פנחס יחזקאלי: רמאות ושמה שינוי אסטרטגי: רצח יוליוס קיסר כמקרה בוחן

[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]

כשמנהלים ו/או כשיועצים ארגוניים מדברים איתי, ברצינות תהומית, על שינוי אסטרטגי, אני בדרך כלל מחייך מבחוץ ומתגלגל מצחוק מבפנים. כי שינוי אסטרטגי הוא אחת הרמאויות המוצלחות ביותר של עולם הניהול, שרב בו השקר על האמת...

 [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 בספטמבר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי, העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

כשמנהלים ו/או יועצים ארגוניים מדברים איתי, ברצינות תהומית, על שינוי אסטרטגי, אני בדרך כלל מחייך מבחוץ ומתגלגל מצחוק מבפנים.

כי שינוי אסטרטגי הוא אחת הרמאויות המוצלחות ביותר של עולם הניהול, שרב בו השקר על האמת; כי רמאים מתרכזים איפה שהכסף הגדול מצוי, כשם שקרציות מצטופפות במקומות שבהם זרימת הדם מרובה ביותר; ועולם הניהול הוא גן עדן לשרלטנים ולרמאים לסוגיהם; שבמקרה הטוב עובדים עליו ובמקרה הרע, עובדים גם על עצמם...

[להרחבת המושג: 'שינוי ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: דוגמיות מהספרים שעוסקים בבולשיט בניהול... אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

[בתמונה: דוגמיות מהספרים שעוסקים בבולשיט בניהול... אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

יותר משהצלחתי לשכנע לקוחות לוותר על שינויים אסטרטגיים; הייתי צריך לעזור להם להיחלץ מ'בורות'; שדחפו אותם אליהם יועצים ארגוניים פזיזים, שוחרי שינויי.

המגזין פורבס טען ב- 2012, כי 70% מהתכניות האסטרטגיות נכשלות! ואני אטען שתשעים וחמישה אחוזים מהן נכשלות; ויתר חמשת האחוזים של השינויים מצליחים במידה רבה, מהסיבות הלא נכונות. רוב שינויים אסטרטגיים ה'מוצלחים' קרויים בעגה מקצועית שינויים בדיעבד. משמע, התהווה בארגון תהליך שהצליח; ובדיעבד חיברנו אותו לאגדה, שהכל פרי תכנון חכם, שבוצע במיומנות ניהולית...

[להרחבת המושג: 'תכנון', לחצו כאן]

[למאמר המלא בפורבס, לחצו כאן]

עכשיו, מן הסתם, אצטרך לשכנע אתכם שאני צודק. אז בואו נעבור על קצת תיאוריה; ואז נגיע למקרה הבוחן שלנו, לרצח יוליוס קיסר:

שינוי אסטרטגי אמור להיות התוצאה של התכנון האסטרטגי. נגדיר אותו כתהליך של פירוק מבצרי העוצמה בארגון וחלוקתה מחדש. הכלי לכך הוא שינוי במבנה הארגוני, בתפקידים (משמע, בסמכות ובאחריות) ובתהליכי העבודה. כיוון שאין ארוחות חינם, שינוי מתממש תוך כדי מאבק, כחלק מהמתח שמאפיין יחסים בין גורמים שונים בארגון...

  • הנה הגענו לצרות: אף אחד לא מתנדב להיפרד מעוצמה. זה בסיס ההתנגדות לשינוי.
  • בנוסף, אנחנו מחליטים על השינוי ומתכננים אותו בהווה; אבל לתוצאות נתוודע רק בעתיד. משמע, אנחנו תלויים ב אי הוודאות.

משמע, תכנון אסטרטגי הוא הימור, שמרכיב המזל גדול בו מיכולת התכנון והשליטה שלנו.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מבנה ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תהליכי עבודה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

תכנון עתידי הוא תמיד הימור, שמרכיב המזל גדול בו מיכולת התכנון והשליטה שלנו! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי whekevi לאתר Pixabay

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי whekevi לאתר Pixabay]

ועתה ברשותכם, כמה מושגים מתחום תורת המערכות המורכבות:

אנחנו חיים את חיינו הארגוניים – כמו הפרטיים - בתוך שגרה של אילוצים. מעין מסדרון עם קירות המוליך אותנו לכיוון מסוים. את מסדרון האילוצים והמגבלות הזה, נכנה 'מושך'

כשאנחנו מבקשים לבצע שינוי אסטרטגי, אנחנו בעצם מבקשים לעבור ממושך אחד – הנוכחי; למושך אחר, המתוכנן. האקט הזה של שינוי – מעבר ממושך למושך – מכונה דחיפה (Perturbation).

יש רק בעיה אחת: יש לנו שליטה על הדחיפה; אבל לא על המושך החדש המתהווה בעצמו בהתארגנות עצמית.

הוא יכול ללכת לכיוון שאליו ביקשנו להגיע; אבל, הוא גם יכול – מה שבדרך כלל קורה – ללכת לכיוונים אחרים.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[בתמונה: דחיפה (Perturbation)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: דחיפה (Perturbation)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

עכשיו הגענו למקרה הבוחן שלנו של שינוי אסטרטגי מתוכנן: לסיפור רציחתו של אחד האנשים המפורסמים והמשפיעים ביותר בעולם המערבי, יוליוס קיסר...

קיסר כבש וסיפח את גאליה לרומי, יזם מלחמת אזרחים וניצח בה; מימש את ניצחונו; והיה ברור שהוא מתכוון להישאר שליט יחיד ובלתי מעורער של האימפריה הרומית.

כדי להציל את הרפובליקה, תכננה קבוצת סנטורים להתנקש בחייו. ובאמת, ב- 15 במרץ בשנת 44 לפני הספירה, בעת התכנסות הסינט, הצטופפה קבוצת המתנקשים סביב קיסר, ודקרה אותו 23 פעמים עד שנפח את נשמתו.

[בתמונה משמאל: יוליוס קיסר... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Andrew Bossi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

נו, אז הנה, השינוי האסטרטגי הצליח. והרפובליקה חזרה? ממש לא. במקום, התלקחה מלחמת אזרחים שבסופה עלה לכס הקיסר בנו המאומץ אוגוסטוס כשליט יחיד של האימפריה הרומית. הקיסרות – ולא הרפובליקה - מוסדה בעצם כתוצאה מהרצח.

כמאמר הפתגם המרוקאי הישן והטוב: ג'ה יקחלה, עמאהה. משמע, ניסה לאפר אותה בעיפרון כחול, והוציא לה את העין עם שפיץ העיפרון.

אז בפעם הבאה שמציעים לכם שינוי אסטרטגי תזכרו את רצח יוליוס קיסר; תבינו שמדובר בהימור; ותחליטו אם זה מתאים לכם.

אז מה, נצטרך לוותר על שינויים אסטרטגיים? לא. אבל נצטרך להבין את מגבלותיהם; ואת הסיכונים הנובעים מהם.

אם החלטנו להמר ולהסתכן עלינו לחפש כל העת היכן מבצבצות הטעויות שלנו; ולתקן בתנועה. קוראים לזה שינוי  דינאמי וזה כבר נושא לשיחה ארוכה אחרת.

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

 [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]

העשרה

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: רמאות ושמה שינוי אסטרטגי: רצח יוליוס קיסר כמקרה בוחן

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות - אוסף שישי - ייצור ידע

  2. הארגון האנושי הוא כלי להשגת מטרות ברמה גבוהה אלו הממוסכמות עי חברי הארגון. המנסחים את מטרותיהם החל מרמת החזון , המבנה הארגוני ודרכי הפעלתו . ומבחן ההצלחתו נמדד במת השגת יעדיו. אם ימצא שאינו עונד בעדיו המתוכננים בעיקר מול מציאות משתנה "המקלקלת" את הנחותיו ודרכי פעולתו- אז הארגון נדרש לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד ביעד האולטימטיבי של המשך השרדותו (אדיגס). כאן נכנס לפעולה היועץ הארגוני המסייע בידי הארגון לזהות בעיות ולהציע פתרונות- נראה ונשמע תהליך נכון כפי שיתרו יעץ למשה איך לנהל את עניניו.
    הבעיה שלעיתים אנו עושים שינויים ארגונים למען השינוי בפני עצמו for the sake of the change כדי לנער מעט את השגרה, לחדד חשיבה ולהקדים תרופה לבעיות עתידיות וכו. חכמת ההנהלה היא לזהות בשום שכל האם יש צורך אמיתי בשינוי להבדיל מהליכה איוורת אחר אופנות של שינויים ארגוניים, כאילו מדובר בבגד שיש להחליפו כול שנה- רק מישום ההתרברבות בנוצות אופנתיות בכובע ..

  3. Pingback: שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.