פנחס יחזקאלי: פרובוקציה – התגרות – כלי שנוי במחלוקת אך אפקטיבי מאוד!

[בתמונה: פרובוקציה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי derneuemann לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג: 

על רקע המתיחות הגואה בין רוסיה למערב בשאלת אוקראינה, יזמו הרוסים תקרית בים השחור, שבה ספינה של הצי הרוסי ירתה יריית אזהרה על משחתת בריטית (ראו הכתבה למטה), כשבמקביל, מטוס רוסי מפגיז את נתיבי השיוט העתידי של המשחתת.

הרוסים טענו שהמשחתת נכנסה למים הטריטוריאליים שלהם ומשרד החוץ הרוסי אף זימן את השגרירה הבריטית לשיחת נזיפה. סגן שר החוץ הרוסי אף הזהיר: "בפעם הבאה לא רק נשגר פצצות לנתיב העתידי של הספינה הבריטית, אלא גם נכוון אליה כמטרה".

אז, המשחתת התגרתה במתכוון בחיל הים הרוסי? כמובן שלא. זוהי פרובוקציה מהסוג שהרוסים אוהבים לעשות. הם 'מערבבים' ויוצרים בלגן במערכת, וכשמתהוות הזדמנויות, הם ממהרים לנצל אותן לטובתם:

[להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[ישראל היום, 25 ביוני 2021, ע' 18]

פרובוקציה מהי? המשגה

פרובוקציה או התגרות (provocation) היא כלי להשגת מטרות, המערב עורמה ותחבולה. הוא מוגדר כעשיית מעשה או אמירה של דבר מסוים, שמטרתו היא יצירת תגובה מסוימת (ויקיפדיה: פרובוקציה). זהו כלי מוכר ונפוץ בפוליטיקה הארגונית, בפוליטיקה הלאומית, באסטרטגיה הצבאית וביחסים הבינלאומיים; וגם בשיווק, באמנות, במשפטים ובתחומים אחרים. השימוש בפרובוקציה כמו כל כלי ניהולי אחר, מחייב מיומנות.

פרובוקציה היא כלי להשגת מטרות; והוא אופיני לדרך קבלת ההחלטות הרוסית, הבנויה על ערעור הסדר הקיים ואז, ניצול הזדמנות שנוצרה. תפקיד הפרובוקציה לערער מעט את סדר החיים הקיים, ולנסות לדרדר את המערכת לסף הכאוס, כדי שתיווצרנה הזדמנויות; ובמידה ותיווצרנה, לנצל הזדמנות להשגת המטרה.

פרובוקציה בפרסום ובשיווק

כיוון שעולם הפרסום שאב את מערכת המושגים הבסיסית שלו מתורת הפרופוגנדה של המשטרים האוטוקרטיים של תחילת המאה העשרים, אין להתפלא, שהפרובוקציה היא חלק בלתי נפרד ממנו, ונתפסת כמוצדקת ואף הכרחית, כל עוד היא, כמובן, משרתת את הקונספט, ומעבירה את המסר בצורה מעניינת ובולטת (מידן, 2001).

[למאמר המלא של ספיר פרץ ב'גלובס', לחצו כאן]

שאול מידן כותב על הפרובוקציה בפרסום כך: "ההתגרות, הפרובוקציה, היא חלק בלתי נפרד מהפרסום לדורותיו. יש חברות ומותגים שנבנו על פרובוקציה. קחו למשל את "בנטון". מה הם לא עשו בפרסום שלהם? מה הם לא הראו? מדים של חייל בוסני, או אולי סרבי, מוכתמים בדם, תינוק לבן בלונדיני (מלאך) לצד תינוקת שחורה עם קוקיות המדמות קרניים (שטן), סוס שחור מזדווג עם סוסה לבנה, חולה איידס גוסס במיטתו ועוד ועוד דוגמאות שנוגעות בנושאים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים. ולא רק "בנטון". זכור לי גם סרט של "נייק" בו מראים בחור צעיר עולה במדרגות הנעות בקניון. בתחילה רואים רק את החלק העליון שלו כשהוא לבוש קפוצ'ון. הוא ממשיך לעלות במדרגות ובסופן פונה שמאלה. פתאום נגלה לנו שהוא עירום לחלוטין בחלק התחתון של הגוף. כלומר רק הקפוצ'ון עליו.

תגידו, "נייק" צריכים פרובוקציה כדי למכור? מה, נגמרו להם הרעיונות? ואני אומר, תירגעו! למה להתנפל? ל"נייק" לא נגמרו הרעיונות והם ימשיכו להפגיז אותנו עם סרטים מדהימים. אבל צריך להבין - הפרובוקציה היא חלק בלתי נפרד מהפרסום ואם היא משרתת את הקונספט שנובע מאסטרטגיה מחודדת, ומעבירה את המסר בצורה הרבה יותר מעניינת ובולטת, אזי הפרובוקציה מוצדקת ואף הכרחית כדי ליצור בולטות, בידול, זכירות ואפילו אהדה בקרב הצופים/צרכנים.

[לכתבה המלאה של שאול מידן ב'דה מרקר', לחצו כאן]

פרובוקציה ביחסים בינלאומיים: החסם המוסרי...

לפרובוקציה יצא, לכאורה, שם רע; ומדינות מערביות ממעטות לעשות בה שימוש, כיוון שהיא איננה מוסרית (וגם בגלל שיש לשימוש בו לעתים מחיר, ראו בהמשך).

הניצחון המוחלט על גרמניה במלחמת העולם השנייה, צבע בשחור, בזיכרון המערב, את השימוש בפרובוקציה ככלי מדיני, אחרי שאדולף היטלר (ראו תמונה משמאל) שיטה בהן, בעשור שקדם למלחמה, בפרובוקציות חוזרות ונשנות, ואפקטיביות במיוחד. 

[בתמונה משמאל: אדולף היטלר. מחיר האגו... התמונה היא נחלת הכלל]

רק שאין מוסר ביחסים בינלאומיים; וגם לא בפוליטיקה ובפוליטיקה ארגונית ואלה שנמנעים ממנה, מוותרים על כלי אפקטיבי; ובשל חוסר מיומנותם בשימוש בו, הופכיםים כל העת לקרבנותיו, מצד יריבים ואויבים.

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [למאמר: 'מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?', לחצו כאן] [למאמר: 'מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

מלחמת ששת הימים- תוצאה של פרובוקציה רוסית

עמר דנק (ראו תמונה משמאל) מתאר במאמרו: "התשה – ההיסטוריה חוזרת? פרק א’", כיצד באביב 1967, יזמו הרוסים פרובוקציה, על מנת להפוך את הנוכחות שלהם בים התיכון לקבועה (דנק, 2020).

על מנת להסוות את המהלך, יזמו הרוסים את ההתראה למצרים, שישראל עומדת לתקוף, התראה שחוללה את משבר מלחמת ששת הימים (דנק, 2020).

המשבר דחק את הידיעה על תגבור הצי הסובייטי במזרח התיכון לעמוד 15 של הניו יורק טיימס, הרוסים לא תכננו שהמשבר - שאותו יזמו - יתדרדר למלחמה, וניסו לעצור אותה ברגע האחרון, אבל לא הצליחו.

3 שבועות אחרי המלחמה, הרוסים הכריזו על השייטת החמישית ככוח קבוע במזרח התיכון. הרוסים התחילו להיצמד ולהטריד את הצי השישי האמריקאי, בכל רגע הכוח כלל מספר צוללות גרעיניות, כעשר צוללות דיזל, 12-8 ספינות מלחמה, ושלוש נחתות. בזמן משבר מלחמת יום הכיפורים הכוח כלל יותר מ-90 כלי שיט.

[למאמרו של עמר דנק: 'התשה – ההיסטוריה חוזרת? פרק א’', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

הסיירת הסובייטית זדאנוב אניית הדגל של השייטת החמישית בים התיכון... התמונה היא נחלת הכלל]

האלוף גרשון הכהן על הפרובוקציה

הכהן (ראו תמונה משמאל) גורס כי את ערכה של הפרובוקציה ככלי טקטי ואסטרטגי יודע עבריין מתחיל; וזה גם חלק מארגז הכלים שמחזיק בידו כל מי שחותר לקידום חזון לאומי נצחי. לצערנו, אויבינו - מבית ומחוץ - שולטים בכלי הזה היטב ומפיקים ממנו את המירב (ראו את השימוש שעושים הפלסטינים אזרחי ישראל בדגלי פלסטין בהפגנות בערי ישראל...).

[תמונתו של האלוף במיל' גרשון הכהן היא צילום מסך]

בשנות השישים של המאה הקודמת, במאבק על הגבול הסורי, גם שליחת טרקטוריסטים מתל קציר האון וגדות לחריש בשטחים המפורזים הייתה פרובוקציה לצרכים אסטרטגיים. המפא״יניקים - כבעלי תודעה מהפכנית - ידעו את תפקידה של פרובוקציה מועילה; ולצערנו, אויבינו - מבית ומחוץ - מבינים זאת ועושים ה שימוש כל העת...

מי שלא יעז לחולל פרובוקציות מועילות - מסכם הכהן - שלא יתפלא מדוע הוא לא משיג יציבות ושלום! הנצרות והיהודים באוריינטציה נוצרית שהלכו עם ההיגיון של שוחרי שלום הביאו הרבה יותר שפיכות דמים וחורבן מאלה שידעו, ששקט משיגים במוכנות לחיכוך גם חיכוך אלים.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן, בהקשר זה: 'מצעד הדגלים בירושלים – מאבק לריבונות', לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

אין ארוחות חינם... מחירה של הפרובוקציה

פרובוקציה בנויה על ערעור הסדר הקיים ואז, ניצול הזדמנות שנוצרה. רק שהיכן שמצויות הזדמנויות, מצויים גם סיכונים! תמיד יש סכנה למשתמש בפרובורציה ככלי, שהיא תתהפך עליו; ותשיג את המטרה ההפוכה מזו שקיוו לה.

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: פרובוקציה – התגרות – כלי שנוי במחלוקת אך אפקטיבי מאוד!

  1. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.