קובי ביטר: חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה

[בתמונה: והנה, שבע פרות בריאות עולות מהיאור ורועות באחו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

[בתמונה: והנה, שבע פרות בריאות עולות מהיאור ורועות באחו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

הפעם בפרשת מקץ: ‏האם לפרעה היו נדודי שינה? האם היה יוסף גאון לוגיסטי וכלכלי ומשקיע סולידי? כמה שנים השוק המצרי היה בצמיחה? חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה; ועוד...

[לאוסף המאמרים על פרשת מקץ, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 1 בדצמבר 2021

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

  • האם לפרעה היו נדודי שינה?
  • האם היה יוסף גאון לוגיסטי וכלכלי ומשקיע סולידי?
  • כמה שנים השוק המצרי היה בצמיחה?
  • חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה

ועוד.

ראשי פרקים

1. הפרשה הקודמת הסתיימה בכך שיוסף ביקש משר המשקים שלאחר שיחרורו מהכלא יביא את סיפורו של יוסף בפני פרעה, אולם שר המשקים שכח וחלפו שנתיים (כעונש על כך שיוסף שם מבטחו בשר המשקים ולא בקב"ה). לילה אחד פרעה חולם שני חלומות מוזרים:

  • בחלום הראשון ניצב פרעה על שפת היאור (נהר הנילוס) ורואה שבע פרות בריאות עולות מהיאור ורועות באחו ומיד עולות אחריהן שבע פרות חולות ורזות ובולעות את הפרות הבריאות והשמנות;
  • בחלום השני רואה פרעה שבע שבלים עמוסות גרעיני תבואה צומחות ומיד צומחות אחריהן שבע שבלים דקות ושדופות שבולעות את שבע השבלים הטובות.
[בתמונה: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ." (בראשית, מ"א, נ"ז) "מצרים ניצלת בידי יוסף", 1827. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Abel de Pujol - Pascal3012. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ." (בראשית, מ"א, נ"ז) "מצרים ניצלת בידי יוסף", 1827. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Abel de Pujol Pascal3012. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

פרעה מקיץ משנתו נסער כולו ומיד מכנס את כל שריו ויועציו על מנת לברר את פשר החלום, אולם איש מהם לא מצליח. "וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה". אז נזכר שר המשקים ומספר לפרעה על כך שחטא והושלך לבית האסורים ועל כך שיש בבית האסורים נער עברי (יוסף) בעל יכולת מוכחת לפתור חלומות. "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר. וַיְהִי כַּאֲ שֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה." פרעה מצווה להביא אליו את יוסף ואכן משחררים את יוסף, מלבישים, רוחצים ומגלחים אותו על מנת שיופיע בפני פרעה וינסה לפתור את החלומות.

2. יוסף אומר לפרעה שבעזרתו של הקב"ה הוא ינסה לפתור. "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". ואכן,לאחר שפרעה מספר את חלומותיו, יוסף מסביר לפרעה את פשר החלומות. הוא מסביר לפרעה ששבע הפרות הבריאות והשמנות וכן שבע השבלים הטובות, מציינות שבע שנים טובות בהן הכלכלה תפרח במצרים (רכישת חברות על ידי גופים בינלאומיים, שוק מוצרי הצריכה, הטלפוניה, הנדל"ן, הגז הטבעי וכל שאר ה"לופט גישפט" יגדלו) ואילו שבע הפרות הרזות ושבע השבלים הדקות מציינות גם הן שבע שנים, אולם שנות מיתון ורעב שבהן אנשים מרוב רעב, ישכחו את שבע השנים הטובות. "הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת  שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת הָאָרֶץ. וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן:  כִּי כָבֵד הוּא, מְאֹד". הסיבה שהחלום חזר פעמיים (בשתי גירסאות שונות) הינה להדגיש בפני פרעה את המידיות של התגשמות החלום. "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם  כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ".

3. יוסף שהיה איש חכם, מבין את "חלון ההזדמנות" שנפתח בפניו, לא עוצר בפתרון החלום ומיד מנצל זאת ומציע לפרעה תוכנית התארגנות מסודרת כשעיקרי התוכנית הינם שפרעה ימנה איש חכם ונבון בעל יכולות ניהוליות ולוגיסטיות ואשר מתפקידו יהיה לבנות מערך מחסנים ארצי על מנת לאסוף ולשמר את התבואה שתגדל בשבע השנים הטובות, כדי להשתמש בהם בשבע השנים הרעות שיבואו אחריהן. "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. וְיִקְבְּצוּ, אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב."

[בתמונה: כשחלון ההזדמנויות נפתח בידי יזם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[בתמונה: כשחלון ההזדמנויות נפתח בידי יזם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

4. פרעה מתלהב מהרעיון ובפני כל שריו ויועציו הוא ממנה את יוסף למשנה למלך עם סמכויות נרחבות כמעט כמו של פרעה ומפקיד בידיו את ביצוע התוכנית. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ". פרעה משנה את שמו של יוסף ל"צפנת פענח" (מפענח צפונות) ומשדך לו את אסנת בתו של כהן מצרים.

5. יוסף, שהיה בן שלושים בעת האירוע, לוקח את תפקידו ברצינות ומקים את "מנהלת ההתארגנות", אולם כמו כל מנהל טוב ומצליח הוא בעצמו עובר בכל ארץ מצרים וממנה אחראי מחסנים מקומי בכל עיר, כדי שבכל מחסן תישמר התבואה שבסביבה של העיר. בנוסף, מוציא תקנות לעם לאכול מינימום בתקופת השובע על מנת שיהיה אפשר לחסוך לתקופה הרעב שתבוא אחריה. "וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה, וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים.  וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן אֹכֶל, בֶּעָרִים:  אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ, נָתַן בְּתוֹכָהּ".

6. בתקופה זו נולדים ליוסף שני בנים: מנשה ואפרים. "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה:  כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי.  וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם:  כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי".

7. כעבור שבע שנים בהן היתה צמיחה כלכלית והציבור ביצע את פעולות החיסכון בהתאם להנחיותיו של יוסף, מתחילות שנות המיתון והרעב. העם מבקש אוכל ופונה ליוסף שמורה לפתוח את המחסנים ולמכור אוכל לתושבים. "וְהָרָעָב הָיָה, עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ; וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם, וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף:  כִּי חָזַק הָרָעָב, בְּכָל הָאָרֶץ".

8. גם בארץ כנען מקום מושבם של יעקב ובניו מתחיל רעב ויעקב פונה לבניו ומבקש מהם לרדת לארץ מצרים ולהביא אוכל למען יחיו. ואכן כל אחי יוסף למעט בנימין (שיעקב ביקש שישאר עימו), יורדים למצרים. "וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן" כשמגיעים האחים למצרים הם מגיעים ליוסף ומשתחווים לפניו. " וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" מקור שם חברת "המשביר לצרכן", "המשביר המרכזי" כשפעם היו נותנים שמות עבריים לחברות ולא סטוק-מרקט או הום-סנטר.

[בתמונה: "וְהָרָעָב הָיָה, עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KasunChamara לאתר Pixabay]

[בתמונה: "וְהָרָעָב הָיָה, עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KasunChamara לאתר Pixabay]

9. יוסף שנזכר בחלומותיו, כפי שקראנו בשבוע שעבר בפרשת "וישב" חלומות בהם האחים משתחווים לו נזכר  בשנאתם הרבה אליו ורצונם להורגו ולכן  יוסף מתחיל לדבר איתם בקשיחות ומאשים אותם שהם מרגלים שבאו לרגל במצרים. "וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ. וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף  אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם". בתשובה אומרים האחים שהם לא מרגלים, הם בסך הכל בני משפחה אחת הגרים בארץ כנען, בנים ליעקב אביהם שבנימין נשאר איתו בגלל שאחיו נעלם לאביו. "וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד  בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ". יוסף מבקש מהם הוכחה שאינם מרגלים בכך שיביאו את בנימין אליו וכך הוא יאמין שסיפורם אמת. "בְּזֹאת, תִּבָּחֵנוּ... כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה. בנוסף יוסף כולא אותם לשלושה ימים.

10. כעבור שלושה ימים יוסף משחרר אותם ודורש מהם להביא את בנימין. האחים שמבינים את משמעות הבאתו ומה תהיה ההשפעה על יעקב לאחר שאיבד את יוסף, מדברים ביניהם ואז "נופל להם האסימון" והם מבינים שכל מה שקורה הוא תוצאה של מכירת יוסף. "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת". הדיבורים התקיימו בנוכחות יוסף היות ולא ידעו שהוא מבין את לשונם. ואכן, יוסף שומע ובוכה. יחד עם זאת הוא מגלה קשיחות, אוסר את שמעון ושולח את האחים להביא את בנימין. "וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:  כִּי (בדרך כלל) הַמֵּלִיץ (מתורגמן) בֵּינֹתָם. וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם, וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.

11. יוסף מצווה את עבדיו למלא את שקי האחים באוכל, להחזיר להם את הכסף בתוך השקים ושולח אותם. בדרך פותח אחד האחים את שקו לתת אוכל לחמורו והנה הוא רואה שהכסף הוחזר לו. מיד כל האחים החלו להילחץ ולפחד. "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר, מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ". כשהגיעו חזרה ליעקב הם מספרים לו את כל שקרה להם, את הפגישה עם השליט, את דיבורו הקשה עימם ואת דרישתו להביא את בנימין וכן הם מגלים שלכולם הכסף הוחזר.

[בתמונה: לוגו המשביר לצרכן. פעם היו נותנים שמות  עבריים לחברות ולא סטוק-מרקט או הום-סנטר... התקונה: יח"ץ]

[בתמונה: לוגו המשביר לצרכן. פעם היו נותנים שמות  עבריים לחברות ולא סטוק-מרקט או הום-סנטר... התקונה: יח"ץ]

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

12. יעקב מתנגד לתת להם את בנימין. "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה". ראובן מנסה לשכנעו ואולם יעקב דבק בסירובו. "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל אָבִיו לֵאמֹר, אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.  וַיֹּאמֶר, לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם:  כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן, שְׁאוֹלָה". על הצעתו של ראובן אומר רש"י "בכור שוטה הוא זה, הוא אומר להמית בניו, וכי בניו הם ולא בני?"

13. לאחר שכל האוכל נגמר, יהודה לוקח אחריות אישית ומתחייב בפני יעקב "אָנֹכִי, אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי, תְּבַקְשֶׁנּוּ:  אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים". לנוכח טיעון זה מתרצה יעקב ומסכים שבנימין יירד עימם. יעקב שולח עם האחים כסף לרכישת אוכל, את הכסף שהוחזר אליהם וכן מתנות מפרי הארץ לשליט (ליוסף). "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. וְכֶסֶף מִשְׁנֶה, קְחוּ בְיֶדְכֶם"

14. האחים יורדים למצרים ומתייצבים בפני יוסף. כשרואה יוסף את כל אחיו, מצווה למנהל ביתו להזמין אותם לביתו לארוחה משותפת. האחים לא מבינים מה קורה והם משוכנעים שהכוונה לתפוס אותם כעבדים בגלל הכסף שחזר עימם בטענה כאילו גנבו אותו. "וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה, אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ". הם מדברים עם מנהל ביתו של יוסף ומספרים לו על כך שמצאו את הכסף ועל זה שהם מחזירים אותו. מנהל הבית מרגיע אותם ומשחרר את שמעון. "וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם  כַּסְפְּכֶם, בָּא אֵלָי; וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם, אֶת שִׁמְעוֹן".

15. האווירה בזמן הסעודה היתה לבבית כשהאחים שמים לב שיוסף הושיב אותם לפי סדר הגילים שלהם כשראובן לשמאלו ולבסוף בנימין לימינו. יוסף נותן להם מתנות ולבנימין נותן פי חמש מתנות. "וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ, וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ; וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים, אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.  וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת (מתנות) מֵאֵת פָּנָיו, אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת. האווירה בסעודה היתה טובה וכל האחים "תפסו ראש" והסתחבקו. "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ, עִמּו".ֹ

16. יוסף מצווה את מנהל ביתו למלא את שקי האחים באוכל וכן להחזיר את כספם ובנוסף לשים בשקו של בנימין את הגביע שלו. "וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, לֵאמֹר, מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל, כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת; וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן (בנימין)".לאחר שהאחים יצאו בחזרה לכנען, יוסף מנחה את משרתו שירדוף אחריהם ויאשים אותם בגניבת הגביע. "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר,לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים; וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה". כשהמשרת מגיע אליהם הוא מאשים אותם בגניבת הגביע ובכפיות טובה. האחים משוכנעים בצדקתם וטוענים טענת "קל וחומר", הרי את הכסף הראשון הם החזירו אז כיצד הם יגנבו את הגביע?! "הֵן כֶּסֶף, אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְאֵיךְ, נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ, כֶּסֶף, אוֹ זָהָב ?!".  בנוסף הם מתחייבים לכך שמי שהגביע יימצא ברשותו יומת ואילו שאר האחים יהיו לעבדים. "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ, וָמֵת; וְגַם אֲנַחְנוּ, נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים".

[בתמונה: הֵן כֶּסֶף, אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְאֵיךְ, נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ, כֶּסֶף, אוֹ זָהָב ?! מקור התמונה: Photo by Chitokan from Pexels]

[בתמונה: הֵן כֶּסֶף, אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְאֵיךְ, נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ, כֶּסֶף, אוֹ זָהָב ?! מקור התמונה: Photo by Chitokan from Pexels]

17. בבדיקה שערכו נמצא הגביע בשקו של בנימין והוא נלקח בחזרה למצרים. האחים חוזרים ליוסף ומציעים לו שכולם יהיו עבדיו (מתוך אמונה שכך הקב"ה רוצה) אולם יוסף אינו מסכים ודורש שרק בנימין ישאר ושאר האחים יחזרו ליעקב אביהם. "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה נְּדַבֵּר, וּמַה נִּצְטַדָּק; הָאֱלֹהִים, מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ. וַיֹּאמֶר  חָלִילָה לִּי, מֵעֲשׂוֹת זֹאת; הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם"

וכמו בכל סדרות הטלוויזיה הטובות המתח בשיאו וההמשך יהיה בשבוע הבא...

"אמרי אמיר"

1. "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (מ"א , א') - חלם פרעה ועל ידי חלומו נתגדל יוסף, וכן כל הצלחה בעניני העולם הזה על ידי מלאכה או על ידי מסחר כלשהוא לא הם הגורמים להצלחה, אלא משנגזר על האדם להצליח הם השליחים לדבר. "שנתיים ימים" - אמרו במדרש, אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רחבים, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והיזכרתני ניתוסף לו שתי שנים. נשאלת השאלה , כיצד קורא הוא ליוסף גם "אשר שם ד' מבטחו" וגם "פנה אל רהבים", והתשובה, כי אומנם הותרה לאדם ההישתדלות בעניני העולם הזה לפי מה שהוא, מפני שקשה לו לאדם להגיע למדרגה של בעל בטחון גמור ללא כל הישתדלות, אך יוסף שהי' בעל בטחון גמור, ואף על פי שדבריו לשר המשקים לא היו אפילו בגדר בקשה כי אם בגדר הגדת עתידות (ובאמת שר המשקים הוא שהזכירו אל פרעה) בכל זאת היה זה פגם במידת הבטחון שלו ונענש על כך. (בית הלוי)

2. "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָדבְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת (מ"א, ה') - והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד – הצלחת שבע שני השובע תהיינה על ידי קנה אחד, על ידי כח אחדות שהוא כח ד' אשר עם יוסף. (אלשיך).

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת מקץ, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “קובי ביטר: חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה

  1. Pingback: פרשת מקץ באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.