[בתמונה: עטור מצחך זהב שחור... מצחך מתחרז עם עיניים ואור... את אוהבת להיות עצובה ושותקת... הכל נכון... זהבה ברלינסקי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

לאהבתי, שהתמזל מזלי והתאפשר לי לממש...

עודכן ב- 11 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כשמשלימים עם אהבה אסורה ובלתי ממומשת, היא עשויה להיות, אמנם עוצמתית; אך גם בלתי מאיימת... כזה הוא סיפור אהבתו של השחקן והמשורר אברהם חלפי לאשת חברו הטוב, זהבה ברלינסקי...

חיי האהבה של השחקן והמשורר אברהם חלפי (1980-1904) לא היו משהו... הוא בגיל 32, בשנת 1935, נישא לרופאה ילידת וינה, אנטוניה שולטס (בורשטיין), אך נפרד ממנה לאחר כשנה; ולפני מותו התחתן עם השחקנית - הצעירה ממנו בהרבה - כרמלה גיא (חלפי).

אבל משך רוב שנותיו, אהב אהבה אבודה - שהשלים עימה -  את אשת חברו.

אברהם חלפי היה חבר קרוב של השחקן זאב ברלינסקי, (1990-1911) ושל אשתו זהבה (למשפחת רבין). כיוון שלא היה נשוי, הוא היה מבלה בביתם שעות; ובלילה, כשבני הזוג ביקשו לפרוש לשנת הלילה וזהבה הייתה מתעטפת בחלוקה הוורוד, היה נפרד וחוזר לביתו.  

יש משהו מרגיע - נטול דרמה - באהבות חסרות סיכוי, שגורם כפי הנראה גם לצדדים המעורבים להשלים איתן, כיוון שלא היה שום דבר רע ו/או מזיק באהבה כזו (למעט לחלפי עצמו כנראה...). ברלינסקי הרגיש בטוח דיו כדי לחיות עם זה; וכך הפך סיפור אהבתי החד צדדית של חלפי לזהבה (ראו תמונה משמאל) למעין סוד גלוי בסביבה הבוהמית, שהקיפה את בני הזוג ברלינסקי, שלא נאמר בפומבי, כדי שלא ייצור אפקט שגוי.

[בתמונה: עטור מצחך זהב שחור... מצחך מתחרז עם עיניים ואור... את אוהבת להיות עצובה ושותקת... הכל נכון... זהבה ברלינסקי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הסוד הגלוי הזה בקע לעתים, החוצה, כמעט בהתרסה; כי חלפי לא היסס לכתוב על כך גם בשירים אחרים. למשל, בשיר "אשר טייל עמך", כתב: "נָשִׁים שֶׁרָאוּנִי, עָלַי הִצְבִּיעוּ: הִנֵּה מְאֹהָב בְּאֵשֶת רֵעֵהוּ".

בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת פרסם חלפי את השיר עטור מצחך; כשזהותה של זהבה נשמרה אמנם בסוד מפני הציבור הרחב; אבל חלפי עצמו, כאמור, לא הסתיר את עצם אהבתו לאשתו של חבר; ובסביבתם, כולם ידעו...

השיר הולחן בשנות השבעים, ופורסם לראשונה בשנת 1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (בעת ההיא היה חלפי בערוב ימיו, ובזוגיות עם כרמלה גיא). קולות הרקע בשיר בוצעו על ידי הזמרות קורין אלאל (הקולות הגבוהים) ויהודית רביץ (הקולות הנמוכים). להקלטה הצטרף אבנר קנר שניצח על התזמורת (בזמן שרכטר ניגן בפסנתר). השיר נבחר לשיר האהוב על הישראלים, בכל הזמנים... ביצוע השיר בהופעה פומבית מצורף למטה:

.

ד"ר שלי ברלינסקי מספרת שכשהשיר הושמע, לראשונה, ברדיו ב- 1977, הייתה זהבה נדהמת; ולא היססה לומר: "את השיר הזה כתבו בשבילי!".

אגב, צריך לומר שזהבה לא הייתה אשת חברו היחיד של חלפי שזכתה לשיר אהבה מתריס לכאורה כלפי חוץ. גם השיר "צער לך" כתב לאשת חבר אחרת (זה מן הסתם, נושא למאמר אחר...); אבל זהבה הייתה, מן הסתם, אהבתו הגדולה. גם לגבי "עטור מצחך" היו טוענות נוספות לכתר, שגם הביאו סימוכין, כאלה ואחרים, לכך שהשיר נכתב עליהן...

חלפי נפטר ב- 8 ביוני 1980, כשלוש שנים לאחר הפיכת השיר ללהיט. בעלה של זהבה, זאב ברלינסקי, האריך עוד עשר שנים אחריו ונפטר ב- 28 בינואר 1990; וזהבה האריכה ימים, עד שהלכה לעולמה ב- 3 בספטמבר 2011. בני משפחתה הרגישו חופש להקריא את השיר בהלווייתה; ולבקשתה, חרתו אותו על קברה (אולי, כדי להסיר ספק, על מי נכתב באמת...). ברוך אסקרוב, איש רשת א', שנוכח בהלוויה, ביקש את רשותם לפרסם; והיא ניתנה. אז, חשף את המידע בתוכניתה היומית של ענת דולב ברשת ב' ולאחר מכן ב-חדשות ערוץ 10. הנה הסיפור:

עטור מצחך

מילים: אברהם חלפי; לחן: יוני רכטר

[תמונתו של אברהם חלפי משמאל: מירום, פטר, אלבום התאטרון, ספרית מעריב, תל אביב, 1965. התמונה היא נחלת הכלל]

עטור מצחך זהב שחור

(אינני זוכר אם כתבו כך בשיר'

מצחך מתחרז עם עיניים ואור,

(אינני זוכר אם חרזו כך בשיר'

אך למי שתהיי

חייו מלאי שיר.

*

חלוקך הורוד צמרירי ורך.

את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.

לא הייתי רוצה להיות לך אח,

לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך

ורואה חלומות עגומים של קדושה

ולמולו את אישה...

*

את אוהבת להיות

עצובה ושותקת

להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק

ואני, שלא פעם אביט בך בשקט

אין קול ודברים

שוכח הכל על אודות אחרים.

שוכנת נפשי בין כתלי ביתך

ושבויה בין כתלייך

ממני נפרדת

עת אני בגופי נפרד ממך.

*

פרוש חלומי כמרבד לרגליך

צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך

לבשי חלוקך הורוד לעת ליל

עוד מעט ואבוא אליך.

*

עטור מצחך זהב שחור

יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר

אז אלחש באזנייך עד בוקר עד אור

כשיכור...

עטור מצחך זהב שחור.

[תמונתו של יוני רכטר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gilad Avidan. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: מצבתה של זהבה ברלינסקי שעליה ביקשה לחרות את שירו של חלפי... אם לא בחייהם, אזי במותה... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shnoy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: זאב ברלינסקי.
• ויקיפדיה: אברהם חלפי.
• ויקיפדיה: עטור מצחך.