תקציר: ההטיה המחשבתית הזו - לפיה הצלחות הן מעשה ידינו וכישלונות תוצאה של הסביבה - היא הטיית תפיסה. קוראים לה, הטיית העצמי. היא מאפיינת, למשל, פסיכופתים כאדולף היטלר; אולם, חוטאים בה גם רבים וטובים מאיתנו…

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

"להצלחה אבות רבים אך הכישלון יתום הוא"

עודכן ב- 5 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-11 בדצמבר 1941 כינס אדולף היטלר את רייכסטאג הבובות הגרמני לנאום, שנועד להכרזת מלחמה על ארצות הברית, בעקבות התקפת הפתע היפנית על פרל הארבור, ארבעה ימים לפני כן. חלק גדול של הנאום הוקדש להטלת עלבונות אישיים בנשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט; תוך שהוא משווה אותו אליו:

"הנציונל סוציאליזם עלה לשלטון בגרמניה באותה שנה שבה נבחר רוזוולט לנשיא... אני נטלתי לידי את ה'רייך' (המולדת הגרמנית) שעמד בפני חורבן גמור...

בעוד שבגרמניה חלה התחדשות ללא תקדים של חיי הכלכלה, התרבות, האמנות... לא הצליח הנשיא רוזוולט לחולל אפילו שיפור קל ביותר בארצו..." (שיירר, 1976, ע' 743-742).

היה ברור לגמרי למי מייחס היטלר את ההתחדשות הגרמנית - ואם להיות הוגנים, אז גם במידה רבה של צדק. בישיבה שלו עם קציניו - ב-27 באוגוסט 1939 - להכנת הפלישה לפולין, התפאר: "יש להניח כי לעולם לא יהיה עוד איש בעל סמכות שכזאת, שיזכה באמונו של כל העם הגרמני כולו, כמוני!" (קלרק, 1979, ע' 28).

עד פה הכל נכון. אבל מה קרה אחרי נפילת גרמניה?

באביב 1945 בעת שצבאות בעלות הברית נערכו לקרבות האחרונים והתקרבו אל הבונקר שבו ישב היטלר - ובו לבסוף התאבד - מצא היטלר פנאי להרהורים על הסיבות למפלתו. מזכירו האישי, מרטין בורמן, רשם בנאמנות את הדברים. 

פה למרבה ההפתעה, המילה "אני" מופיעה הרבה פחות (אוברי, 1999, עמ' 332-331; ראו תמונת כריכה משמאל).

- הסכם מינכן הייתה הטעות של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין, "שהתכוון באמת לנהל מלחמה אכזרית נגד גרמניה". הוא ששכנע אותו לא לתקוף את צ'כוסלובקיה בהסכם מינכן. לו עמד על שלו וכבש את צ'כוסלובקיה, לא היו בעלות הברית מתערבות; ושליטתה של גרמניה ביבשת אירופה הייתה הופכת לעובדה.

- שליט ברית המועצות, יוזף סטלין, גרם לו מפח נפש...

- ידידותו של הרודן האיטלקי מוסוליני הייתה נטל על גרמניה: "איטליה גררה אותנו לים התיכון ולבלקנים, אף על פי שהקדימות הראשונה הייתה ברית המועצות. בגללו, התעכבה הפלישה לברית המועצמות בחודש.

- אם היינו תוקפים את סטלין במאי 1941 (מבצע ברברוסה), היינו זוכים בחמישה שבועות נוספים של לחימה במזג אוויר יבש; ויתרה מכך, לא היה עלינו לנהל מלחמה דו חזיתית נגד בריטניה וברית המועצות כאח.

- נאלצנו לתקוף את ברית המועצות, כי "הבוסים המטומטמים" של בריטניה סירבו לכרות שלום הגיוני.

- האליטה הגרמנית הייתה מורכבת מ"ראקציונרים זעיר בורגנים" חלשלושים.

- מעל הכל, התבוסה הגרמנית הייתה מעשה ידיהם של היהודים. המלחמה הייתה "יהודית באורח אופייני ובלעדי... קיומה הובטח בזכות המצודה החזקה ביותר של היהדות העולמית, ארצות הברית..."

הצד המעניין בהגיגיו של היטלר היה מיעוט האשמה שייחס לעצמו

אין היסטוריון שיפקפק בכך שהיטלר נשא באחריות הסופית לתוצאות המלחמה; וגם לא בכך ששגיאותיו היו בקנה מידה גדול. למרות זאת, הצד המעניין בהגיגיו של היטלר היה מיעוט האשמה שייחס לעצמו. בכל סוגיה, היו אלה אנשים אחרים, כוחות אחרים, שכפו עליו לפעול; וסביר להניח, שהיטלר באמת האמין בתירוצים הללו. 

ההטיה המחשבתית הזו - לפיה הצלחות הן מעשה ידינו וכישלונות תוצאה של הסביבה - היא הטיית תפיסה. קוראים לה, הטיית העצמי. היא מאפיינת, למשל, פסיכופתים כהיטלר; אולם, חוטאים בה גם רבים וטובים מאיתנו...

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבה על הטיות בתפיסה לחצו כאן] [למאמר: (כמעט) הכל על פסיכופתים, לחצו כאן]

על תְּפִיסָה והטיות תפיסה

תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. 

בתהליך זה, המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון, ועובר עיבוד קוגניטיבי. האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת ההחלטות בארגון [להרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית לחצו כאן].

הטיה בתפיסה או הטיה קוגניטיבית או כשל חשיבה (Cognitive bias) היא תבנית/דפוס-חוזר או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם נורמליים לחלוטין (לא כאלה בעלי בעיות נפשיות כאלה ואחרות) לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט (ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית). ההטיות הללו גורמות לפער שבין המציאות, לתפיסת המציאות שלנו [להרחבת המושג: תבנית - דפוס חוזר, לחצו כאן].

הטיות תפיסה מופיעות גם בהחלטות של מומחים במקצועות שונים כמו מנהלי חברות, אנליסטים, סטטיסטיקנים, כלכלנים, שופטים וכדומה (עצמון, ללא תאריך).

את ההטיות האלה ניתן לאפיין ולסווג באופן שיטתי.

הטיית העצמי מהי? המשגה

הטיות בשירות העצמי או הטיות לטובת העצמי או הטיית העצמי (Self-serving bias) היא הטית תפיסה (מונח בפסיכולוגיה חברתית). נגדיר אותה, כנטייה של אנשים ליחס את כישלונותיהם לגורמים ולנסיבות חיצוניים, ואת הצלחותיהם לגורמים פנימיים-אישיים.

אנשים מתקשים להודות בקיום ההטיה הזו, למרות שאנשים מזהים אותה בקלות אצל אחרים. הם מסוגלים לכעוס כשהם שמים לב להטיה הזו אצל השני, אך עם זאת לא לשים לב לקיום ההטיה אצלם. בתרבות הישראלית, נודע הפתגם העברי כי "להצלחה אבות רבים אך הכישלון יתום הוא". פירושו הוא שאנשים אוהבים לקחת תחת אחריותם מעשים שגררו עימם תוצאות חיוביות, אך מסירים מעצמם אחריות כשמדובר במעשים שגררו עימם תוצאות שליליות (ויקיפדיה: הטיה לטובת העצמי).

דפוס ייחוס זה משרת את הדימוי העצמי החיובי של האדם, בכך שהוא מעצים את ההשפעה החיובית של הצלחות, ומצמצם את ההשפעה השלילית של כישלונות. להטיה הסבר מוטיבציוני, לפיו אנשים מעוניינים לקבל אחריות על הצלחות ולהימנע מכך במקרה של כישלונות, וכן הסבר קוגניטיבי, לפיו אנשים נוטים להשקיע מאמצים רבים בהשגת מטרתם ולכן מייחסים את ההצלחות לגורם פנימי ("השקעתי ולכן הצלחתי"), ואת הכישלונות לגורם חיצוני ("השקעתי, אך גורם שאינו תלוי בי הכשיל אותי") (ויקיפדיה: הטיה לטובת העצמי) [להרחבת המושג: 'מוטיבציה', לחצו כאן].

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבה על הטיות בתפיסה;
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן;
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: '(כמעט) הכל על פסיכופתים';
• הרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית;
• הרחבת המושג: תבנית - דפוס חוזר;
• הרחבת המושג: 'מוטיבציה'.

מקורות והעשרה

• אלן קלרק (1979), מבצע ברברוסה, תל אביב: מערכות.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.
• ריצ'רד אוברי (1999), למה ניצחו בעלות הברית, תל אביב: הוצאת דביר.
• פנחס יחזקאלי (2014), תפיסה ותפיסה חברתית, ייצור ידע, 14/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה, ייצור ידע, 4/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), (כמעט) הכל על פסיכופתים, ייצור ידע, 15/4/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית.
• ויקיפדיה: הטיה לטובת העצמי
• רונן עצמון (ללא תאריך), מלכודות חשיבה: אין לזהות אותן, וכיצד להימנע מהן, מערכות, גיליון לא ידוע, עמ' 43-37.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה: החתירה אל המטרה!, ייצור ידע, 18/12/17.