עופר בורין: תהילים, פרק נ – צניעות, קיום הבטחות ודרך ארץ

[בתמונה: לכל הרשעים אומר אלוהים – חבל על זמנכם במילוי החוקים וקיום הברית באמצעות שימוש בפה בעוד מעשיכם הפוכים... מקור התמונה: Photo by Alexandr Podvalny from Pexels]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

12 מזמורים מיוחסים בתהילים לאסףאסף היה כנראה ממשפחת הלויים שהיו משוררים ומזמרים בבית ה'. זהו הראשון שבהם:

א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃ פתיחה המעידה שהמזמור מביא את דבר השם בכבודו ובעצמו.

לאחר מספר פסוקים המאדירים את שם אלוהים בעולם, ניגש המחבר לעיקר:

1. אני אלוהיך ישראל ואני בוחן אותך: ז שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃ 

2. הבחינה אינה על טיב זבחיך ועולותיך (הדהוד למזמור מ'): ח לֹ֣א עַל־זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶ֑ךָ וְעוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ ט לֹא־אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִמִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃

3. כשאני רעב, אין לי צורך בך כי כל העולם שלי ממילא: יב אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי־לִ֥י תֵבֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃ יג הַֽאוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה׃

מה כן נדרש? לתת זבחי תודה ולעמוד בנדרים: יד זְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ׃ טו וּקְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲחַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃

אלוהים דורש מבני ישראל להכיר בקיומו מעליהם באמצעות מתן זבח תודה. יש בכך משום ציוויי לצניעות של האדם, שלא יחשוב שהצלחותיו הן בזכותו עצמו.

כמו כן, דורש אלוהים שהאדם יכבד את נדריו. הבטחת – תקיים.

[בתמונה: הבטחת? תקיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sasint לאתר Pixabay]

לכל הרשעים אומר אלוהים – חבל על זמנכם במילוי החוקים וקיום הברית באמצעות שימוש בפה בעוד מעשיכם הפוכים:

טז וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ ׃

יז וְאַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַחֲרֶֽיךָ ׃

יח אִם־רָאִ֣יתָ גַנָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ ׃

יט פִּיךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּלְשׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה ׃

כ תֵּשֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶֽן־אִמְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי ׃

כא אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ׀ וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱֽיוֹת־אֶֽהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ אוֹכִיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ ׃

[בתמונה משמאל: לכל הרשעים אומר אלוהים – חבל על זמנכם במילוי החוקים וקיום הברית באמצעות שימוש בפה בעוד מעשיכם הפוכים... למקור התמונה: Photo by cottonbro from Pexels]

זבחי התודה ומימוש נדרים הם לכאורה כל מה שנדרש. אבל מתוך מה שכתוב על הרשעים, ברור שזה רק קצה הקרחון.

כדי לקבל את ברכת האל נדרשים בני ישראל לא להתהדר במילוי מצוות; כאשר במקביל הם לא מוסריים, גונבים, מנאפים,  מרמים, מרכלים ועוד ועוד.

אין כאן ויתור מוחלט על הקרבת קורבנות, כמו בפרק מ', אבל יש כאן ויתור על רוב סוגי הקורבנות והקפדה על צניעות, קיום הבטחות והתנהלות מוסרית בין אדם לחברו. פחות טכסים והתנהגות מוחצנת של "דתיות" ויותר עומק מוסרי בהתנהלות היומיומית.

היטיב לנסח זאת הנביא מיכה (פרק ו'): ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ.

[בתמונה: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי sfbaywalk לאתר flickr]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *