אלעד רזניק: תירוצים, תירוצים, תירוצים…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

החמאס ירה תמ"ס בלילה שעבר (16-15/11/19) על באר שבע; ואחרי שהייתה לנו פגיעת ברק; ואחרי שהיה לנו קצר חשמלי; ואחרי שהיה לנו את הג'יאהד, שיורה בשביל להביך את החמאס; ואת החמאס מורתע ולא רוצה מלחמה... פתאום אימצו אחשדרפני אמ"ן ופרשני הטלוויזיה את קו המחשבה של שר המשפטים, וייצרו את החמאס שבתוך החמאס...

כיוון שאני מאמין גדול בלפשט דברים ולא לסבך אותם תרשו לי לעזור: בסוף אויב רע שצריך להוריד לו את הראש ירה תמ"ס לעבר באר-שבע. עד שצה"ל לא יוציא את צבא היבשה מהנפטלין; וישלח אותו - בדומה ל'חומת מגן' - אל תוך רצועת עזה, על מנת לנטרל את איום התמ"ס, אויבים רבים רעים - שצריך להוריד להם את הראש - ימשיכו לירות תמ"ס לעבר מרחבי ישראל, פעם באר-שבע, פעם תל-אביב, ופעם למקומות אחרים.

פעם הדיון הביטחוני הישראלי היה על כוונות מול יכולות. היום יצירתיות הדיון היא על התירוץ הבא!

 

One thought on “אלעד רזניק: תירוצים, תירוצים, תירוצים…

  1. ראשי המדינה וצה"ל החליטו שהם רוצים לקבל ביטחון בלי לשלם באבדות ובנפגעים.
    את ההחלטה הזו היה צריך ללוות בצעדים שיאפשרו לבצע אותה.
    1, הרתעת האויב באמצעות מערכת התקפה חזקה מאוד שיכולה להתמודד עם החמאס והחיזבאללה במקביל באמצעות כיבוש מהיר של השטח ופגיעה מדויקת במטרות רבות.
    כאן יש הצלחה חלקית.
    צה"ל משתפר אך הכוחות כפי שמציג זאת האלוף בריק לא מספיקים ללחימה אינטנסיבית בשני זירות.
    2, הקמת מערכת הגנה אקטיבית שמסוגלת להתמודד עם עשרות אלפי רקטות וטילים שהעורף יותקף בהם.
    כאן היה כישלון גמור, כשלון ידוע מראש.
    במקום לפתח יירוט זול ויעיל באמצעות לייזר החליטו לסבסד את התעשייה הבטחונית ולכן במלחמה הקרובה צפוי להתחולל כאן אסון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *