[בתמונה: האמת? מייאש... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.
* * *
אני מקבל כל העת מכתבים קשים מאוד ותמונות מזעזעות, מחיילים וקצינים על המתרחש במחנות צה״ל. התמונה למטה, צולמה ע״י אל״ם במילואים שמבקר ביחידות צה״ל מדי פעם עקב תפקידו. הוא טען בפני לפני מספר ימים, שהזוהמה, ההזנחה וההפקרות במחנות צה״ל שהוא מבקר, הגיעו לדרגה בלתי נתפסת, במחנה זה - שבו התמונה צולמה לפני מספר ימים, בשעה 9:00 בבוקר - לא נראה איש במקומות העבודה, מחנה הפרוץ מכל עבר, עם ערימות של אשפה בכל פינה ודמות אדם לא נראתה, בשעה 9:00 בבוקר כשכל עם ישראל נמצא כבר בעבודה, במחנה זה כולם עדיין בשינה עמוקה....
אז מה אנחנו מתפלאים שהבדואים עושים כבשלהם במחנות צה״ל?
מה אנחנו מתפלאים שכך אי אפשר להכין צבא למלחמה, כל המתרחש בשטח רחוק מעיניהם של הפיקוד הבכיר של צה״ל, צה״ל מתגלגל ככדור שלג במדרון חלקלק כלפי מטה ואין יד מכוונת.
רק לפני מספר ימים התפרסם בתקשורת שחייל בחטיבת הנח״ל ניפצע קשה מאוד ובהמשך נפטר מפציעתו, מפליטת כדור של חייל, בתחקיר הסתבר שמפקד המחלקה והמ״כ לא וידאו פריקת הנשקים של החיילים אחרי מטווח שביצעו ובאחד הנשקים נישאר כדור שנפלט מאוחר יותר ע״י אחד מהמפקדים, שפצע קשה מאוד חייל בפגיעה בראשו:
- פריקת נשק אחרי מטווח, או אחרי ירי בתרגיל ואמון, זו פקודה ונוהל מחייב שהוא בסיס המשמעת בצה״ל, מקצועיות ומנהיגות.
- אי ביצוע מסדר פריקת נשק אחרי ירי ע״י המפקדים, היא עבירה חמורה מאוד המסכנת את חיי החיילים כפי שזה קרה באירוע הזה.
אי עמידה בפקודה זו מלמד שוב לאן הגיע צה״ל בכל הקשור במשמעת, ביצוע פקודות, בקרה ומעקב. התדרדרות שאני לא זוכר לה תקדים כבר שנים רבות וזה עוד מתרחש בחטיבה סדירה, ״חוד החנית של צה״ל״, זה בכלל לא מפתיע.
[בתמונה: איפה אנחנו על הגרף אתם כבר יודעים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr]
בעשר השנים האחרונות יחידות מילואים המסיימות שבוע אימונים על טנקים ונגמ״שים במל״י ( המרכז הלאומי לאימונים בצאלים) לא מטפלים בנשקם, לאחר סיום האימונים הלוחמים טובלים את הנשק שירה כל השבוע בתערובת ונוסעים הביתה, ובכך הם איבדו לאורך השנים את המיומנות והמקצועיות לפרק נשק, לתאם נשק, לטפל בתקלות ירי כמו תרמיל שניתקע בקנה ועוד.
לוחם שלא יודע לנקות את נשקו, לתאם ולטפל בתקלות של מעצור ירי בנשקו, הוא לא לוחם כשיר, הוא ימצא את עצמו במלחמה עומד חסר אונים מול האויב ללא יכולת להשיב אש, עם סיכוי גדול מאוד להיפגע בעצמו.
אך בכך לא די.
יש יחידות סדירות שהן חוד החנית של צה״ל במלחמה ובשגרה, אשר נשקם של הלוחמים לא נבדק במשך שבועות ע״י המפקדים, פשוט המפקדים לא מבצעים מסדר נשק. מצב כזה אינני מכיר באף צבא אחר בעולם.
צבא - שלא יודע לטפל ולתקן תקלות פשוטות בנשק - קיים רק בישראל. זה לא הצבא שאני הכרתי במלחמות ישראל, זה צבא שייצא רע מאוד במפגשים עם האויב!
[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
Pnina Friedman Solomon:
פני הדור כפני החמור.