[בתמונה: כוחות של משמרות המהפכה במפרץ הפרסי. המקור: התקשורת האיראנית]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
בשנים האחרונות - וביתר שאת בשבועות האחרונים - משמרות המהפכה האיראנים השלימו את המשימה שהיא חלום איראני רב שנים: להפוך את המפרץ הפרסי לחלק מאיראן; ולהיות הבעלים שלו, דה פאקטו. הפעולות הכוחניות של איראן - שורת התקיפות וההשתלטות על ספינות הסוחר והמכליות, הפכו את המפרץ הפרסי, דה פקטו, למפרץ בשליטה איראנית. כעת הכל תלוי רק בארה"ב.
למפרץ הפרסי חשיבות אסטרטגית בינלאומית רבה; ולחופיו שוכנות מדינות רבות, מרביתם מפיקות נפט וגז טבעי מהחשובות בעולם. גם הנתיב הימי שמוליך למפרץ הפרסי - ושנתחם ע"י מיצרי הורמוז (ראו המפה למטה) - הוא מהחשובים בעולם, כיוון שחלק ניכר, מיצוא הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמי ומהסחר העולמי, עוברים דרכו.
משמרות המהפכה האיראנים התעצמו ופיתחו בשנים האחרונות מערך משולב של כוחות שאין למדינות המפרץ כל יכולת לאתגר אותו. מבנה הכוח האיראני כולל:
- פריסת מערך של מאות טילים כבדים, מדויקים וארוכי טווח, שביכולתו לפגוע במהירות ובעוצמה בכל יעד חשוב במדינות ששוכנות לחופי המפרץ; לרבות בסיסי הצי וחיל האוויר החשובים של ארה"ב. אין למדינות המפרץ או לצבא ארה"ב כל יכולת להתגונן כנגד תקיפה מסיבית של טילים מדויקים.
- פריסה של מאות מל"טים תוקפים ומתאבדים, שמיועדים לתקיפת מטרות ניידות, כגון ספינות מסחר ו/או אתרים וכלי רכב במדינות השכנות.
- צי גדול - שמורכב מעשרות ספינות קרב וצוללות - שמסוגל לפגוע בכל ספינה במפרץ, להטיל מוקשים בכל מקום וכד', כאשר למדינות השכנות אין יכולת תקיפה מקבילה.
- יח' קומנדו ימי רבות, להן יש את היכולת להפעיל מאות סירות נפץ, צוותי השתלטות וצוותי תקיפה באמצעות טילים; ושוב, למדינות האחרות אין יכולת תקיפה מקבילה גם לא יכולת התגוננות.
[כך זה התחיל. השפלת החיילים האמריקנים ע"י האיראנים בתקופת ממשל אובמה, שעברה ללא תגובה. הזורע רוח קוצר סופה... המקור: תמונות מסך של סרטוני הטלוויזיה האיראנית]
אז מי עומד מול איראן במפרץ?
מדינות שאין לצבאות שלהם יכולת צבאית רצינית לתקוף או להגן וזאת למרות ההשקעות האדירות, עשרות מיליארדי דולר שבוצעו ברכש של אמל"ח: כווית, ערב הסעודית, קטר, איחוד האמירויות, עומאן ובחריין.
מי הגן בעבר על האזור הימי החשוב הזה ועל נתיב הגישה אליו? רק ארה"ב, באמצעות הצי הגדול ובסיסי חיל האוויר האמריקאים, שממוקמים במדינות המפרץ, כך גם כוחות הקומנדו. רק שהאמריקנים עוזבים. הם אינם זקוקים יותר לנפט המזרח תיכוני; ומעדיפים לרכז כוח ומאמץ מול האיום הכביר במזרח הרחוק (שם, סין כבר השלימה את ההשתלטות על הים הצהוב והפכה אותו לאגם סיני).
להשתלטות האיראנית יהיו השלכות מדיניות, שהרי הכלכלה העולמית לא תוכל להתנהל ללא תנועה ימית ואווירית חופשית במפרץ הפרסי.
ומי ישלם את המחיר? זאת אתם בוודאי כבר יודעים!
[בתמונה: כוחות של משמרות המהפכה במפרץ הפרסי. המקור: התקשורת האיראנית]