פנחס יחזקאלי: יכולת הכחשה סבירה / מרחב הכחשה – לתת לאחרים תירוץ

תקציר: 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה - או ישות דומה אחרת - להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה, שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב.

[בתמונה: יכולת הכחשה סבירה... היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי falco לאתר Pixabay]

[בתמונה: יכולת הכחשה סבירה... היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי falco לאתר Pixabay]

[למושג קרוב: 'היעלמות אסטרטגית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הכחשה והדחקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 ביוני 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשעות הקטנות של ליל ה- 4 ביוני 2023, חדר איש ביטחון מצרי דרך גדר הביטחון של הגבול עם מצרים, והצליח להרוג שלושה חיילי צה"ל: שניים בעמדת השמירה שלהם ועוד אחד בעת המצור וההסתערות עליו.

אבל למרות שהפרטים ברורים לעין כל, השלטונות המצריים הרשמיים טשטשו את העובדה שאיש ביטחון שלהם - שידע מידע סודי חיוני על הפתחים שבגדר - ביצע פיגוע בצד הישראלי. 

בהודעה הרשמית מטעם הצבא המצרי, נמסר כי "עם עלות השחר, אחד מכוחות הביטחון שאבטחו את קו הגבול הבינלאומי, רדף אחר מבריחי סמים. במהלך אותו מרדף, פרץ איש ביטחון את המחסום, והחל לירות באש, מה שהוביל למותם של שלושה אנשי כוחות הביטחון הישראלים. אנו נוקטים בכל האמצעים, כולל נקיטת אמצעים משפטיים לגבי האירוע" (מעריב 2023).

ההודעה השקרית הזו יצרה זעם בספסלים האחוריים של הליכוד, אולם היא אפשרה לגורמי חוץ ופנים להכיל את האירוע, ולחזור מהר לשגרה, ללא צורך מצרי, בהחצנה של האחריות לאירוע. לתרגיל הזה שביצעו המצרים הוא תהליך מוכר ביחסים הבינלאומיים, וקרוי 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה'.
מעריב על יכולת הכחשה סבירה: דיווח: זהו המהלך עליו סיכמו מצרים וישראל לאחר הפיגוע בגבול
יממה לאחר האירוע בגבול מצרים שבו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל, רשת אל ערביה מדווחת על הסכמה לתגבור מצלמות האבטחה ומגדלי השמירה לאורך גדר המערכת (ראו בהמשך המאמר).
[בכתבה: יכולת הכחשה זבירה של מצרים... לכתבה המלאה ב'מעריב', לחצו כאן]

ב'יכולת הכחשה סבירה' / ב'מרחב הכחשה' נעשה שימוש רב במזרח התיכון

כך למשל, ב- 6 באפרים 2023 - במהלך חג הפסח, פחות מחצי שנה לאחר חתימת הסכם הגז עם לבנון - הותקפה ישראל מגבול הצפון במטחים כבדים על יישובי הצפון. חיזבאללה התכחש לאירוע וטען שמדובר בפלגים פלסטיניים שירו ללא ידיעתו, כאילו ניתן להזיז משהו בדרום לבנון ללא אישורו (ראו הכתבה למטה).

ההכחשה החיזבלאית סיפקה לישראל סולם 'לרדת מהעץ' ולהרגיע את האירוע, לבל יתלקח למלחמה כוללת, רב חזיתית: היא תלתה את האשמה בחמאס; תקפה רק אותו, בצפון ובדרום; והחזירה את השקט.
זיתון ואח' ב- YNET: ירי גם לעבר מטולה. צה"ל: חמאס אחראי ל-34 הרקטות מלבנון
צה"ל אישר כי זוהו שני שיגורי רקטות לאזור מטולה, רסיסים פגעו בחלונות וברכב. דובר צה"ל: נבחנת מעורבות איראנית במטח מלבנון שכלל 34 רקטות, כשברקע עימותים בהר הבית...

[בתמונה: מרחב הכחשה - סולם לרדת מהעץ... למאמר המלא של זיתון ואח' ב- YNET, לחצו כאן]

'יכולת הכחשה סבירה' / מרחב הכחשה: המשגה

הכחשה (Denial) היא מושג בפסיכולוגיה, המוגדר כמנגנון הגנה ראשוני ("פרימיטיבי") המאפשר לתוכן לא מודע לעלות למודעות, בתנאי שהוא מלווה בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון...

[בתמונה משמאל: מרחב הכחשה... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

למשל: אדם, הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; נרקומן או מכור להימורים, המתעקשים שהם יכולים להיגמל בכל עת שיחפצו בכך, וכדומה...

[בתמונה משמאל: מרחב הכחשה... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה - או ישות דומה אחרת - להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב [להרחבת המושג 'הכחשה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מוטיבציה', לחצו כאן].

'יכולת הכחשה סבירה' מתבצעת בדרך כלל כשלב שני, כאשר לא ניתן לבצע 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance). משמע, כאשר לא ניתן לטשטש את אחריותה של מדינה או - ישות אחרת - להתהוויות הנוצרות בשטח, ושהיא מרוויחה מהן, ולא הצליחה לגרום לכך שלא יצליחו לשייך את העקבות - ולהטיל את האחריות - ישירות עליה!

[בתמונה: הכחשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sɨℓνεя Sɦɨɳε silverchild24 resident לאתר flickr]

[בתמונה: הכחשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sɨℓνεя Sɦɨɳε silverchild24 resident לאתר flickr]

מזג האוויר אשם, כמובן...

ושוב בחד, בערב יום השנה האזרחי 2022, ירה חמאס שתי רקטות לכיוון מרכז ישראל. הרקטות לא כוונו לפגוע וליצור התלקחות, אלא רק לשבש במשהו את חגיגות השנה החדשה; וחמאס עשה שימוש בתירוץ הרגיל: "השיגור קרה בגלל מזג האוויר". שוב פגע ברק במנגנון ההפעלה של הטילים...

יחד עם זאת, הוא כמובן הזהיר כי כל תגובה על שיגור הרקטות תיענה אף היא "בתגובה אלימה"...

.

.

יואב זיתון ב- ynet: בצה"ל שוקלים תקיפה אחרי הירי לים, בעזה מתרצים: "זו טעות, זה מזג האוויר"
בצמרת צה"ל קיימו הערכת מצב עקב ירי הרקטות מהרצועה לעבר הים, שנפלו מול חופי גוש דן ועוררו שם בהלה בשל הדי פיצוצים. בצה"ל מתלבטים: איך לא להבליג, אבל גם להימנע מהסלמה? חמאס מסר דרך המצרים: "שיגרנו בטעות"

[למאמר המלא של יואב זיתון ב- ynet, לחצו כאן]

וישראל שמחה, כמעט תמיד, להיתלות בחבל שזורק לה האויב...

התירוץ הזה עבד עבור חמאס בעבר. כך למשל, ב- 18 לאוקטובר 2018, ירה חמאס טילים לעבר באר שבע ותל אביב. טיל אחד פגע בבית בבאר שבע, ובנס לא היו נפגעים, כולל ילדים - מצב שהיה סוחף את ישראל למלחמה, שלא ברצונה.

חמאס כדרכו שיקר במודע וטען שאין הוא אחראי, ושברק הפעיל את הרקטות. בישראל, האזרחים ומביני דבר כאחד התגלגלו מצחוק לשמע התירוץ; אבל למרבה ההפתעה, ישראל הרשמית - אותם גורמים, האחראים על ביטחוננו 'אימצו' את ההסבר החמאסי, מול עולם ערבי מתגלגל מצחוק; ומול לעד גובר בציבוריות הישראלית ואבדן האמון בדובר צה"ל (ראו הכתבה למטה) [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן].

חדשות סרוגים: בעזה טוענים: "פגיעת ברק הפעילה את הרקטות" כלי תקשורת המקורבים לחמאס פרסמו כי פגיעת ברק הובילה לשיגורם של הטילים מרצועת עזה לעבר באר שבע וגוש דן אמש. גם בישראל מעריכים כי ייתכן ומזג האוויר היה אחראי, זאת לאחר שפורסם תיעוד של ברקים באזור

[בתמונה: הברקים אשמים... למאמר המלא ב'חדשות סרוגים', לחצו כאן]

מי הגורם הנעלם, שפלש לקרים ב- 2014?

שימוש דומה ב'מרחב ההכחשה', ביצעו הרוסים ב- 2014, עת השתלטו על חבל קרים שבאוקראינה: רוסיה לא הצליחה להסתיר את מעורבותה במסווה של לחימת אזרחים בדלנים. לכן, היא שיקרה במודע לגבי מעורבותה.

המערב ידע שרוסיה משקרת; ורוסיה ידעה שהמערב יודע שהיא משקרת. אבל השקרים הללו אפשרו למערב להימנע מתגובה חריפה מדי.
[בתמונה: כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול. התמונה היא נחלת הכלל]

[למושג קרוב: 'היעלמות אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הכחשה והדחקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *