עופר בורין: תהילים, פרק כג – מעגלי צדק

[בתמונה: בין "צדק צדק תרדוף" של משה לבין "ינחני במעגלי צדק למען שמו" של דויד – אני מתחבר יותר למשה מאשר לדויד... מקור התמונה: Photo by Life Matters from Pexels]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור כג' הוא קצר וכאשר קוראים אותו ברצף הוא שיר אמונה מרהיב. הנה:

א   מִזְמוֹר לְדָוִד    יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. ב   בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. ג   נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב    יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. ד   גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע   כִּי-אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ    הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. ה   תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן   נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי    כּוֹסִי רְוָיָה. ו   אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי   כָּל-יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה    לְאֹרֶךְ יָמִים.

לאחר הקריאה הראשונה, עלו בי מחשבות על הפרטים:

1. ה' כמנהיג

יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. האמנם הכוונה כאן היא שכשה' מנהיג את דויד או את העם אז לא חסר דבר; או אולי הכוונה היא שבמצב כזה אין מחסור במנהיגות?

  • במקרה הראשון – מאיפה הביטחון שה' הוא רועה שלעולם צאן מרעיתו לא חסר דבר? המציאות (גם אז בימי דויד ובוודאי בהיסטוריה עמוסת החורבנות והשואות שלנו) מוכיחה את ההיפך. אין כל קשר בין אמונה במנהיגות האלוהית למצבו של מלך ישראל או עם ישראל.
  • ובמקרה השני – האם ברצינות אפשר לדבר על עולם המנוהל ללא מנהיגות אנושית?

[מקור התמונה: יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר...  צילום: Ekrulila מ- Pexels]

2. מה פשר הצדק?

יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. צדק הוא מאבני היסוד של היהדות. "צדק צדק תרדוף" מצווה עלינו משה.

והינה כאן – ה' ממש מוביל את דויד במעגלי צדק. לא צריך לרדוף, לא צריך להיאבק. כמו אוכל, מים ושאר מוצרים בסיסיים שהרועה מספק לצאן, כך גם הצדק. וכל זה לא בשם איזה צורך של החברה האנושית לצדק, אלא "למען שמו". כאילו מעגלי הצדק של ה', הם מהות החיים. מעגל של לידה, חיים ומוות, שכולו נועד למען שמו של ה'. כלומר – כל פשר החיים הוא האדרת שם ה', שהוא הרי כל יכול וכלל אינו זקוק להאדרת שמו.

רק מלכתוב על זה אני מרגיש שאני נכנס למעגל סתירות אינסופי. בין "צדק צדק תרדוף" של משה לבין "ינחני במעגלי צדק למען שמו" של דוידאני מתחבר יותר למשה מאשר לדויד.

[בתמונה: יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. צדק הוא מאבני היסוד של היהדות... מקור התמונה משמאל: צילום: ג'יי ג'יי ירדן מן Pexels]

3. אין פחד בעולם

 ד   גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע   כִּי-אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ    הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.  לפתע, עובר המזמור מעולם שכולו טוב לעולם של פחדים.

כמו חייל בשדה קרב, אומר הכותב לה' שאין הוא מפחד כאשר הכדורים שורקים סביבו ופצצות מתפוצצות מטרים ספורים ממנו, שהרי המפקד (ה') אתו. אמונה שנשמעת נפלאה, נשגבת.

האמנם? האם באמת חיים ללא פחד הם חיים טובים? האם הפחד אינו מנגנון חיוני כדי להתמודד עם המציאות? האם שם, באירופה, רגע לפני שנפתחו הברזים עם הגז, או הירייה מעל בור המוות, עמד ה' גם לצדם של האנשים? האם גם הוא נפגע?

אז אולי המאמין לא חושש שיקרה לו משהו רע, אבל משהו רע קורה. ואם ה/ שם לצדו ("כי אתה עמדי") אז מישהו פה לא חישב נכון את הסיטואציה. וצדק שמחכה באחרית הימים או בעולם הבא, לא באמת מעניין את הכבשה שזה אתה נשחטה בעוד הרועה שומר.

[בתמונה: גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע... מקור התמונה: צילום: אנדריאה Piacquadio מן Pexels]

4. חינוך מול נחמה

ידוע הפתגם "חושך שבטו שונא בנו" (משלי), שמשמעותו – חינוך אינו רק ליטוף אלא בהחלט כולל גם תוכחה. ובתנאי שהכל נעשה באהבה. וכאן כתוב: שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ    הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. כלומר – הביטחון או הנחמה של האדם מה', היא גם מה"שבט" וגם מ"המשענת".

ובתנאי שהכל בא מאהבה...

5. מי רודף ומי נרדף:

ו   אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי   כָּל-יְמֵי חַיָּי. רוב המפרשים שקראתי, מסתכלים על הפסוק הזה כאמירה שה' נותן למאמינים בו שפע של טוב וחסד.

אני מציע פירוש אחר – מה שירדוף את המאמין האמיתי, זה שמבין שמהות האמונה היא צמ"ח (צדק, משפט וחמלה), זה הצורך לעשות טוב לאחרים והצורך לעשות חסד עם אחרים והצורך לרדוף אחרי הצדק.

ומה עם ה'? האמת – אין לי מושג.

[בתמונה: אין לי מושג... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RobinHiggins לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

 

One thought on “עופר בורין: תהילים, פרק כג – מעגלי צדק

  1. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *