פנחס יחזקאלי: 'הפרטיה הגדולה' – ספר חדש של שלמה בלישה

[בתמונה: שלמה בלישה וספרו - 'הפרטיה הגדולה'. המקור: האתר של שלמה בלישה]

[בתמונה: שלמה בלישה וספרו - 'הפרטיה הגדולה'. המקור: האתר של שלמה בלישה]

הרומן החדש של שלמה בלישה, 'הפרטיה הגדולה' עוסק במלחמות האגו בין שתי יחידות מרכזיות (ימ"רים); שגם בהן, החוק והנוהל אינם רלוונטיים; והיריב איננו העבריין, אלא היחידה האחרת, שמתמודדת מולה על תפיסות סמים; על כתבות מפרגנות בתקשורת; ועל תעודות הצטיינות...

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני, מתוך שניים, העוסקים ברומנים המשטרתיים שחיבר קצין המשטרה בדימוס, שלמה בלישה - מפקד לשעבר של בית הספר למודיעין של המשטרה. המאמר האחר הוא:

*  *  *

יש משהו מיוחד באיש משטרה וותיק ומוכשר שכותב רומן על משטרה:

  • אם אתה שוטר, אתה מרגיש מיד בבית, בתוך העלילה. מכיר את האנשים, את התרבות, את האווירה ואת הדילמות והמלחמות, בארגון הייצרי הזה, המפיק מאנשיו נאמנות ואהבה אין קץ, מהולה בתחושת חוסר נוחות, שהולכת וגוברת עם השנים.
  • אם אתה אזרח, אתה נחשף לעולם מרתק ומוזר, שונה מאוד מכל מה שחשבת על עבודת משטרה.

זהו ספרו השני של שלמה בלישה, קצין מודיעין וותיק, ששרת במשטרה בימים שהמודיעין היה יישות עצמאית, עוצמתית וגאה. הרומן הראשון שלו 'הפוכה' (ראו תמונת כריכה למטה) עסק ביחסם של אנשי המודיעין לחוק, כמשהו שאיננו חל עליהם...

[לאתר של שלמה בלישה, לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'החוק כמכשול להצלחה – אחד מסעיפי הקוד התרבותי של השוטרים', לחצו כאן]

[בתמונה למעלה: כריכת ספרו של שלמה בלישה, "הפוכה. לא תאמינו איך זה עובד...!", שראה אור בהוצאה עצמית של המחבר ב- 2013. התמונה מוצגת באישורו]

[בתמונה למעלה: כריכת ספרו של שלמה בלישה, "הפוכה. לא תאמינו איך זה עובד...!", שראה אור בהוצאה עצמית של המחבר ב- 2013. התמונה מוצגת באישורו]

הרומן החדש, 'הפרטיה הגדולה' עוסק במלחמות האגו בין שתי יחידות מרכזיות (ימ"רים); שגם בהן, החוק והנוהל אינם רלוונטיים; והיריב איננו העבריין, אלא היחידה האחרת, שמתמודדת מולה על תפיסות סמים; על כתבות מפרגנות בתקשורת; ועל תעודות הצטיינות.

בלישה כינה את הספר שלו בשם 'פרטיה'. בשפת השוטרים - שאנשים מן החוץ לא יבינו - 'פרטיה' היא תרגיל מלוכלך; שבו, גוזל האחד את פרי עמלו של האחר. גם את הרומן הקודם הקפיד בלישה לכנות בשם הלקוח מהעגה המשטרתית: 'הפוכה': משמע, השגת מטרה בדרך עקיפה. מהסיבות הלא נכונות לכאורה. 

סיפורי הרקע לעלילה - מה שורם לשוטרים להרגיש בבית - מכניס אנשים מבחוץ לעולם שונה ומיוחד: העלילה מלמדת על האופן שבו מתבצעות הברחות מגבול לבנון; על דרכי הפעולה של עבריינים; על העובדה שההבדל בין שוטרים לעבריינים הוא רק בכך, שצד אחד נושא תעודת שוטר והאחרים לא...; על מפקדים המקדמים אנשים - שלא היו מתקדמים בלעדיהם- כדי להרוויח נאמנות מוחלטת מצידם; של קצינים בודקים ש'מורחים' את המציאות למעל ה'בוסים' והחברים שלהם; וגם של אהבות - נכונות ונכונות פחות - בתוך המשטרה, כי תרבות ייצרית מייצרת גם סביבה ייצרית ביחסים שבינו לבינה...

[בכתבה: העלילה מלמדת על האופן שבו מתבצעות הברחות מגבול לבנון... לכתבה המלאה של מושקוביץ וזיתון ב- ynet, לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: שלמה בלישה, מחבר הספר "הפרטיה הגדולה". המקור: המחבר]

בלישה הוא בעצם סופר מחאה שאוהב את הארגון שבו גדל אך חש חוסר נוחות רבה מהאופן שבו הוא מתנהל. הוא מתאר מערכת מעוותת, שההצלחה בה נמדדת בכותרת בעיתון ובתעודות הערכה, בלי שום קשר מה טוב או רע לאזרחים, שאותם אמורה המשטרה לשרת... "החלטתי לכתוב את הספר" - הוא כותב בפרולוג - בתקווה שהפיקוד העליון יהיה די אמיץ לנקוט יד קשה כלפי מפקדים שסורחים, תוך חשיבה רק על טובתם האישית.

[בתמונה משמאל: שלמה בלישה, מחבר הספר "הפרטיה הגדולה". המקור: המחבר]

אבל בניגוד לצפי, בלישה לא מצייר עבורנו טוב מוחלט להזדהות איתו ורע מוחלט לשנוא. הוא משאיר אותנו עם אמפתיה גם לדמות הבעייתית בסיפור; ונותן לנו 'לנסות להוציא את הערמונים מהאש'; ולנסות לפתור את הדילמה, בכוחות עצמנו.

גיבור סיפורו של בלישה הוא אריק ברק, מפקד היחידה המרכזית של מחוז המרכז, שמגיע לתפקידו ולג'ונגל המשטרתי הכרוך בו מסיירת מטכ"ל, כשהוא טעון בערכים וברצון טוב; ולוקח אחריות פיקודית על תקלות, עד שהוא מבין בדרך הקשה, שבג'ונגל,כדי לשרוד, נלחמים גם בעמיתים; וכל אחד לעצמו. הספר מתאר את האוופן שבו הוא 'מתיישר' (או אם תרצו, מתעקם...) לתוך המציאות המשטרתית ש'מבייתת אותו'.

... אתה מגיע לגוף כמו משטרה - מעיד אריק על עצמו בספר - ומטבע הדברים, אתה מצפה ליושרה של אנשים, לאחדות ולשיתוף פעולה שקוף ומלא עם יחידות משטרה אחרות שאתה עובד איתן. זה המסר שהעברתי לאנשים שלי כשהגעתי לפקד על הימ"ר, בשיחת הפתיחה שלי. דיברתי איתם על 'אחד בעד כולם, כולם בעד אחד', אמרתי להם שהמטרה המרכזית היא לתפוס עבריינים ולהכניס אותם לכלא, ופחות חשוב איזו יחידה עשתה זאת. אנחנו משטרה אחת ולכולנו אותה מטרה. לאט־לאט, אני מבין שהייתי נאיבי בחשיבה שלי כשדיברתי איתם. הם חשבו שאני איזה עב"מ, כי בתכל'ס, אחד אוכל את השני, אחד מרמה את השני, אחד מסתיר מהשני מידעים, כי הם לא סומכים אחד על השני. תשמע, זה הזוי, זה האנטי תזה למה שחשבתי, זה הפוך ממה שקורה ביחידות המיוחדות שבהן הייתי בצבא, וזה לפעמים מתסכל, קשה לי להבין ולקבל את זה. אני לא מוצא את ההיגיון בלא לשתף פעולה בצורה פתוחה ושקופה".

[לריכוז המאמרים על 'הצלחה', לחצו כאן]

בכרזה: "... בתכל'ס, אחד אוכל את השני, אחד מרמה את השני, אחד מסתיר מהשני מידעים, כי הם לא סומכים אחד על השני..."! הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

גם אנחנו לא מוצאים את ההיגיון כמוהו; אל בדרך מעוותת משהו, מבינים אותו, ואת התהליך שעבר. התרבות הארגונית שמצייר בלישה בספר, ביד אמן, מצליחה לחברת גם אותנו...

אל תחמיצו!

שלמה בלישה בהרצאות על הפרשיות הפליליות המסעירות בארץ מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: 'הפרטיה הגדולה' – ספר חדש של שלמה בלישה

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עבריינים במדים או גיבורים? ספרו הראשון של שלמה בלישה - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.