[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

תקציר: עיון מעמיק בתפיסתו של יצחק רבין יכול ללמד כי רבין היה ככל הנראה, מתקשה כיום למצוא את מקומו במפלגת העבודה של מירב מיכאלי…

עודכן ב- 4 בנובמבר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

השרה מירב מיכאלי עושה שימוש רב במה שמכונה 'מורשת רבין'. היא נוהגת לתייג את עצמה כממשיכת דרכו של יצחק רבין; ומרחיקה מפלגות יריבות ממורשתו. כך למשל טענה, כי שר הביטחון, בני גנץ, "אינו יצחק רבין".

האמנם? אקח למשל, כמקרה בוחן, שתי פעולות של שר הביטחון בני גנץ, שעוררו התנגדויות בשמאל הישראלי, והביאו לקביעתה של מיכאלי כי גנץ אינו יצחק רבין: הפעולה הראשונה - הכרזה על ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור. והשנייה - מתן ידו לאישור בניית אלפי דירות ביו"ש.

עיון בהגיון התנהלותו של יצחק רבין בקידום הסכם אוסלו, ילמד כי בשתי סוגיות אלה, הוא היה מתייצב לצדו של בני גנץ:

בנאומו האחרון בכנסת, ב- 5.10.1995 - בדיון על שלב ב' לתוכנית אוסלו - התווה ראש הממשלה רבין מסד תפיסתי מסכם לדרכו בהדגשת ארבעה עקרונות:

- הראשון: שאיפה להגיע ל"כינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שלפחות 80% מאזרחיה יהיו יהודים".

- השני: "ירושלים מאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל".

- השלישי: "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה".

- הרביעי: בהתייחסות למדינה פלסטינית: "תהיה זו ישות שהיא פחות ממדינה ואשר תנהל באופן עצמאי את חיי הפלסטינים הנתונים למרותה".

נכון כי, יצחק רבין חתר להעברת השטחים ביו"ש ורצועת עזה, המאוכלסים בפלסטינים לשליטת הרשות הפלסטינית. בהתאם לכך, כבר במאי 1994 נסוגו כוחות צה"ל מכל השטחים ברצועת עזה, למעט היישובים הישראליים; ובינואר 1996, הועברו כל הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון בשטחי AB, לידי הרשות הפלסטינית [לנאומו של יצחק רבין בכנסת, לחצו כאן].

בכל דרך, רבין שאף לשמר בשליטה ישראלית את ירושלים המאוחדת ואת המרחבים ביהודה ובשומרון אותם סימן כשטחי C.  במרחבים אלה נכללים:  כל הישובים הישראליים, מחנות צה"ל, הדרכים הראשיות, השטחים השולטים החיוניים, והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן. מרחבים אלה שורטטו בידי יצחק רבין במיקוד אישי מדויק לפרטיו, והם מבטאים את המרחב שתפס כנחוץ לישראל לקיומה ולהגנתה.

במדרון החלקלק, שאליו נקלע התהליך עם כניסתו של רה"מ לשעבר אהוד ברק למו"מ על הסכם הקבע, בקמפ-דיוויד 2000, מתווה רבין, הוחלף במתווה קלינטון שקבע עקרונות חדשים: הצעות ראשי הממשלה ברק ואולמרט כללו, בהמשך הדרך, הסכמה לחלוקת ירושלים, לוויתור מוחלט על בקעת הירדן, ולחילופי שטחים תמורת "גושי ההתנחלות".

כאן נקודת הפיצול המהותית בין תפיסת רבין, לבין דרכו של השמאל הישראלי

השאיפה להיפרדות מן הפלסטינים, אכן הובילה את רבין לתהליך אוסלו. אולם, מנהיגי השמאל הישראלי מתכחשים לעובדה כי מבחינת תכנית רבין, מה שהתהווה מאז בסיום השליטה הישראלית על כ- 90% מהפלסטינים, מיצה במלואו את החתירה לסיום השליטה הישראלית במרבית האזרחים הפלסטינים.

ראוי להדגיש כיצד בעיצומו של תהליך אוסלו יצחק רבין קידם אישית את סלילת הצירים הראשיים ביהודה ושומרון, בהם כביש המנהרות לגוש עציון, כביש עוקף רמאללה והכביש לאריאל. הדרכים החדשות האיצו את התפתחות ההתיישבות הישראלית, והעניקו לצה"ל את חופש התנועה שאפשר את הצלחת מבצע חומת מגן.

עיון מעמיק בתפיסתו של יצחק רבין יכול ללמד כי רבין היה ככל הנראה, מתקשה כיום למצוא את מקומו במפלגת העבודה של מירב מיכאלי.

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• נאומו של יצחק רבין בכנסת;
• אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת, ייצור ידע, 3/11/19.