יאיר רגב: משטרת אונטריו קנדה נותנת לנו שיעור בשיטור במדינה דמוקרטית

[בתמונה: משטרת אונטריו 'עושה בית ספר'... התמונה היא צילום מסך...]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר אחרון בסדרה של ארבעה מאמרים בהקשר זה. המאמרים האחרים הם:

*  *  *

משטרת ישראל ומשטרת קנדה נולדו שתיהן מתוך תרבות השיטור הבריטית. אבל, יחי ההבדל הקטן: בעוד שמסיבות הישרדותיות (מוצדקות לזמנן) בחרו האבות המייסדים להשאיר את משטרת ישראל במתכונת משטרת המנדט הבריטי; בקנדה אומץ מלכתחילה מודל השיטור, המיושם בבריטניה עצמה. לכן נחשבת המשטרה הקנדית כאחת הטובות בעולם. עתה, יש לנו הזדמנות לראות כיצד התמודדו שתי המשטרות עם חוקי הקורונה ועם דרישות הפוליטיקאים לאכוף אותן.

קנדה עומדת היום בפני גל קשה של קורונה; והווריאנט הבריטי עושה בה שמות; בעוד הליך החיסון מתנהל, מסיבות שונות, בעצלתיים. בצד להם, הרחיבו הפוליטיקאים של מחוז אונטריו - המאוכלס ביותר במחוזות קנדה - את סמכויות השוטרים לאכוף את צווי הקורונה. זאת, במאמץ לצמצם את מספרם ההולך וגדל של התפשטות המגיפה. סמכויות העיכוב הוגדלו ועתה יכלו השוטרים לעכב אנשים - ברגל וברכב - ללא עילה מיוחדת ולתשאל אותם לגבי מטרת יציאתם מהבית. זאת, על מנת לאכוף ביתר יעילות את חוקי הסגר; ולהטיל עליהם קנסות אם לא יצייתו לצווים החדשים. ראש הממשלה הפופולרי של קנדה, ג'סטין טרודו (ראו תמונה משמאל) גיבה את ההנהגה הפוליטית של המחוז; וקרא לקנדים לפעול לפי חוקי הקורונה: "כולנו רוצים לסיים את זה", אמר.

[בתמונה משמאל: ג'סטין טרודו. ראש ממשלת קנדה: "כולנו רוצים לסיים את זה...". מקור התמונה: פייסבוק]

נשמע מוכר, נכון?

גם אצלנו נחקקו חוקי קורונה; וגם אצלנו ששלחו הפוליטיקאים, שוב ושוב, את משטרת ישראל למשימות אכיפה בערים החרדיות, בערים הערביות ומול בית ראש הממשלה. בשנה האחרונה,כתבנו באתר הזה הרבה לאחר אירועים מביכים של אכיפה משטרתית במצבים אבודים מראש. טענו שהמשטרה שייכת לאזרחים ולא לפוליטיקאים; ושאכיפה ללא לגיטימציה איננה מקצועית; ועל המשטרה להתייצב באומץ מול הפוליטיקאים ולהודיע - בכל הכבוד, כי מבחינה מקצועית, אין לה תנאים לאכיפה ואין בדעתה לעשות זאת

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'לא אוכפים כשנגמרת הלגיטימציה!', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שוב מחוז ירושלים; ושוב ביזיון תקשורתי', לחצו כאן]

הדברים הללו התקבלו על ידי אנשי משטרה רבים כלא פחות מהזויים. עתה, עמדה המשטרה הקנדית באותו מבחן בדיוק. היא נשלחה על ידי הדרג הפוליטי לאכוף את חוקי הקורונה... 

בקנדה מסתבר, למרות הגיבוי שנתן ראש ממשלת קנדה לראש ממשלת המחוז, סברו שוטרים רבים שהפקודות החדשות סותרות את ייעודה של המשטרה. מפקדים רבים במשטרת טורונטו הצהירו, כי לכן, אין בכוונתם ליישם את החוקים הללו. כי "עצירות אקראיות של אנשים או מכוניות לצרכי תשאול זו הפרה גסה של הפרטיות"; וכי הפעלה של אמצעי שיטור כאלה, עלולה לגרום להטיה גזענית כלפי שחורי עור. על כן הצהיר איגוד מפקדי המשטרה באונטריו, כי בניגוד להנחיות הפוליטיקאים, שוטרים יפעילו שיקול דעת לבי אכיפת ההנחיות החדשות:

"כשאנחנו סוקרים את הסמכויות החדשות שמספקת היום ממשלת אונטריו לצורך אכיפה יעילה של חוקי הסגר, אנו חוששים שהשוטרים שלנו יפגעו בפרטיות של האזרחים, שירותי משטרת אונטריו נותרים מחויבים להבטיח כי שוטריהם ואנשיהם עובדים בצורה שקופה ואחראית בכל פעם שהם מתקשרים עם אזרחים במהלך כל מפגש בין אזרח לשוטר", נכתב בהצהרה.

[בתמונה: בית ספר למשטרה בחברה דמוקרטית - משטרת אונטריו, קנדה. המקור: משטרת אונטריו]

דובר משטרת טורונטו אמר כי הם בוחנים את הצווים החדשים. "לפני כל שינוי באסטרטגיית האכיפה שלנו, אנו נודיע לציבור על האופן שבו אנו מתכננים ליישם את הצווים המגבילים החדשים", אמרה הדוברת אליסון ספארקס.

כמה סוכנויות משטרה אמרו ביום שישי האחרון כי אין בכוונתן לעצור אנשים באופן אקראי. לדוגמא המשטרה האזורית ווטרלו , משטרת פטרבורו, משטרת Guelph, משטרת לונדון ואוטווה ועוד.

לא להאמין... שוטרים "דואגים לזכויות האזרח" ולא מוכנים לפגוע בפרטיות המקודשת של האזרחים גם לא במחיר בלימת המגפה.

ואם בשיקול דעת עסקנו, בואו נחזור רגע לתיאוריה ה'הזויה' - כפי שחושבים השוטרים שלנו - של משטרה בחברה דמוקרטית:

המשטרה (ראו הכרזה למטה), מחוייבת בשלושה חובות בסיסיים כלפי האזרחים, בעלי הבית שלה
  • הוגנות באכיפה כי המשטרה מסמלת את החוק;
  • שיקול דעת באכיפה: משמע, פרשנות ייחודית שלה - בלי תלות בפוליטיקאים - מתי יש תנאים לאכיפה ומתי לא;
  • שקיפות ואחריותיות: מתן דין וחשבון בזמן אמת לציבור.
רק אם המשטרה עומדת בחובותיה אלה, היא מקבלת מהציבור אמון ציבורי ולגיטימציה ציבורית, שבלעדיהם, אין אכיפה!

[הכרזה: ייצור ידע]

שימו לב שבעוד שבכירים במשטרת ישראל תייגו את הדברים כהזויים; בכירי המשטרה הקנדית פעלו בדיוק לפי העקרונות הללו:

  • הם הבינות שעיקרון ההוגנות באכיפה ייפגע כתוצאה מאכיפת חוקי הקורונה.
  • הם לא נבהלו מהפוליטיקאים והפעילו שיקול דעת; שהם מעבירים את שיקול הדעת לאחרון אנשיהם (משטרה שגאה במקצועיות שלה...);
  • והם - בלי לספור את הפוליטיקאים או לחשוש למשרתם - יצאו מיד לציבור וסיפרו את האמת.

והתוצאה? הפוליטיקאים התקפלו!

ראש ממשלת אונטריו, דאג פורד, התנצל בפני תושבי המחוז, באומרו כי ממשלתו נעה "מהר מדי" בהבאת אמצעי משטרה קשים יותר להאטת הגל השלישי של הקורונה.

[לסרטון ההתנצלות של ראש ממשלת אונטריו, דאג פורד, לחצו כאן]

ובישראל?

מאמרים אין ספור באתר הזה ניתחו בדיוק את הסוגיה הזו, שבה פעלו קברניטי משטרת ישראל בדרך הפוכה לחלוטין! (ראו לינקים למעלה)

יתרה מכך, כדאי להקדיש מספר ממילים לסמכות העיכוב: בישראל מחוקק הקנה לשוטר סמכות לפנות לאדם ולעכבו ולו לזמן קצר על מנת לברר זהותו ומענו, ובכלל זה לדרוש ממנו כי יציג בפניו תעודת זהות; ברם, התנה אותה סמכות בקיומו של חשד כי בוצעה עבירה פלילית. הדין אינו מעניק לשוטר את הסמכות לפנות לכל אדם כרצונו, בהעדר כל עילה, על מנת לברר זהותו. הדין אינו מעניק לשוטר את הסמכות לפנות לכל אדם כרצונו, בהעדר כל עילה, על מנת לברר זהותו "ועל הדרך לחקור אותו" לתשאל אותו לאן אתה הולך, איפוא היית, מה יש לך בכיסים ועוד...

בג"צ קבע לא מזמן, כי הדרישה שאדם יזדהה בפני שוטר באמצעות תעודת זהות, עשויה להוביל לפגיעה ממשית בזכות לכבוד האדם. פגיעה זו מתבטאת בכך שפניית גורם אכיפת חוק לאדם המצוי ברשות הרבים והחשוף לעיני עוברי אורח, מלווה בתיוגו של אדם כחשוד בביצוע מעשה עבירה.

בנסיבות - שבהן בפני אותו אדם אף לא הוצג טעם מוברר שבעטיו הופעלה הסמכות - עשוי להתעורר חשש כי הסמכות הופעלה באופן שרירותי, וכבר נפסק לא אחת כי סמכות שלטונית שמופעלת בשרירות וללא כל מגבלה יש בה משום פגיעה בכבודו של אדם ואף באוטונומיה שלו.

אונטריו מוכת הנגיף העניקה לשוטרים סמכויות חדשות ומורחבות – אולם הם סירבו לקבלן !!! והפוליטיקאים? 24 שעות אחרי... אופס סליחה אנחנו טעינו - מבטלים... ראו את ההתנצלות והכל בזכות ההתנגדות של המשטרה להרחבת סמכויותיהם תוך פגיעה בזכויות האזרחים...שווה ללמוד מהם.

[בתמונה: בית ספר למשטרה בחברה דמוקרטית - משטרת אונטריו, קנדה. המקור: משטרת אונטריו]

מקורות והעשרה

11 thoughts on “יאיר רגב: משטרת אונטריו קנדה נותנת לנו שיעור בשיטור במדינה דמוקרטית

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: נושא לימוד – המשטרה והציבור, בין תיאוריה למעשה - ייצור ידע

  2. Pingback: אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: למי שייכת המשטרה? - אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  5. Pingback: הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  6. Pingback: למי שייכת המשטרה? - אמון ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  7. Pingback: הכל על השאלה 'למי שייכת המשטרה', באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  8. Pingback: יאיר רגב: סוף עידן ההזדהות ללא סיבה! - ייצור ידע

  9. Pingback: נושא לימוד: המשטרה והציבור - בין תיאוריה למעשה - ייצור ידע

  10. הכול נכון מלבד האשם במצב והיא ממערכת המשפט. כול עוד החוקים נקבעים על פי מידת התאמתם והעדפה לזכויות הפרט האולטימטיביות תוך התעלמות מטובת הכלל, כפי שהבריטים היטיבו להגדיר the common good אין סיכוי למשטרה לאכוף סדר ואחריות ציבורית, והתוצאה היא כאוס, אנרכיה, ותסכול מוצדק של אנשי כחות הביטחון העושים עבודה סיזיפית תחת עינה הפקוחה של המצלמה, הטלוויזיה ארגוני מטעם ובית משפט שאינו מעז לעשות לפחות את האיזון המינימלי הנדרש בין זכויות הפרט ובין טובת הציבור.
    העיוורון המוסרי הזה עושה את הדמוקרטיה השברירית שלנו לאנרכיה מוחלטת, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הסירוב להתחסן, הסירוב לשירות לאומי, האלימות , תאונות הדרכים וכו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *