פנחס יחזקאלי: הטיית העצמי – הטוב בזכותי; הרע בגללכם!

[התמונה: Getty Images, 1936]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

הצלחה אבות רבים אך הכישלון יתום הוא"

המאמר עודכן ב- 23 באפריל 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-11 בדצמבר 1941 כינס אדולף היטלר את רייכסטאג הבובות הגרמני לנאום, שנועד להכרזת מלחמה על ארצות הברית, בעקבות התקפת הפתע היפנית על פרל הארבור, ארבעה ימים לפני כן. חלק גדול של הנאום הוקדש להטלת עלבונות אישיים בנשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט; תוך שהוא משווה אותו אליו:

"הנציונל סוציאליזם עלה לשלטון בגרמניה באותה שנה שבה נבחר רוזוולט לנשיא... אני נטלתי לידי את ה'רייך' (המולדת הגרמנית) שעמד בפני חורבן גמור... בעוד שבגרמניה חלה התחדשות ללא תקדים של חיי הכלכלה, התרבות, האמנות... לא הצליח הנשיא רוזוולט לחולל אפילו שיפור קל ביותר בארצו..." (שיירר, 1976, ע' 743-742).

היה ברור לגמרי למי מייחס היטלר את ההתחדשות הגרמנית - ואם להיות הוגנים, אז גם במידה רבה של צדק. בישיבה שלו עם קציניו - ב-27 באוגוסט 1939 - להכנת הפלישה לפולין, התפאר: "יש להניח כי לעולם לא יהיה עוד איש בעל סמכות שכזאת, שיזכה באמונו של כל העם הגרמני כולו, כמוני!" (קלרק, 1979,ע' 28).

עד פה הכל נכון. אבל מה קרה אחרי נפילת גרמניה? באביב 1945 בעת שצבאות בעלות הברית נערכו לקרבות האחרונים והתקרבו אל הבונקר שבו ישב היטלר - ובו לבסוף התאבד - מצא היטלר פנאי להרהורים על הסיבות למפלתו. מזכירו האישי, מרטין בורמן, רשם בנאמנות את הדברים. ופה, למרבה ההפתעה, המילה "אני" מופיעה הרבה פחות (אוברי, 1999, עמ' 332-331; ראו תמונת כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר: "למה ניצחו בעלות הברית" לריצ'רד אוברי, שראה אור בהוצאת דביר ב- 1999. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

  • הסכם מינכן הייתה הטעות של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין, "שהתכוון באמת לנהל מלחמה אכזרית נגד גרמניה". הוא ששכנע אותו לא לתקוף את צ'כוסלובקיה בהסכם מינכן. לו עמד על שלו וכבש את צ'כוסלובקיה, לא היו בעלות הברית מתערבות; ושליטתה של גרמניה ביבשת אירופה הייתה הופכת לעובדה.
  • שליט ברית המועצות, יוזף סטלין, גרם לו מפח נפש...
  • ידידותו של הרודן האיטלקי מוסוליני הייתה נטל על גרמניה: "איטליה גררה אותנו לים התיכון ולבלקנים, אף על פי שהקדימות הראשונה הייתה ברית המועצות. בגללו, התעכבה הפלישה לברית המועצמות בחודש.
  • אם היינו תוקפים את סטלין במאי 1941 (מבצע ברברוסה), היינו זוכים בחמישה שבועות נוספים של לחימה במזג אוויר יבש; ויתרה מכך, לא היה עלינו לנהל מלחמה דו חזיתית נגד בריטניה וברית המועצות כאח.
  • נאלצנו לתקוף את ברית המועצות, כי "הבוסים המטומטמים" של בריטניה סירבו לכרות שלום הגיוני.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

  • האליטה הגרמנית הייתה מורכבת מ"ראקציונרים זעיר בורגנים" חלשלושים.
  • מעל הכל, התבוסה הגרמנית הייתה מעשה ידיהם של היהודים. המלחמה הייתה "יהודית באורח אופייני ובלעדי... קיומה הובטח בזכות המצודה החזקה ביותר של היהדות העולמית, ארצות הברית..."

אין היסטוריון שיפקפק בכך שהיטלר נשא באחריות הסופית לתוצאות המלחמה; וגם לא בכך ששגיאותיו היו בקנה מידה גדול. למרות זאת, הצד המרשים בהגיגיו של היטלר היה מיעוט האשמה שייחס לעצמו. בכל שלה, היו אלה אנשים אחרים, כוחות אחרים, שכפו עליו לפעול. אין פסיכולוג שיפקפק בכך שהיטלר באמת האמין בתירוצים הללו. ההטיה המחשבתית הזו - לפיה הצלחות הן מעשה ידינו וכישלונות תוצאה של הסביבה - היא הטיית תפיסה. קוראים לה, הטיית העצמי. היא מאפיינת בעיקר פסיכופתים כהיטלר; אולם, חוטאים בה גם רבים וטובים מאיתנו...

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבה על הטיות בתפיסה לחצו כאן] [למאמר: (כמעט) הכל על פסיכופתים, לחצו כאן]

[בתמונה: הטיית העצמי. היא מאפיינת בעיקר פסיכופתים כהיטלר; אולם, חוטאים בה גם רבים וטובים מאיתנו.... התמונה היא נחלת הכלל]

על תְּפִיסָה והטיות תפיסה

תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. בתהליך זה, המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון, ועובר עיבוד קוגניטיבי. האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת ההחלטות בארגון.

הטיה בתפיסה או הטיה קוגניטיבית או כשל חשיבה (Cognitive bias) היא תבנית/דפוס-חוזר או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם נורמליים לחלוטין (לא כאלה בעלי בעיות נפשיות כאלה ואחרות) לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט (ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית). ההטיות הללו גורמות לפער שבין המציאות, לתפיסת המציאות שלנו.

הטיות תפיסה מופיעות גם בהחלטות של מומחים במקצועות שונים כמו מנהלי חברות, אנליסטים, סטטיסטיקנים, כלכלנים, שופטים וכדומה (עצמון, ללא תאריך).

את ההטיות האלה ניתן לאפיין ולסווג באופן שיטתי.

[להרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית לחצו כאן] [להרחבת המושג: תבנית - דפוס חוזר, לחצו כאן]

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי sbtlneet לאתר Pixabay]

הטית העצמי מהי? המשגה

הטיות בשירות העצמי או הטיות לטובת העצמי או הטיית העצמי (Self-serving bias) היא הטית תפיסה (מונח בפסיכולוגיה חברתית). נגדיר אותה, כנטייה של אנשים ליחס את כישלונותיהם לגורמים ולנסיבות חיצוניים, ואת הצלחותיהם לגורמים פנימיים-אישיים. אנשים מתקשים להודות בקיום ההטיה הזו, למרות שאנשים מזהים אותה בקלות אצל אחרים. הם מסוגלים לכעוס כשהם שמים לב להטיה הזו אצל השני, אך עם זאת לא לשים לב לקיום ההטיה אצלם. בתרבות הישראלית, נודע הפתגם העברי כי הצלחה אבות רבים אך הכישלון יתום הוא". פירושו הוא שאנשים אוהבים לקחת תחת אחריותם מעשים שגררו עימם תוצאות חיוביות, אך מסירים מעצמם אחריות כשמדובר במעשים שגררו עימם תוצאות שליליות (ויקיפדיה: הטיה לטובת העצמי). דפוס ייחוס זה משרת את הדימוי העצמי החיובי של האדם, בכך שהוא מעצים את ההשפעה החיובית של הצלחות, ומצמצם את ההשפעה השלילית של כישלונות. להטיה הסבר מוטיבציוני, לפיו אנשים מעוניינים לקבל אחריות על הצלחות ולהימנע מכך במקרה של כישלונות, וכן הסבר קוגניטיבי, לפיו אנשים נוטים להשקיע מאמצים רבים בהשגת מטרתם ולכן מייחסים את ההצלחות לגורם פנימי ("השקעתי ולכן הצלחתי"), ואת הכישלונות לגורם חיצוני ("השקעתי, אך גורם שאינו תלוי בי הכשיל אותי") (ויקיפדיה: הטיה לטובת העצמי).

[להרחבת המושג: 'מוטיבציה', לחצו כאן]

[התמונה מתוך ספרו של Louis Antoine Fauvelet de Bourrienne, בשם: Memoirs of Napoleon Bonaparte, Volume II, שראה אור בהוצאת Dodo ב- 2008. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: הטיית העצמי – הטוב בזכותי; הרע בגללכם!

  1. Pingback: תפיסה חברתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.