פנחס יחזקאלי: 'שמחת' יום המהגר הבינלאומי…

[בתמונה: פליטים בתחנת הרכבת וינה מערב, ממתינים לרכבת שתיקח אותם לגרמניה, 5 בספטמבר 2015. בהגירה - כמו בכל דבר אחר בחיים - אין טוב מוחלט ורע מוחלט... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bwag. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

יום המהגר היום (מי צריך את זה??), וערוצי התקשורת מלאים בדברי השבח על התועלת הרבה שמביאים המהגרים... כך למשל נכתב בעלון האגודה לזכויות האזרח:

"יום המהגר הבינלאומי נחגג ברחבי העולם ב-18 לדצמבר כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות העבודה לכלכלה, לחברה, לתרבות ולמדינות בהן הם שוהים ולפתח קשרי תרבות הדדיים.  יחד עם זאת יום זה מצוין על מנת להזכיר את פגיעותם של המהגרים ואת החובה להגן על זכויותיהם.

כ-3.5 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים ועובדים מחוץ לארץ המוצא שלהם. מהגרי העבודה הם בני אדם שווי זכויות גם אם אינם אזרחים והמדינה המארחת אותם מחויבת להגן על זכותם לביטחון, לכבוד ולתנאי חיים והעסקה הוגנים.

מדינות המערב מספקות אשרת עבודה זמנית למספר מוגבל של מהגרי עבודה על מנת למלא מחסור בכוח אדם בתחומים שאינם אטרקטיביים עבור האוכלוסייה המקומית..."

[למאמר המלא בעלון האגודה לזכויות האזרח, לחצו כאן]

מערכת מורכבת בנויות מניגודים...

בכל פעם שמוכרים לכם צבע אחד, תדעו שעובדים עליכם:

  • האור איננו ישות נפרדת. חלקו האחר הוא החושך ושניהם יחד - היום והלילה, מרכיבים את היממה.
  • השמחה איננה ישות נפרדת. השמחה והעצב הם שני צדדים של אותה מטבע.
  • כך גם אהבה ושנאה (ראו התמונה למטה).

וכולי...

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

התכונה הזו של מערכות מורכבות, קרויה  שלימות ניגודית או שלימות הניגודים. ונמה היא רלוונטית לענייננו? כי יש מהגרים ויש מהגרים:

  • למהגרים שמביאים לנו תועלת ומעלים את חוסננו קוראים 'עולים'.
  • מהגרים אחרים, שמאיימים בטווח הארוך על הרוב היהודי (תקדים אירופה כבר מוכר וידוע...) הם מהגרים שמסוכנים לקיומנו כאומה.

וכדאי לנו להבחין ביניהם!

[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]

הטבע נותן לנו דוגמאות מצוינות!

נתחיל מהמהגרים ה'טובים': למשל, האקליפטוסים

האקליפטוסים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בשנות ה־80 של המאה ה-19. על צורת הגעתם קיימות עדויות שונות, והשתמשו בהם, לכאורה,  לייבש ביצות, עד שגילו שאינם מועילים לצורך זה. אבל העץ נשתל במקומות רבים והתפתח, והוא כיום עץ היער השני בחשיבותו בישראל. הוא משמש לנוי; כמקור לצוף ואבקה לייצור דבש במכוורות; כשובר רוח בצדי דרכים, כמקור לעץ הסקה; ואף כחומר לבניין וריהוט...

[בתמונה: האקליפטוס. עולה חדש-ישן, רב תועלת... התמונה היא נחלת הכלל]

נמלת האש הקטנה

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) גם היא, כמו המהגרים בני האדם, עלתה לארץ ביחד עם מטען עצים מדרום אמריקה והיא מפשטת במהירות, כשהיא מכחידה בדרך את הנמלים המקומיות לסוגיהן. היא מופיעה ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע- IUCN. בישראל התגלתה נמלת האש הקטנה בסוף שנת 2005 וכיום נפוצה בכל רחבי הארץ. בניגוד למיני הנמלים המקומיות, עקיצתה של נמלת האש כואבת מאוד ויוצרת מעין כווייה; והמלחמה בה אינה פשוטה כלל ועיקר...

הדררה

דְּרָרַה היא מין היא מין תוכי טרופי, החי בלהקות, בתפוצה טבעית, באפריקה ובאסיה, בעיקר בתת-היבשת ההודית ובמרכז אסיה. הדררות הובאו לישראל בכלובים, כציפורי נוי, עד שאנשים בעלי כוונות טובות (או לא...) שחררו את זוג הדררות הראשון בפארק הירקון. עם הזמן, הדררות המשיכו לצבור עוד ועוד עוצמה עד שדחקו את יתר הציפורים המקומיות והשתלטו על הפארק לחלוטין.

היום, נחשבות הדררות למין פולש, לא רק אצלנו, אלא במקומות רבים בעולם המערבי. עקב אופיה האופורטוניסטי והאגרסיביות שלה במאבק על נקודות קינון, הדררה דוחקת מינים מקומיים ומשתלטת על אזורי מחיה רבים. הן התפשטו לערים רבות כאילת, באר שבע ועוד, כשהן גוזלות את מרחב מחייתן של ציפורי ישראל ומכחידות אותן...

[בתמונה: מאבק העוצמה בפארק הירקון הוכרע - הדררות הוגדרו כמין פולש שדחק את רגלי הציפורים המקומיות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי J.M.Garg. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לסיכום

בהגירה - כמו בכל דבר אחר בחיים - אין טוב מוחלט ורע מוחלט. בכל תחום יש כאלה וכאלה, והחכמים אינם אוכלים לתיאבון את מה שבעלי עניין ואינטרס 'מאכילים' אותם. הם בודקים, לומדים מניסיונם של אחרים, ומקבלים החלטות בהתאם!

יום מהגר שמח לכולנו!

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *