תקציר: למה הכחיש נסראללה את הפגיעה שהרגה ילדים במג'דל שמס? 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה - או ישות דומה אחרת - להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה, שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב.

עודכן ב- 29 ביולי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 27 ביולי 2024 כאמור, שיגר חיזבאללה טיל למגרש כדורגל במג’דל שמס, יישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, שם שיחקו ילדים כדורגל. לפחות עשרה ילדים ובני נוער בני 10 עד 20 נהרגו ו-25 נפצעו. “ראינו הרס וחפצים שעולים באש, על הדשא שכבו נפגעים והמראות היו קשים” תיאר חובש בכיר במד”א שהוזעק לזירה.

לחיזבאללה - שמנהל עם ישראל מלחמת התשה מה- 8 באוקטובר 2023 - אין כמובן אינטרס להידרדר למלחמה כוללת, אולם הוא מבין את הפוטנציאל הנפיץ של האירוע. אבל איך נותנים לישראל סולם לרדת מעץ המלחמה? מכחישים.

הנה ההודעה שפרסם חיזבאללה לאחר התקרית: “ההתנגדות האסלאמית בלבנון מכחישה מכל וכל את ההאשמות שדווחו על ידי כמה כלי תקשורת אויב ופלטפורמות תקשורת שונות בנוגע לפגיעה במג’דל שמס, ומאשרת כי להתנגדות האסלאמית אין קשר לאירוע כלל, ומכחישה מכל וכל את כל האשמות הכוזבות בעניין זה”.

'יכולת הכחשה סבירה' / מרחב הכחשה: המשגה

הכחשה (Denial) היא מושג בפסיכולוגיה, המוגדר כמנגנון הגנה ראשוני ("פרימיטיבי") המאפשר לתוכן לא מודע לעלות למודעות, בתנאי שהוא מלווה בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון...

למשל: אדם, הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; נרקומן או מכור להימורים, המתעקשים שהם יכולים להיגמל בכל עת שיחפצו בכך, וכדומה...

'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה - או ישות דומה אחרת - להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב [להרחבת המושג 'הכחשה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מוטיבציה', לחצו כאן].

'יכולת הכחשה סבירה' מתבצעת בדרך כלל כשלב שני, כאשר לא ניתן לבצע 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance). משמע, כאשר לא ניתן לטשטש את אחריותה של מדינה או - ישות אחרת - להתהוויות הנוצרות בשטח, ושהיא מרוויחה מהן, ולא הצליחה לגרום לכך שלא יצליחו לשייך את העקבות - ולהטיל את האחריות - ישירות עליה!

השימוש בשיטה הזו 'יכולת הכחשה סבירה' / ב'מרחב הכחשה' שכיח מאוד במזרח התיכון (ולא רק בו), וישראל שמחה, כמעט תמיד, להיתלות בחבל שזורק לה האויב!

הנה דוגמאות נוספות:

ה- 4 ביוני 2023: הרג שלושה חיילי צה"ל ע"י חייל מצרי

בשעות הקטנות של ליל ה- 4 ביוני 2023, חדר איש ביטחון מצרי דרך גדר הביטחון של הגבול עם מצרים, והצליח להרוג שלושה חיילי צה"ל: שניים בעמדת השמירה שלהם ועוד אחד בעת המצור וההסתערות עליו.

אבל למרות שהפרטים ברורים לעין כל, השלטונות המצריים הרשמיים טשטשו את העובדה שאיש ביטחון שלהם - שידע מידע סודי חיוני על הפתחים שבגדר - ביצע פיגוע בצד הישראלי. 

בהודעה הרשמית מטעם הצבא המצרי, נמסר כי "עם עלות השחר, אחד מכוחות הביטחון שאבטחו את קו הגבול הבינלאומי, רדף אחר מבריחי סמים. במהלך אותו מרדף, פרץ איש ביטחון את המחסום, והחל לירות באש, מה שהוביל למותם של שלושה אנשי כוחות הביטחון הישראלים. אנו נוקטים בכל האמצעים, כולל נקיטת אמצעים משפטיים לגבי האירוע" (מעריב 2023).

ההודעה השקרית הזו יצרה זעם בספסלים האחוריים של הליכוד, אולם היא אפשרה לגורמי חוץ ופנים להכיל את האירוע, ולחזור מהר לשגרה, ללא צורך מצרי, בהחצנה של האחריות לאירוע. לתרגיל הזה שביצעו המצרים הוא תהליך מוכר ביחסים הבינלאומיים, וקרוי 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה'.

6 באפריל 2023: חיזבאללה 'גומל טובה' לישראל על הסכם הגז

כך למשל, ב- 6 באפריל 2023 - במהלך חג הפסח, פחות מחצי שנה לאחר חתימת הסכם הגז עם לבנון - הותקפה ישראל מגבול הצפון במטחים כבדים על יישובי הצפון. חיזבאללה התכחש לאירוע וטען שמדובר בפלגים פלסטיניים שירו ללא ידיעתו, כאילו ניתן להזיז משהו בדרום לבנון ללא אישורו (ראו הכתבה למטה).

ההכחשה החיזבלאית סיפקה לישראל סולם 'לרדת מהעץ' ולהרגיע את האירוע, לבל יתלקח למלחמה כוללת, רב חזיתית: היא תלתה את האשמה בחמאס; תקפה רק אותו, בצפון ובדרום; והחזירה את השקט.

1 בינואר 2022: מזג האוויר אשם, כמובן...

ושוב בחד, בערב יום השנה האזרחי 2022, ירה חמאס שתי רקטות לכיוון מרכז ישראל. הרקטות לא כוונו לפגוע וליצור התלקחות, אלא רק לשבש במשהו את חגיגות השנה החדשה; וחמאס עשה שימוש בתירוץ הרגיל: "השיגור קרה בגלל מזג האוויר". שוב פגע ברק במנגנון ההפעלה של הטילים...

יחד עם זאת, הוא כמובן הזהיר כי כל תגובה על שיגור הרקטות תיענה אף היא "בתגובה אלימה"...

.

.

ה- 18 לאוקטובר 2018: פגיעת ברק הפעילה את הרקטות

התירוץ הזה עבד עבור חמאס בעבר. כך למשל, ה- 18 לאוקטובר 2018, ירה חמאס טילים לעבר באר שבע ותל אביב. טיל אחד פגע בבית בבאר שבע, ובנס לא היו נפגעים, כולל ילדים - מצב שהיה סוחף את ישראל למלחמה, שלא ברצונה.

חמאס כדרכו שיקר במודע וטען שאין הוא אחראי, ושברק הפעיל את הרקטות. בישראל, האזרחים ומביני דבר כאחד התגלגלו מצחוק לשמע התירוץ; אבל למרבה ההפתעה, ישראל הרשמית - אותם גורמים, האחראים על ביטחוננו 'אימצו' את ההסבר החמאסי, מול עולם ערבי מתגלגל מצחוק; ומול לעד גובר בציבוריות הישראלית ואבדן האמון בדובר צה"ל (ראו הכתבה למטה) [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן].

[בתמונה: הברקים אשמים... למאמר המלא ב'חדשות סרוגים', לחצו כאן]

2014: מי הגורם הנעלם, שפלש לקרים?

שימוש דומה ב'מרחב ההכחשה', ביצעו הרוסים ב- 2014, עת השתלטו על חבל קרים שבאוקראינה: רוסיה לא הצליחה להסתיר את מעורבותה במסווה של לחימת אזרחים בדלנים. לכן, היא שיקרה במודע לגבי מעורבותה.

המערב ידע שרוסיה משקרת; ורוסיה ידעה שהמערב יודע שהיא משקרת. אבל השקרים הללו אפשרו למערב להימנע מתגובה חריפה מדי.

[בתמונה: כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול. התמונה היא נחלת הכלל]

[למושג קרוב: 'היעלמות אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הכחשה והדחקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מושג קרוב: 'היעלמות אסטרטגית';
• הרחבת המושג: 'התהוות';
• אוסף המאמרים על הכחשה והדחקה;
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.
• הרחבת המושג 'הכחשה';
• הרחבת המושג: 'מוטיבציה'.
• אוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל.

מקורות והעשרה

• מעריב (2023), דיווח: זהו המהלך עליו סיכמו מצרים וישראל לאחר הפיגוע בגבול, 4/6/23.
• יגיל הנקין (2017), להפסיק לפחד, להתחיל להרתיע, מידה, 14/4/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה: החתירה אל המטרה!, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), על ההכחשה, 20/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), משמעותה של ‘התהוות’ באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 7/11/19.