[בתמונה: כביש אלון. הביטוי הבולט ביותר ליישום בפועל של תכנית אלון... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shuki. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על חיוניותה של בקעת הירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
מכל נקודת מבט עניינית, ראוי לברך על התחייבות ראש הממשלה נתניהו להחלת ריבונות על בקעת הירדן.
השיקולים לכך היו מוכרים לראש הממשלה לוי אשכול כבר בחודשים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים, וקיבלו ביטוי מלא בתכנית אלון.
בתכנית נכתב: "הגבול המזרחי של מדינת ישראל חייב להיות נהר הירדן וקו החוצה את ים המלח באמצעו... עלינו לחבר למדינה - כחלק בלתי נפרד מריבונותה - רצועה ברוחב 10-15 ק"מ לערך, לאורך בקעת הירדן..."
.
התכנית הוצגה לממשלת אשכול (ראו תמונה משמאל), אשר בתבונתו המפא"יניקית, בחר להציגה מבלי להעלותה להצבעה. ברוח הימים ההם, התכנית עברה מידית לשלב הביצוע בהקמת תשתית ההתיישבות הקיימת מאז. בהכוונת התכנית, נסלל כביש אלון ונבנו יישובי בקעת הירדן בשתי המדרגות: לאורך כביש 90 ולאורך כביש אלון.
בדיון בכנסת על הסכם הביניים לאוסלו ב- 5.10.1995, שרטט יצחק רבין את עקרונותיו ובין היתר קבע: "גבול הביטחון להגנת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה." המגמה להחלת ריבונות בבקעה, זכתה תמיד להסכמה לאומית רחבה. ראש הממשלה אהוד ברק, היה הראשון שנסוג מכך. וויתורו המוחלט על בקעת הירדן נקבע מאז במתווה קלינטון ובגישת היסוד הבינלאומית לתהליך השלום, כאבן יסוד לפתרון שתי המדינות.
לאחר הסכם השלום עם ירדן ב-1994 - וביתר שאת לאחר קריסת צבאו של סדאם חוסיין במלחמת עיראק (2003) - התרבו הטוענים כי חלף איום החזית המזרחית ופחתה חיוניות החזקתה של בקעת הירדן כקו הגנה מזרחי למדינת ישראל. במילותיו של אלוף פיקוד המרכז לשעבר עמרם מצנע: "כשאפשר לירות טילים ארוכי טווח אין שום חשיבות לעומק אסטרטגי. הסכמים יעניקו לנו ביטחון גדול יותר מאשר עומק אסטרטגי". כבר בשעתה טענה זו הייתה תלושה מהבנות יסוד של תופעת המלחמה.
מאז, עם לקחי האינתיפאדה השנייה, טלטלת האביב הערבי, התבססות איום הרקטות של חיזבאללה וחמאס, יחד עם התגברות השפעתה האזורית של איראן, העלולה להתייצב עם מליציות שיעיות בקדמת גבול כביש 6, חיוניותה של בקעת הירדן כאינטרס ביטחוני ישראלי הלכה וגברה.
רובם המוחלט של התומכים בכינונה של מדינה פלסטינית דורשים שהיא תהיה מפורזת מנשק וממערכות חימוש אשר עלולות לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. דרישה זו אף התקבלה לכאורה על אש"ף, אלא שבפועל, שטחי יו"ש ורצועת עזה נעשו לחממות טרור. כישלון כוחות האו"ם בלבנון באכיפת יישום החלטה 1701 למניעת התחמשות חיזבאללה בדרום לבנון, מלמד מדוע גם ההצעות לכוחות בינלאומיים בתפקיד זה בבקעת הירדן, לא יוכלו להבטיח פירוז ממשי. רצועת הבקעה, כמרחב בידוד המוחזק בידי מדינת ישראל בהגנת צה"ל, היא בשל כך הכרח קיומי לביטחון מדינת ישראל.
בנוסף לשיקול הביטחוני, בקעת הירדן במלוא פירושה הגאוגרפי, נחוצה למדינת ישראל כמרחב פוטנציאל למגורים למיליון ישראלים ולתשתיות לאומיות, שאינן יכולות להידחס אל רצועת החוף הצרה. החיבור מצפון לדרום בין הגליל והנגב, מותנה כיום באורח כמעט בלעדי, בצירי התנועה הגדושים הפרוסים ברצועת החוף. מדינת ישראל ההולכת ומצטופפת, זקוקה לכביש אורך נוסף - כביש 80 - הממתין לסלילה בין ערד לגלבוע. תשתית דרכים מפותחת בבקעה, תזמין בעידן שלום יישום מחודש ונחוץ לתפקידה של ארץ ישראל כגשר מעבר מאסיה לאפריקה.
חזון חלוצי זה, ממתין שנים לביצוע. אם הכרזת הריבונות לא תתבטא מידית בתנופת צמיחה ובנייה בהכוונה ותמיכה ממשלתית ממוקדת, היא תגווע בגיחוך עצוב.
במאמר תחת הכותרת: 'נטע הנשמה' תבע בן גוריון: "זוהי מדינה ציונית, המצווה על מעשה בראשית. המעשה הוא כפול: קיבוץ גלויות ובנין השממה." בקעת הירדן ממתינה לעייפה למעשה ציוני.
[לאוסף המאמרים על חיוניותה של בקעת הירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: חיוניותה של בקעת הירדן באתר ייצור ידע | ייצור ידע
גרשון יקירי! מזדהה עם כל מילה שלך ביחס לחשיבות ההתישבות שלנו בבקעת הירדן והפיכתה , גם פורמלית, לחלק בלתי נפרד ממדינתנו , כפי שקורה עם הגולן. הצרה היא שכשמצהירים על כך במסגרת תעמולת בחירות פופוליסטית, כפי שעשה ביבי , משיגים את ההיפך. חשוב שנדע שאם יחשוב שהצהרה על קניית גרינלנד תשרת את מטרתו להשיג רוב שישחרר אותו מתחריו המשפטיים , הוא יעשה זאת. היום הבקעה ועתיד מדינת ישראל מעניינים אותו כקליפת השום וההצהרה על החלת הריבונות בבקעת הירדן רק מעירה דובים מרבצם. אין אמר לי אתמול חברי , מראשוני המתישבים בבקעה : ״ אני חי כאן כחמישים שנה ואף פעם לא העליתי על הדעת שאיננו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל" הבקעה והגבול המזרחי שלנו דורשים עשייה שקטה תקשורתית אבל רועשת בשטח מעבודת בניה וסלילה, כפי שאמרת, של כביש 6 המזרחי שיחבר את הגליל לנגב ויעזור לפיתוח הבקעה גם כחיץ בטחוני שיעזור לכל התמודדות עם איומים עתידיים אפשריים בגבולנו המזרחי. לסיכום, אני מקווה שאחרי הבחירות תקום ממשלת אחדות ללא בנימין נתניהו שתתרכז בעשייה ופחות דיבורים.
כל הכבוד בקעת הירדן חבל ארץ שומרת על גבולותיה של המדינה אסור לוותר . אוי ואבוי לנו אם נמסור את בקעת הירדן ראו עזה מה קרה ….אין לנו ארץ אחרת
כל מילה מהכתבה נכונה ….שנה טובה