• הוא לא מגיע מסיירת מטכ"ל. הוא סתם עוד נחלאי, שמצא את עצמו אחרי לימודים בלונדון ב'צומת'.הוא לא היה קצין בצה"ל; ורק במוסד עבר קורס קציני איסוף.
• הוא גם חובש כיפה שזה רחמנא לצלן חטא גדול; ולא בא לרוב המושבנקים והקיבוצניקים טוב בעין.
•  ואם להוסיף חטא על פשע, הוא עושה רושם של ימני.
• מהתואר שהודבק לו "הדוגמן" אפשר ללמוד שהוא חריג בנוף האנושי במוסד והחליפות שלו בטח הרגיזו לא מעט אנשים.
• הוא גם ממש לא חלק מהקליקה של הרמס"ד הקודם, תמיר פרדו; ופרדו כפי הנראה לא המליץ על מינויו של כהן לתפקיד אלא רצה מישהו אחר.

את הביקורת על כהן ראוי לבחון בעיקר לנוכח המאבק המאוד יצרי על תפקידי בכירים, גם במקום כמו המוסד. וזה כולל לא מעט שטויות כמו הקשרים עם מילצ'ן; והתפקיד שמילצ'ן הציע לו; ושלל שטויות אחרות.

יש שלוש פרשיות שאולי שווה להתעכב עליהן בכמה מילים:

הפרשייה הראשונה היא שאלת הנאמנות לבנימין נתניהו, שאליה מתווסף גם מימד פוליטי נוסף סביב נושא הגז (ראו בהמשך):

כותב על כך רן אדליסט בכתבה למטה, במעריב: על פי אילנה דיין, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ראיין את המועמדים לראשות המוסד ב־2016, הוא תהה לגבי סוג נאמנותו של נ', שהיה מועמד מול רם בן ברק. נ' השיב כי תמיד היה ויהיה נאמן אך ורק לאינטרס הלאומי. נתניהו הסכים איתו, נ' הבין מדבריו שהוא המינוי המועדף - ונתניהו בחר ביוסי כהן, שלכאורה, לא היה בתמונת המרוץ... (ראו המאמר למטה):

[לכתבה המלאה של רן אדליסט ב'מעריב', לחצו כאן]

באשר לסוגיית הנאמנות, בסוף אפילו בנימין נתניהו הוא בנאדם, ובעת מינויו של כהן לרמס"ד, נתניהו כבר היה 'חצי שרוף' מהטינופים של ארד אשכנזי ודגן עליו, לאחר שהשתחררו מתפקידם. להערכתי זה הקונטקסט שבה נשאל המועמד השני לראשות המוסד נ' את השאלה.

בהחלט יכול להיות שאת כהןנתניהולא היה צריך ולא שאל את השאלה, כהן היה, לפני מינויו כרמס"ד, ראש המל"ל, הוא עבד צמוד עם נתניהו. חילופי הצעקות שלו עם סוזן רייס - היועצת לביטחון לאומי של הנשיא אובמה - במשרדה בבית הלבן; יחד עם הקרבה בין כהן לנתניהו הבהירו לנתניהו די יפה, איפה הוא עומד במבחר נושאים. בינהם גם בנושא הנאמנות.

הפרשייה השנייה היא סיפור מתווה הגז 

בדצמבר 2015 דנה ועדת הכלכלה של הכנסת במתווה הגז. כשעסקה בהנמקות הביטחוניות והגיאו־פוליטיות לאישורו של המתווה, באמצעות סעיף 52 לחוק ההגבלים, סרבו ראש המוסד דאז, תמיר פרדו, הרמטכ"ל וראש אמ"ן, להופיע בפניה. מי שכן הופיע בדיון הפתוח והפומבי שקיימה הוועדה, היה ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), דאז, יוסי כהן, שאף חתם על חוות הדעת הביטחונית שהובאה לקבינט.

הפרשיה ההשלישית ששווה להתעכב עליה, היא המתנה שהבת של כהן קיבלה מפאקר: 20,000 דולר לחתונה

כדאי לזכור שהתקשי"ר לסוכני המוסד בעיקר סוכנים ומפעילים הוא מאוד איך להגיד, פלואידי... ע"פ דבריו של כהן לאילנה דיין, הוא דווח על המתנה, כנדרש, עוד לפני שהיא ניתנה, וקיבל את אישורו של היועמ"ש של המוסד לנושא.

[לכתבה המלאה בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]

האם הוא טעה? בהחלט. אבל כדאי לזכור שזה העולם שממנו כהן מגיע והוא התנהל בהתאם לכללים.

אה, ועל זה שהוא הצליח להיפגש כמה פעמים עם וונדי שרמן, המשנה למזכיר המדינה של ארצות הברית, ולא למרוט את כל שיער ראשו? רק על זה הוא צריך היה לקבל עוד 5 שנים כרמס"ד...

בקיצור, שחררו!