קובי ביטר: על נדרים ושבועות

[בתמונה: דיני הנדרים והשבועות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

[בתמונה: דיני הנדרים והשבועות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

משה רבנו מכנס את ראשי המטות (נשיאי השבטים) ומסביר להם את דיני הנדרים והשבועות, על מנת שילמדו את בני ישראל, ככלל לא רצוי לידור נדר או להישבע היות ויש כוח לשבועה ואי קיומה מהווה עבירה...

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 ביולי 2022

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת מטות, ראשי פרקים:

1. משה רבנו מכנס את ראשי המטות (נשיאי השבטים) ומסביר להם את דיני הנדרים והשבועות, על מנת שילמדו את בני ישראל, ככלל לא רצוי לידור נדר או להישבע היות ויש כח לשבועה ואי קיומה מהווה עבירה.

ישנם מקרים בהם יש כח בידי בית הדין להתיר את הנדרים. בנוסף אב רשאי להפר את נדרי ילדיו.

2. בפרשה הקודמת, פרשת פינחס, הוגדרו בני מדיין כאויבים ("כי צוררים הם לכם") לישראל בגלל הנזק הקשה שגרמו להם. עתה מצווה ה' את משה, לפני מותו, לנקום את נקמת ישראל במדיינים.

על נדרים ושבועות:

.

3. משה רבנו מגייס שניים עשר אלף חיילים, אלף מכל שבט, מכאן נולד המושג של "שוויון בנטל". משה מעמיד בראשם את פינחס בן אלעזר הכהן, הלוקח עמו אל הקרב את ארון הברית, ואת חצוצרות התרועה. בדומה למבצעים הצבאיים האחרונים בהם מפקדי ורבני הרבנות הצבאית היו עם הכוחות הלוחמים. עם ישראל מנצח בקרב את מדיין, והורג את כל הזכרים ואת חמשת מלכי מדיין וכן את בלעם הרשע. לוחמי ישראל לוקחים כשלל את הנשים, הילדים והרכוש ומביאים אל מחנה ישראל. משה כועס על בני ישראל בכך שהשאירו בחיים את בנות מואב הבוגרות שהרי הן החטיאו את בני ישראל ומצווה להורגם.

4. משה מגדיר את הקריטריונים לחלוקת השלל: מחצית מהשלל הולך לאנשי הצבא שנלחמו, והחצי השני לכל עם ישראל. בנוסף, מן הלוחמים יש לקחת מכס ללויים בסך פריט אחד על כל חמש מאות פריטים (2 פרומיל) ואילו משאר העם פריט אחד על כל 50 פריטים (2 אחוז). מקור המילה "אחוז" נמצא בפרשתינו שנאמר "וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים". מפקדי הצבא מיוזמתם הביאו תרומה למשכן כאות תודה לקב"ה על כך שהמלחמה הסתיימה ללא נפגעים.

[בתמונה: חלוקת השלל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

5. לשבטי גד וראובן היה מקנה רב (צאן ובקר) הם פונים למשה בבקשה להשאיר להם את כנחלה את עבר הירדן המזרחי (ממלכות סיחון האמורי ועוג מלך הבשן לאחר שנכבשו) היות ובחבל ארץ זה היה שטחי מרעה רב למקנה. משה כועס על בקשתם וטוען בפניהם הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה"??? ההסכם עימם היה שבני גד וראובן יהיו בחזית הכח הלוחם (כח החלוץ בלשון התורה) ורק לאחר שחרור כל ארץ ישראל המערבית יקבלו את השטח שביקשו.  "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:  אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה', לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי ה', עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו, מִפָּנָיו וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה', וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה', וּמִיִּשְׂרָאֵל; וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם, לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'."

"אמרי אמיר"

"בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ" (ל"ב, כ"ד) – מעיר רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל "כתב סופר" , שבני גד ובני ראובן גילו לפני כן בדבריהם, שהם חסים על ממונם ודאגתם לשמירת המקנה קודמת לדאגה לבני המשפחה. ומי שלהוט אחר הממון אינו מעורר אמון רב בהבטחות שהוא משמיע לזולת כי אהבת הבצע מעבירה את האדם על דעתו ובכדי לזכות בממון אין לו בעיה להתכחש למוצא פיו ולשקר. לכן מדגיש כאן משה לשבטים הללו שאם ידאגו תחילה לבני המשפחה ורק אח"כ לרכוש הם יוכיחו בכך שבטלה אהבת הממון שלהם ועל יסוד זה ניתן יהיה לסמוך על דבריהם ועל הבטחתם להילחם יחד עם השבטים האחרים לכיבוש הארץ שממערב לירדן.

[בתמונה: לשבטי גד וראובן היה מקנה רב (צאן ובקר) מקור התמונה: Photo by Trinity Kubassek from Pexels]

[בתמונה: לשבטי גד וראובן היה מקנה רב (צאן ובקר) מקור התמונה: Photo by Trinity Kubassek from Pexels]

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

3 thoughts on “קובי ביטר: על נדרים ושבועות

  1. Pingback: מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת מסעי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: 'פרשת מטות' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *