פיל בחנות חרסינה: אני לא נהיה עצוב כשחצוצרה מיותמת תוקעת ביער

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

אני לא נהיה עצוב כשחצוצרה מיותמת תוקעת ביער...

אני מסתכל מאתמול איך בבת אחת הקולקטיב הישראלי זוכר את מתיו, שלא הכיר; ויום אחרי זה חוזר לקריאות נאצי / פאשיסט לעבר כל מי שלא מסכים עם עמדתו הפוליטית כאילו כלום לא היה.

אני רואה איך אנשים חכמים לוקחים את המאבק הפוליטי והופכים אותו למאבק האולטימטיבי בין הטוב המוחלט לרוע המוחלט; ושוכחים על הדרך ,שדעה היא רק דעה שיש סיכוי של 50% שהם טועים ושזה ממש לא נורא.

אני מתבונן בשקט איך אנשים מתייחסים ליריבים פוליטיים כאל אלו שבקרבם נמצא הרוע המוחלט "גם אם מרוכך ומוסווה" ולא שואלים אף שאלה.

והם משכנעים את עצמם שהם באמת מפחדים שהתהליכים כבר כאן ושעוד שניה אם הם לא ישימו לב ויזרקו איזו מילה מיותמת, ביבי, טראמפ או זהבה גלאון יקפצו להם מהשיחים ויעשו להם "בה"...

אני לא נהיה עצוב כשחצוצרה מיותמת תוקעת ביער ורואה איך כולם מרצינים לפי הוראות הבמאי עוטים על עצמם פרצוף עצוב וארשת פנים נפולה. זה בעיקר מצחיק אותי. מדברים גבוהה גבוהה על ערכים ורוע וטוב מוחלטים, מתוך שכנוע עמוק שהם היחידים שחתמו על הערכים והמוסר; למרות שלמרבה הצער, הם לא השכילו לחתום על אף סימן שאלה.

אני רואה איך הרוב פה מסביב שכחו בשם המאבק הפוליטי פשוט להיות בני אדם ואני מתבייש נורא.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

One thought on “פיל בחנות חרסינה: אני לא נהיה עצוב כשחצוצרה מיותמת תוקעת ביער

  1. Pingback: שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.