הורשע בעבירה "אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה", הוא אינו ראוי לכך.

מטרתן של הוראות אלו לוודא כי לא יכהן אדם בתפקיד פלוני ולא יוכל לעסוק במשלח יד אלמוני אם הרשעתו הפלילית מעידה על כך שאין הוא ראוי לשאת באחריות אשר מטיל עליו אותו תפקיד או משלח יד. לדוגמה, מטרתה של הוראת סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 נגזרת ממטרתו של הדין המשמעתי – שמירה על רמתו של מקצוע עריכת הדין ועל אמון הציבור בעורכי דין, פגיעה בשלטון החוק ע"י עו"ד המייצג את שלטון החוק, גורמת לפגיעה בדמותו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור, ולפגיעה במידת האמון שרוחש הציבור לעוסקים בעריכת הדין, אמון העומד בבסיס קיומו של המקצוע. [על"ע 2579/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב-יפו נ' עו"ד פלוני, פ"ד מה (4) 729 (1991)].

[בתמונה: מטרתן של הוראות אלו לוודא כי לא יכהן אדם בתפקיד פלוני ולא יוכל לעסוק במשלח יד אלמוני אם הרשעתו הפלילית מעידה על כך שאין הוא ראוי לשאת באחריות אשר מטיל עליו אותו תפקיד או משלח יד. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JirkaF לאתר Pixabay]
[בתמונה: מטרתן של הוראות אלו לוודא כי לא יכהן אדם בתפקיד פלוני ולא יוכל לעסוק במשלח יד אלמוני אם הרשעתו הפלילית מעידה על כך שאין הוא ראוי לשאת באחריות אשר מטיל עליו אותו תפקיד או משלח יד. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JirkaF לאתר Pixabay]

לפיכך, את המשמעות שתינתן ל"קלון" בהקשר דנן, יש לגבש בהתאם לתפיסה באשר לתפקיד עורך הדין ואמות המידה המוסריות והנורמטיביות, להן הוא מחויב מכוח עיסוקו. אם כן, בהקשר זה עבירה שיש עמה קלון צריכה להיחשב זו, המעידה על כך שעורך הדין אינו מכבד את החוק ואין מרותו של החוק עליו; עבירה המעידה על מבצעהּ כי אינו שועה לאותם כללים ועקרונות שהמערכת אליה הוא משתייך אמונה על שמירתם, על כיבודם ועל הטמעת הציות להם; עבירה שיש בה לפגוע בכבודה של המערכת כולה.

בנוסף, יש שעבירה תיחשב כבעלת קלון, אם היא מעידה על "אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה" (גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין, עמ' 517 (2001)).

[בתמונה: יש שעבירה תיחשב כבעלת קלון, אם היא מעידה על "אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sajinka2 לאתר Pixabay]
[בתמונה: יש שעבירה תיחשב כבעלת קלון, אם היא מעידה על "אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sajinka2 לאתר Pixabay]

יחסיותו של המושג "עבירה שיש עמה קלון"

[בתמונה: המושג קלון הוא מושג עמום, ויכול שהוא יישא בחובו משמעויות שונות בהקשרים שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

כאמור, המושג קלון הוא מושג עמום, ויכול שהוא יישא בחובו משמעויות שונות בהקשרים שונים. לפיכך, יש לפרש אותו בהתאם לתכלית החקיקה, והוא מתייחס לרכיב הבלתי מוסרי של העבירה.

[בתמונה משמאל: המושג קלון הוא מושג עמום, ויכול שהוא יישא בחובו משמעויות שונות בהקשרים שונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

מושג הקלון נגזר מתוך אותן תכונות שהן חשובות אצל עורך-דין, על-מנת שנוכל להיות בטוחים שהוא ממלא תפקידו בשירות לקוחותיו ובשירות בית המשפט כשורה, ועל-מנת שאמון הציבור והמערכת המשפטית בעוסקים בעריכת-דין לא ייפגע.

כאמור, מושג הקלון ניזון מתפיסות ערכיות ומאמות-מידה מוסריות הרווחות בחברה, וכשהוא דבק במעשיו של אדם הנמנה על מערכת תפקודית-מקצועית מסוימת, נבחנת השאלה איזו השפעה יש לכך על מידת כשירותו של אותו אדם להמשיך ולעסוק בעיסוקו במסגרת אותה מערכת, ומה היא השלכת מעשי הקלון על תדמיתה ומעמדה של המערכת כולה בעיני הציבור.

עניינה של הענישה המשמעתית אינו דומה לזה של הענישה הפלילית. היא בוחנת את השפעתה של ההרשעה הפלילית על עיסוקו ותפקידו של המורשע וההשפעה שיש לכך על תדמיתה של המערכת המקצועית שעליה הוא נמנה. במרכז הענישה המשמעתית עומדת אפוא בחינת הדופי המוסרי שדבק במעשי האדם, העלול לפסול אותו – לתקופה מסוימת, או לצמיתות – מלעסוק בתפקידו הציבורי או במקצועו הפרופסיונלי.

השעייתו או הדחתו של עובד או נבחר הציבור או בעל המקצוע, איננה עונש נוסף, אלא הוצאה מניעתית, לצורך הגנה על הציבור ועל שמם הטוב של העוסקים במקצוע או בשירות הציבור, המתחייבת מעצם חומרתן וטיבן של העבירות המפורטות בכתב האישום שהוגש כנגד האדם ומנסיבותיהן וההתייחסויות החמורות והמהדהדות לעיתים של בתי המשפט.

כאמור, בהתאם לפסיקת בתי המשפט ובתי הדין במשך שנים רבות נקבעה ההלכה כי תכלית הדין המשמעתי אינה רק הענשת האדם, אלא נועדה להגן על כלל הציבור ושמירה על תדמיתם (של עובדי ונבחרי הציבור ובעלי המקצועות) בעיני הציבור, למנוע המשך פגיעה בתפקודם וכן להרתיע את כלל העוסקים בתפקידים דומים לבל יכשלו בביצוע עבירות שיש עימן קלון. בפסיקה, הטלת מגבלות עקב הקביעה שיש קלון במעשים שביצעו, מקווים ליצור הרתעה בקרב בעלי התפקיד ולהשיב על כנו את אמון הציבור בהם.

[בתמונה: המושג קלון הוא מושג עמום, ויכול שהוא יישא בחובו משמעויות שונות בהקשרים שונים. לפיכך, יש לפרש אותו בהתאם לתכלית החקיקה, והוא מתייחס לרכיב הבלתי מוסרי של העבירה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]
[בתמונה: המושג קלון הוא מושג עמום, ויכול שהוא יישא בחובו משמעויות שונות בהקשרים שונים. לפיכך, יש לפרש אותו בהתאם לתכלית החקיקה, והוא מתייחס לרכיב הבלתי מוסרי של העבירה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

לסיכום

עבירה שיש עמה קלון – היא עבירה המגלה שחיתות או שיש בה כתם מוסרי. בחינת קיומו של קלון עפ"י הפסיקה בוצעה בהליך דו-שלבי:

  • בשלב הראשון, יש לבחון האם העבירה כרוכה על-פי טיבה בקלון, כגון: עבירות שוחד, מרמה per Se Mala והפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ומשפט, עבירות מין (עבירות של טוהר מידות) עבירות שבהן מתגלה כיעורו של אדם, עבירות הנבנות על מעשיו הבזויים של העבריין…
  • אם התשובה לכך היא שלילית, תבחן השאלה הנוספת: האם הנסיבות בהן בוצעה העבירה הופכות אותה לעבירה שיש עמה קלון.

להלן רשימת שיקולים שיכולים לסייע בהכרעה אם עבירה מסוימת נעברה בנסיבות בהן כרוך קלון:

[בתמונה: רשימת השיקולים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]
  • סוג העבירה ואופייה – חומרת העבירה, בכלל זאת שכיחותה, וכן האם יש בעבירה מטיבה, פגיעה בתדמית המקצוע ובאמונו של הציבור ביושרם ובהגינותם.
  • הזיקה בין תפקידו של האדם לנסיבות ביצוע העבירה.
  • נסיבות ביצוע העבירה – האם מדובר בסטייה זמנית, אקראית או חד- פעמית, מנורמת ההתנהגות הראויה, ומהן תוצאותיה.
  • תפקידו ומעמדו של האדם בעת שנעברה העבירה.

[בתמונה משמאל: רשימת השיקולים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, תוך שימת דגש, ביו היתר, על מהותו של העיסוק הציבורי של הנאשם. בנסיבות המקרה דנן, יש משום "מטען מוסרי שלילי" ו"דופי מוסרי", המצדיק קביעת קלון.

החוק אינו מפרש "קלון" מהו או באילו נסיבות דבק הוא בעבירה. ככלל, מקובל כי עבירה שיש עמה קלון היא עבירה שדבק במבצעה פגם מוסרי חמור, ועל טיבו של הפגם יש לעמוד בכל מקרה לגופו על-פי הקשרם של דברים ושל המעשים.

מרכז הכובד של ההכרעה בשאלת הקלון ובמידת עוצמתו מצוי בנסיבות שבהן בוצעה העבירה. לעניין זה יפים גם דבריה של פרופ' גביזון במאמרה "עבירה שיש עימה קלון כפסול לכהונה ציבורית", משפטים א' (תשכ"ח) 176, 183, שנאמרו בהתייחס למטרת הענישה המשמעתית:

"אם אדם מן הרחוב יבצע עבירה פלילית שיש בה משום הפרה של כללי המוסר, לא יהא צפוי לסנקציה כל שהיא, מעבר לסנקציה הפלילית… מטרת הסנקציה הנוספת היא לשמור על דמותם הציבורית והמוסרית של בעלי כהונות או מקצועות מסוימים. מטרה זו מושגת על ידי האפשרות לסלק אדם מתפקידו בעקבות 'הרשעה בעבירה שיש עמה משום קלון אולם, הדרישות של בני החברה מממלאי התפקידים השונים, המוגנים בצורה זו על ידי החוק, שונות הן במהותן. כן שונות אף הסנקציות שמטיל המחוקק בשל הרשעה, בעבירה שיש עמה קלון. מכיוון שהמחוקק בחר להשיג את מטרתו בכל החוקים על ידי השימוש באותו ביטוי עצמו, נראה שיש לפרש את המלה 'קלון' בהתאם להקשר בו היא מופיעה, ולדרישות אשר החברה מפנה אל בעלי אותו תפקיד או מקצוע…".

[בתמונה: "נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[בתמונה: "נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “יאיר רגב: משמעות הקביעה "עבירה שיש עמה קלון"

  1. Pingback: יאיר רגב: שוב סוגיית הקלון על סדר היום... - ייצור ידע

  2. Pingback: הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *