גרשון הכהן: אולי השיגורים לירושלים יעוררו את ישראל מהתרדמת הלאומית!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sebastian Wallroth לאתר flickr]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

ישראל היום

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

יש להודות לחמאס על שבחר לשגר רקטות אל בירת ישראל בעיצומו של יום חגה.  אולי עם ישראל יתעורר מתרדמת לאומית ארוכת שנים וישוב לתשוקת הדורות לגאולת ציון וירושלים...

הדוברים הפלסטינים הקפידו, בימים האחרונים, למקד את האשמה להתדרדרות בירושלים, וביהודים המתנחלים. השלימו אותם מרואיינים ישראלים, שוחרי חלוקת ירושלים - בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואלוף מיל' גדי שמני, בהדגישם: "עיסאוויה ושועפט אינם ירושלים", כאילו שהשקיקה לירושלים המאוחדת היא ענין של מיעוט יהודי לאומני מחרחר ריב.

אבל מהי ירושלים בלי המרחב סביב לה, בלי מוצא מזרחה אל נוף המדבר? כמו תל אביב בלי המוצא אל שפת הים!

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

ראוי בשעה זו, לשוב אל מה שהיה עד ימי ראש הממשלה יצחק רבין המובן מאליו שאיחד את עם ישראל. בהצגת מתווה אוסלו ב', בנאומו האחרון בכנסת,  הציג  רבין את עיקרי תפיסתו ובמרכזה הקביעה: "ירושלים המאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב, תישאר כבירת ישראל בריבונות ישראל."

בימי תש"ח, בעיצומו של המצור על ירושלים עוד בטרם הכרזת המדינה - דרש דוד בן גוריון ריכוז מאמץ למערכה על ירושלים. בהסבירו את ההחלטה אמר: "אם יש לארץ נשמה הרי ירושלים נשמתה והמערכה על ירושלים מכרעת ולא מבחינה צבאית בלבד... השבועה ההיא על נהרות בבל (אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני) מחייבת היום כבימים ההם אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל." (6.4.1948)

לא מעטים בין הצנחנים משחררי ירושלים, מסתייגים כיום מהכמיהה לנוכחות יהודית בכל מרחבי העיר. כדאי לשוב אל נאום הניצחון  של מפקד החטיבה מוטה גור  בהר הבית: "צנחנים כובשי ירושלים, כאשר נכבש הר הבית על ידי היוונים, שחררוהו המכבים... כאלפיים שנה היה הר הבית אסור ליהודים.  עד אשר באתם אתם הצנחנים והחזרתם אותו לחיק האומה... בידיכם נפלה הזכות הגדולה להשלים את המעגל. להחזיר לעם את בירתו הנצחית ומרכז קודשו".

במשך דורות זה היה המובן מאליו שאיחד ומיקד את כמיהת עם ישראל. בכוח השבועה הנצחית, נשוב ונתאחד במאבק המתחדש בשעה זו על עיר הנצח.

 

2 thoughts on “גרשון הכהן: אולי השיגורים לירושלים יעוררו את ישראל מהתרדמת הלאומית!

  1. קודם כל, הם לא יכוונו לירושלים עצמה. לא בגלל שנאת המן, אלא בגלל אהבת מרדכי – כלומר לא רוצים לפגוע בהר הבית.
    שנית, אולי באמת סוף סוף ישראל תתעורר מתרדמה בת יותר מחמישים שנה ותפעל לשלום עם האוכלוסיה הפלסטינית, במקום לחרחר מלחמה.
    נכון, שהאויבים שלנו, מבית ומחוץ, לא פשוטים. אך אם לא נפעל לכיוון שלום, ישראל לא תשרוד זמן רב.

    • המחשבה הנאיבית והמסוכנת, שיכול להיות “סוף לסכסוך”; עם חלוקה גיאוגרפית, ואז כל אחד צועד לבדו לעבר השקיעה. אך האיסלאמיסטים כלל לא מדברים על חלוקה גיאוגרפית, וזה גם לא מעניין אותם. הם היו רוצים חלוקה כזו כעניין של “תקיה” (העמדת פנים), ואז צה”ל ייצא, והם ישתלטו מבפנים, וימשיכו את המערכה שלהם לחיסול ישראל בתנאים טובים יותר של שטח עצמאי, כמו מעזה.
      בעיני ישראלים רבים – אירועי הישובים הערביים בתוך ישראל מסוכנים מהאלימות הקשה מרצועת עזה, שכן מעזה התנתקנו, ויש גבול מולה, אך אלה גרים בתוכנו.
      שנים "שוחרי שלום" הטיפו ל”הפרדה” בין ישראל לפלשתינאים, “אנחנו פה והם שם”, ויש עדיין תמימים שממשיכים להטיף לכך, וחושבים שזה ריאלי. ואז מה? תקום ישות איסלאמיסטית עויינת במרכז הארץ, עם שליטה על כל ערי ישראל המרכזיות ועל נתב”ג, ופה בישראל תישאר ישות דו-לאומית שהמתפרעים הם נציגיה? איזה מן חלוקה היא זו?

      בדבר אחד לפחות אני אופטימי: מעכשיו הרבה יותר אנשים מבינים את הסכנות מבפנים ומחוץ, הלכידות שלנו מתחזקת, ועם לכידות נצליח לעמוד מול כל האתגרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *