[בתמונה: יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

עודכן ב- 12 ביולי 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת מסעי, ראשי פרקים:

1. בפרשת מסעי מתוארים בקצרה ארבעים ושתים המסעות (קטעי הדרך) שעברו בני ישראל מיום צאתם מארץ מצרים עד הגיעם לערבות מואב בסמוך לנהר הירדן, כהכנה לחציה לחלקה המערבי של ארץ ישראל. קודם הכניסה לארץ מזהיר הקב"ה את משה שיאמר אל בני ישראל שחובה עליהם לבוא ולרשת את הארץ, להשמיד את הפסלים וכל סוגי העבודה זרה שימצאו בארץ.

בנוסף עליהם לגרש את כל יושבי הארץ. אחרת "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם  עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ."

[בתמונה: ירושת הארץ, שהופכת לחלק מהדנ"א של העם היהודי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

2. אנו מכירים כיום חלק מהמקומות בהם חנו בני ישראל כמו "רְפִידִים" , נמצא בסיני ושם היה בסיס גדול של חיל אויר (ראו תג משמאל) לפני החזרת חצי האי סיני במסגרת הסכמי השלום עם מצרים. "ְיָטְבָתָה" קיבוץ המפורסם בעיקר במחלבות שלו (שוקו יוטבתה עושה לי את היום), הקיבוץ הוקם בשנת 1957 על ידי קבוצת צעירים במסגרת הנח"ל. "ְעַבְרֹנָה", עין עברונה הנמצא כ-20 ק"מ מצפון לאילת והמפורסם בדקלי הדום שצומחים בו. "ְאֹבֹת" , עיר (!!!) נמצאת ליד כביש הערבה באיזור חצבה, ישוב שהוקם בשנת 1967 ביישוב גרים פחות מ-20 תושבים.

[בתמונה משמאל: לזכרו... התג של בסיס חצרים ז"ל של חיל האוויר ברפידים... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ירונש. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

3. בפרשה מופיע לראשונה בפירוט רב גבולות ארץ ישראל אשר בני ישראל אמורים לרשת על בסיס ההבטחה שנתנה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב ""זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ". הפרוט הוא מדויק שעד היום אנו יכולים להכיר את המקומות המוזכרים. תיאור הגבול מתחיל מים המלח ומשם דרומה עד לאילת. כשהגבול הוא מול ארץ אדום (דרום ירדן, ערב הסעודית). " וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן, עַל יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה." מאילת עולה הגבול צפון מערב דרך מעלה העקרבים ודרך הישוב קדש ברנע (נמצא כיום מדרום לניצנה על קו הגבול עם מצרים) עד  איזור העיר ימית לשעבר לישובים חצר אדר ועצמונה (עד לפני מספר שנים לפני הפינוי, היה בגוש קטיף יישוב ומכינה קדם צבאית בשם עצמונה/בני עצמון).

[בתמונה: מכינת עֹצֶם (מכינת עצמונה) היא מכינה קדם-צבאית דתית-לאומית ישראלית שהוקמה בשנת ה'תשנ"ב (1991) ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. בעקבות תוכנית ההתנתקות המכינה עברה למושב יתד, ולאחר כמה שנים עברה למקומה הנוכחי במושב נווה ששוכן בחבל שלום בדרום. התמונה: בית המדרש של המכינה בעת בנייתו במושב נווה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דוד גוטליב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הגבול הוא מצרים. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה." מאיזור ימית הגבול הוא הים התיכון כנראה עד ראש הנקרא (הר ההר) וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם."

הגבול הצפוני נמתח מהים התיכון באיזור דרום לבנון עד לעיר חמת שיש המזהים אותה עם אנטיוכיה הקדומה, דמשק שבסוריה, "וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן." משם יורד הגבול שוב דרומה כשים כנרת נמצא ממערבו של קו הגבול. "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה." ולבסוף הגבול יורד לאורך הירדן בחזרה לים המלח. "וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח."

[במפה למעלה: נחלת בני דן, בירוק כהה ליד חוף הים בדרום. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Janz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

4. כל נושא הגבולות מעניין בעיקר בכל הקשור למצוות "התלויות בארץ". כיודע ישנם מספר מצוות שלא חייבים לקיים בחוץ לארץ כגון תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, ביכורים ועוד. במשנה ובגמרא ישנם דיונים ארוכים ומחלוקות האם סוריה ובמקרה שלנו כיום האם רמת הגולן נחשבת בגבולות הארץ וחלים עליה המצוות או לא. הסיבה לדיונים והמחלוקות נובעות מהוויכוח בין החכמים מהם הגבולות: האם כפי שמתוארים בפרשתינו או הגבולות בזמן דוד המלך ובתקופת החשמונאים בהם גבולות הארץ כללו את סוריה, ירדן ועד עירק. לאחר מלחמת ששת הימים בה שחררנו את רמת הגולן פסק הרב גורן שיש להתייחס לרמת הגולן כמו לארץ ישראל, ידוע גם ספרו של אשתורי הפרחי (על שמו רחוב בצפון תל אביב) בשם "כפתור ופרח" הדן בגבולות הארץ ובדינים החלים רק בארץ ישראל ובשנת תשמ"ב - 1981 במהלך חקיקה מהיר רמת הגולן נמצא תחת ריבונות ישראלית

5. הקב"ה מורה ומשה להנחות את בני ישראל לגבי חלוקת הארץ לשבטים השונים (כזכור על פי גורל כשכל שבט מקבל שטח בהתאם למספר הנפשות שבו). כאשר קמה מדינת ישראל הקימו את המועצות האזוריות (ראו מפה משמאל) לפי מיקומי השבטים; וכל מועצה קיבלה שם כגון "מועצה אזורית מטה זבולון" (אזור חיפה), "מועצה אזורית מטה אשר" (מערב הגליל) שמו של נשיא שבט אשר היה " וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר, נָשִׂיא אֲחִיהוּד, בֶּן שְׁלֹמִי" ולכן אנו מוצאים את העיר שלומי ואת צומת אחיהוד באזור של המועצה האזורית מטה אשר.

[בתמונה משמאל: מפת המועצות האזוריות, מתוך אתר מרכז השלטון האזורי בישראל. היוצתר אינו ידוע. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

גם גוש דן נקרא על שם שבט דן שבאזור זה הייתה נחלתו (בהמשך נדד שבט דן צפונה (נחל דן, קיבוץ דן מסעדת "דג על הדן") ליד דיזנגוף סנטר מצידו המערבי ישנו רחוב בשם בוקי בן יוגלי שהיה שמו הספרותי של הסופר והרופא יהודה לייב קצנלסון. ושוב שם זה לקוח מפרשתינו " וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן, נָשִׂיא בֻּקִּי, בֶּן יָגְלִי".

6. הקב"ה מורה לכל שבט ושבט שלאחר קבלת הנחלה שלהם יקצו שטח לשבט לוי, שלא קיבל נחלה בארץ, אלא פוזר בין השבטים השונים. בנוסף ניתנת הנחיה לקבוע 3 ערים בארץ ישראל המערבית ושלושה ערים בארץ ישראל המזרחית (עבר הירדן) כערי מקלט אליהם ינוסו הרוצחים בשגגה (ללא כוונת זדון). רוצים בשגגה אלו ברחו מפחד נקמת הדם של קרוב המשפחה של הנרצח וכאשר היה מגיע הרוצח בשגגה לעיר המקלט אסור היה לגואל הדם לפגוע בו. ועד מתי היה נשאר הרוצח בשגגה בעיר המקלט? ועל כך עונה התורה " וְיָשַׁב בָּהּ, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל". כידוע כל שנה ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מנכנס לקודש הקודשים ומתפלל על עם ישראל ובמידה ותפילתו לא הייתה מתקבלת אזי היה מת. לכן מספר המדרש שכל שנה לפני הימים הנוראים הייתה שולחת אם הכהן הגדול מטעמים (ארוחות שחיתות) לרוצחים בשגגה על מנת שלא יתפללו למותו של בעלה.

7. בסוף הפרשה באים אנשים בני שבט מנשה למשה בטענות על הסיפור של בנות צלפחד. כזכור משבוע שעבר הקב"ה בסדיר את נושאי הירושה. לפי זה יוצא שאם בת שבט תתחתן עם בן שבט אחר אזי הנחלה תעבור לשבט של הבעל וייצא ששטח הנדל"ן של כל שבט יקטן/ יגדל ללא קשר ליחוס התחילי של השבט " וַיֹּאמְרוּ, אֶת אֲדֹנִי צִוָּה ה', לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאדֹנִי, צֻוָּה בה', לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ, לִבְנֹתָיו.  וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְנָשִׁים, וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ, וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם; וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ, יִגָּרֵעַ.  ועל כך עונה משה בשמו של הקב"ה שטענת אנשי מנשה צודקת ועל בנות צלפחד להתחתן עם מי שרוצות ובתנאי שיהיו מהשבט " לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם, תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים:  אַךְ, לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים" המטרה לשמר את חלוקת הארץ. " לְמַעַן, יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ, נַחֲלַת אֲבֹתָיו.  וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה, לְמַטֶּה אַחֵר:  כִּי אִישׁ, בְּנַחֲלָתוֹ, יִדְבְּקוּ, מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

פרשת מסעי מסיימת את ספר במדבר.

"אמרי אמיר"

"וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה" (ל"ג, כ"ט) – חכמי ישראל מעירים כאן ש- "חשמונה" הוא המסע ה- כ"המתוך מ"ב המסעות של בני ישראל במדבר. בכך יש רמז לחג החנוכה שחל בכ"ה בכסלו ונקבע אחרי שמתתיהו חשמונאי ובניו הרימו את נס המרד ביוונים.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]