אלי בר און: הכול על החימוש המדויק שמכוון אלינו, ויכוון בעתיד

[בתמונה: חימוש איראני מדויק... התמונה מתוך התקשורת האיראנית, באדיבות המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]

[בתמונה: חימוש איראני מדויק... התמונה מתוך התקשורת האיראנית, באדיבות המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]

ארגוני הטרור ואיראן מבינים, שמי שברשותנו חימוש יבשתי מדויק, לא צריך חיל אוויר גדול כבד ויקר... להלן סקירה כללית על מרבית סוגי החימוש המדויק שארגוני הטרור מפעילים היום ו/או צפויים להפעיל בשנים הקרובות נגדנו...

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס - מל"טים ומזל"טים - והשפעותיהם, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 באוגוסט 2022

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

ארגוני הטרור ואיראן מבינים, שמי שברשותנו חימוש יבשתי מדויק, לא צריך חיל אוויר גדול כבד ויקר...

להלן סקירה כללית על מרבית סוגי החימוש המדויק שארגוני הטרור מפעילים היום ו/או צפויים להפעיל בשנים הקרובות נגדנו:

  1. האיום הביטחוני מס' 1: טילים בליסטיים מדויקים כבדים;
  2. מזל"טים תוקפים, מרביתם גם מתאבדים;
  3. טילי שיוט;
  4. טילים טקטיים (לשעבר, טילי נ"ט);
  5. איום העתיד: טילים היפרסונים.

1. האיום הביטחוני מס' 1: טילים בליסטיים מדויקים כבדים

מדובר בטילים בליסטיים מדויקים כבדים לטווח ארוך; ועם יכולת פגיעה עד לרמת מבנה מטרה מוגדר (30 מטרים). לטילים ראשי קרב במשקל של 450 עד 700 ק"ג; והטווח היעיל שלהם נע בין 200 ל 1000 ק"מ (זולפיקר ודזפול). מספרם צפוי להגיע בסוף התקופה הזו לאלפים רבים. חלקם כתוצאה של הסבת רקטות הזלזל (Zelzal) הכבדות; וחלקם תוצאת ייצור איראני וייצור מקומי, בלבנון ובסוריה.

להערכתי, לקראת סוף התקופה, רמת הדיוק של חלק מהטילים שלהם צפויה להשתפר לפחות פי 3 זאת כאשר הטכנולוגיה של השוואת תמונות תוכנס לטילים החדישים.

בנוסף, סביר שבסוף התקופה יוכנסו לשימוש טילים שמתמרנים במשך כל מהלך טיסתם למטרה (לרוסים יש ואחרים מנסים). טילים מתמרנים לצערנו לא ניתן ליירט באמצעות טילים נגד טילים.

[לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן]

בסרטון - רקטות הזלזל 2 הכבדות שעוברות היום שדרוג:

2. מזל"טים תוקפים, מרביתם גם מתאבדים

המזל"טים מסוגלים לפגוע במטרת נקודה מוגדרת; וגם במטרה ניידת. יש להם ראשי קרב; או שהם נושאים פצצות קלות, במשקל שבין 5 עד 20 ק"ג. מספרם צפוי להגיע בסוף התקופה הזו לאלפים רבים. קל להסתירם בבית ולשגרם במהירות מכל מקום.

בקרוב צפוי שיכנסו לשימוש גם מל"טים מתאבדים סילוניים. אלה מהירים פי כמה מהמל"טים הנוכחיים; ובנוסף, הם נושאי ראשי קרב, שמשקלם יכול להגיע ל- 100 ק"ג. בגלל גובה הטיסה הנמוך; ומסלול הטיסה המפותל, קשה מאוד ליירט את המזל"טים באמצעות טילים.

מחיר הטיל המיירט, לעיתים, גבוה פי 1000 ממחיר המזל"ט.

[לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס - מל"טים ומזל"טים - והשפעותיהם, לחצו כאן]

המרכז הירושלמי: איראן חושפת מל"ט חדש... נמשכת מלחמת המל"טים ברחבי המזרח התיכון. איראן חשפה היום (ראשון) דור חדש של מל"ט מתוצרת עצמית. ה- "Kian", כך דווח בסוכנויות הידיעות הוא מל"ט תקיפה עם יכולת דיוק גבוה. בסוכנות הידיעות המקורבת למשמרות המהפכה "תנסים" דווח כי מפקד חיל האוויר הגנרל אלעזרא סאבארפיד הודיע כי איראן מתכנת גרסאות נוספות של המל"ט – לטווח ארוך ולמטרות מעקב.

[לכתבה המלאה של המרכז הירושלמי, לחצו כאן]

3. טילי שיוט

טיל שיוט הוא טיל מונחה, שטס למטרה בדומה למטוס, בתוך האטמוספירה. הוא משמש כנגד מטרות קרקעיות וימיות, ונקרא כך משום שעיקר מסלול הטיסה שלו נעשה בשיוט. בניגוד לטיל בליסטי, מסלולו אינו פרבולי או אליפטי. טילי השיוט מצוידים בכנפיים, מונעים בדרך כלל על ידי מנוע סילון, נושאים ראש קרב עם חומר נפץ רגיל או גרעיני, בעלי טווח ארוך של מאות קילומטרים ומאופיינים כמדויקים ביחס לטילים בליסטיים (ויקיפדיה: טיל שיוט).

טילי שיוט מודרניים טסים במהירות על־קולית או תת־קולית גבוהה ובגובה נמוך, כדי לחמוק מגילוי על ידי מכ"ם. ככלל, הטילים לרוב מצוידים במערכת ניווט אינרציאלית.

[לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן]

[בתמונה: טיל שיוט איראני. התמונה: התקשורת האיראנית]

[בתמונה: טיל שיוט איראני. התמונה: התקשורת האיראנית]

טילים טקטיים (לשעבר, טילי נ"ט)

טילים אלה משמשים גם לפגיעה בכלי רכב ומבנים; ובאמצעות החלפת ראש הקרב, וגם לפגיעה בקבוצות חיילים וגם בתושבים בישובים שסמוכים לגדר. טווח הקורנט כ- 5.5 ק"מ. מספרם של הטילים מוערך באלפים רבים.

בקרוב צפוי להיכנס דגם חדש שטווחו היעיל כ- 10 ק"מ; והוא כבר מופעל בשיטת "שגר ושכח", שמגדילה משמעותית את שיעורי הפגיעה; ומקטינה משמעותית את הסיכון לחיילים שמשגרים.

[לאוסף המאמרים על הטילים הטקטיים - טילי הנ"ט - לחצו כאן]

[בתמונה: 9M133 Kornet. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mike1979 Russia. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: 9M133 Kornet. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mike1979 Russia. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

וגם...

  • טילי שיוט מדויקים עד לרמת מבנה מטרה מוגדר; ושמאופיינים במסלול טיסה נמוך ובמהירות גבוהה.
  • טילי שיוט יבשה ים ויבשה יבשה.
  • ראשי הקרב של טילי השיוט במשקל של מאות ק"ג.

קשה מאוד ליירט טילי שיוט בגלל מסלול מעופם הנמוך, שמקטין את יעילות המכ"מ; וכך, קטן מאוד זמן ההתרעה בטרם תתרחש הפגיעה. מספרם של טילי השיוט צפוי להיות מאות וגם מסלול טיסתם מפותל כך שיקשה מאוד ליירטם.

5. איום העתיד: טילים היפרסונים

טילי השיוט ההיפרסונים (Hypersonic Missiles) הם 'הדבר הבא'. נשק היפר-סוני או נשק שגא-קולי הוא טיל או פגז שנעים במהירות היפרסונית, דהיינו מהירות הגבוהה פי חמישה או יותר ממהירות הקול. מתחת למהירות זו, הנשק יוגדר כנשק על-קולי או תת-קולי. נשקים מבוססי לייזר אינם נכנסים לקטגוריה זו, על אף שהם מגיעים למהירויות אלו. נשק היפר סוני יכול להיות משוגר ממטוס משגר טילים או אפילו מתותח, והוא עלול לכלול יכולות שיוט ולשאת ראש נפץ גרעיני (ויקיפדיה: נשק היפרסוני).

זה הנושא הבולט ביותר היום בעולם של פיתוח אמצעי לחימה חדישים. אלה טילים מהירים מאוד, מדויקים למטרת נקודה, עוצמתיים והכי חשוב, אלו הם טילים שאינם ניתנים ליירוט ע"י טילים נגד טילים... הרוסים והסינים היו הראשונים להשקיע בהם; ופתחו יתרון אסטרטגי על פני ארצות הברית, שמנסה היום לסגור פער טכנולוגי של יותר מעשור...

[לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן]

[בתמונה: טילים היפרסוניים רוסים, הנורים מהיבשה... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: טילים היפרסוניים רוסים, הנורים מהיבשה... התמונה היא צילום מסך]

אמצעים נוספים, שיתכן ויכנסו לשימוש בשנים הקרובות, וודאי שיכנסו לשימוש בעתיד של 5 עד 10 שנים

טילים בליסטיים מדויקים לטווח קצר

לטילים ראשי נפץ במשקל של 70 עד 200 ק"ג כל אחד. הם משוגרים, במטחים כבדים, על הכוחות והאתרים הסמוכים לגבול. לא ניתן ליירט מטחים כבדים (12 טילים ב- 20 שניות, על יעד אחד) של טילים בליסטיים מדויקים לטווח קצר. 

פצצות מרגמה מדויקות עד לרמה של 5 מטר

נשק זה מסוכן מאוד לכוחות בשטח, ולשוכני אזור הגבול.

פתרונות

מה לא...

הפתרון אינו בעוד ועוד טילים נגד טילים, נוסח כיפת ברזל (ראו תמונה למטה). טילים נגד טילים יקרים מאוד לרכש ולתחזוקה שלהם, ושל הסוללות שמפעילות אותם. לכן מספרם קטן. הם לא תוכננו לעמוד בפני מתקפת טילים נרחבת.

חלק ניכר מהאיומים הם לא מסוגלים ליירט (איומים מנמיכי טוס).

[בתמונה: כיפת ברזל איננה הפתרון! בעימות גדול ממדים, נפלאותיה של "כיפת ברזל" לא יושיעונו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: כיפת ברזל איננה הפתרון! בעימות גדול ממדים, נפלאותיה של "כיפת ברזל" לא יושיעונו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מה כן?

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90. כותב ד"ר עודד עמיחי, יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת:

אין דרך להתמודד מול הכמות הגדולה של הטילים, הרקטות והפצמ"רים שמאיימים עלינו, אלא באמצעות לייזר עוצמתיאלא שמערכת הביטחון, אחרי שנים של התעלמות מוחלטת מהלייזר, מתמקדת בלייזר בעוצמה בינונית, שלא ייתן מענה לעוצמת האיום.

לייזר בהספק של 100 קילוואט, בו מתהדרת מפא"ת, הוגדר כסיוע לכיפת ברזל, מפני איומים קצרי טווח. לא זה האיום המרכזי עלינו. הלייזר קצר הטווח המתוכנן, בעוצמה של כ-100 קילו-וואט, מהווה במונחים אסטרטגיים, בזבוז תקציבי על פתרון נקודתי שלא יביא מזור למתקפה נרחבת, וירחיק את הפתרון האסטרטגי (בר ההשגה) הנדרש להגנת כל המדינה.

מזה שנים רבות אנו מתריעים שכדי להסיר האיומים הבליסטיים על העורף, דרוש לייזר בהספק מסדר גודל של מגה-ואט (1,000 קילו-וואט), שמאפשר להגדיל את טווח היירוט של הלייזר עד לכ- 25 – 30 ק"מ בירי מהקרקע, ומעל 100 ק"מ בירי מפלטפורמה מוטסת, ולהשמיד את כל האיומים (קלים וכבדים). הוא יוכל להתגבר גם על הטילים המהירים והמתמרנים (הקיימים והחזויים), אף אם יגיעו בכמויות גדולות בו זמנית.

לייזר כימי בעוצמה מסדר גודל של מגה-וואט כבר היה מזמן. עכשיו יש אפשרות להגיע להספקים כאלה גם בלייזרים חשמליים!

[למאמרו של ד"ר עודד עמיחי: מבצע 'עלות השחר' האיר את הצורך בלייזר עוצמתי, לחצו כאן]

[בתמונה: תותח לייזר חשמלי על ספינות הצי האמריקני. מתמקדת בלייזר בעוצמה בינונית, שלא ייתן מענה לעוצמת האיום... המקור: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: תותח לייזר חשמלי על ספינות הצי האמריקני. מתמקדת בלייזר בעוצמה בינונית, שלא ייתן מענה לעוצמת האיום... המקור: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאסופת המאמרים באתר בעניין המאבק על השימוש בנשק הלייזר, לחצו כאן]

[בכרזה: יש רק פתרון ריאלי אחד - לייזר עוצמתי! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי talhakhalil007 לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: יש רק פתרון ריאלי אחד - לייזר עוצמתי! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי talhakhalil007 לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

נשקים המפותחים על ידי התעשיות הביטחוניות שלנו

מומלץ לצפות בדוגמאות להלן, שמדגימות נשקים המפותחים על ידי התעשיות הביטחוניות שלנו. אבל, כיוון שדרכן של טכנולוגיות להגיע גם לידי האויב; אזי כדאי להבין שנצטרך להתמודד עם כלי נשק דומים...

דוגמה ראשונה: זהו נשק שאנחנו מייצרים; אבל,הטכנולוגיה תמיד זולגת ובמהירות. מדובר בפגיעה בפגז ראשון, במטרה מוגדרת בגודל 5 מטר. זה החלום של כל ארגון טרור... משה כהן ב'מעריב': "הדוקרן" שיפגע נקודתית במטרות קרקעיות: הפצמ"ר החדש של תעש נחשף החברה הממשלתית הישראלית הציגה את פצצת המרגמה, בקוטר 120 מ"מ, שזכתה לשם "הדוקרן", ומיועדת לפגיעה נקודתית במטרות קרקעיות

[לכתבה המלאה של משה כהן ב'מעריב', לחצו כאן]

דוגמה שנייה: גם אנחנו - כמו האויב - מייצרים קיטים לשדרוג רקטות 'טיפשות'... יואב זיתון ב- ynet: צפו בתיעוד ניסוי ב"להבת חדה": המערכת הישראלית שמשדרגת לרקטות את הדיוק ברפאל מפתחים קיט זעיר, שמושאל מטילי מטוסי קרב, לצורך שדרוג רקטות "טיפשות" דוגמת גראדים. הפעולה מתבצעת בטכנולוגיית "התאמת תמונה" כחלופה בטוחה ל-G.P.S הניתן לשיבוש. בניסויי המערכת שנערכו בדרום נרשמו פגיעות בדיוק של שלושה מטרים מטווח של 25 קילומטרים

[לכתבה המלאה של יואב זיתון ב- ynet, לחצו כאן]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס - מל"טים ומזל"טים - והשפעותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אלי בר און: הכול על החימוש המדויק שמכוון אלינו, ויכוון בעתיד

  1. לצערנו מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי למגר את התופעה המאיימת עלינו , צריך להשתמש בכלים אחרים כדי לטפל בבעיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *