[על כוונת (בשלב זה...) המצלמה. הנגמ"שים במוצב אביבים שצולמו על ידי חיזבאללה מלבנון]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
ב- 2 בספטמבר 2019 נאם מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה; כשחלק מנאומו הוקדש לאוזניים ישראליות. הוא דיבר בו על שינוי 'כללי המשחק' בגבול הצפון:
מעתה - כך טען - לא יוגבלו אנשיו לתגובות על פעולות ישראל באזור בחוות שבעא (מורדות הר דב; שלפי חיזבאללה הם שטח לבנוני כבוש); וחיזבאללה יגיב בכל מקום לאורך הגבול - וגם בעומק השטח, עד 7-5 קילומטרים בשטח הריבוני של ישראל (ואף יותר). הוא רמז שלא יהסס להשתמש בטילים וברקטות - בנוסף לטילי הנ"ט - אם ישראל תעז להרוג לבנונים ולתקוף בשטח לבנון (בן ישי, 2019).
בנוסף הודיע נסראללה, שחיזבאללה יפסיק את טיסות הכטב"מים והרחפנים, לאיסוף מודיעין ותקיפה, שמפעילה ישראל (בן ישי, 2019).
בעצם, הוא אמר, שכדאי שאנחנו הישראלים, נהיה כל הזמן עירניים ונצפה לתגובה.
בהקשר זה ב- 29 באוגוסט 2019, פרסם האלוף במיל' גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) מאמר חשוב מאין כמוהו, בישראל היום ובאתר זה, שבו הסביר את האסטרטגיה האיראנית - חיזבאללאית.
הכהן טוען, שבתהליך מחושב וארוך טווח - הולך ומתהווה איום קיומי מסוג חדש: לא איום ישיר בכיבוש תל אביב וירושלים, אלא איום ההולך ומכרסם, כמו כשל חיסוני, בתקוות העם היהודי למולדת בטוחה ומשגשגת.
"זו במידה רבה" - טוען הכהן - "תבנית החשיבה המערכתית האיראנית, המשותפת כיום גם לחיזבאללה וחמאס. באמצעות בניית כוחות שלוחים (פרוקסי) סביב למדינת ישראל, יכולה המערכת האיראנית - להשבית בכל רגע נתון, לבחירתה, את שגרת החיים במדינת ישראל".
בעצם, האיראנים גוררים אותנו למלחמת התשה מתמדת, המכוונת לבלום ולדרדר את שגשוגה. מגמה זו נסמכת על מאזן אימה רקטי, המאלץ את ישראל להימנע, ככל הניתן, מפעולות תגובה, שמעבר לסף ההכלה ההדדי.
[למאמרו של גרשון הכהן: 'התשה רב־חזיתית: האתגר הקיומי החדש', לחצו כאן]
באמצעות התשה רב חזיתית - טוען הכהן בצדק - כופה עלינו האויב איום קיומי שלא היה כמוהו מאז מלחמת העצמאות, ב- 1948!
האיום הקיומי הזה - בשונה מהאיום הקיומי של מלחמת העצמאות 1948 - עומד היום, במלוא עוצמתו, לפתחנו; בשעה שמדינת ישראל 'תקועה' בקונספציות שלה.
כשגרשון הכהן מדבר על קונספציה, הוא מצטט בהקשר זה את דבריו של אהוד ברק, באמרו: "האיומים החיצוניים רבים ומתפתחים, אסור לזלזל בהם אבל אני קובע באחריות – לא רק כעמדה פוליטית... שאף אחד מהם אינו מהווה איום קיומי על עתידה, עוצמתה וריבונותה של מדינת ישראל." (הארץ, 23.8.2019).
וגרשון הכהן שואל: 'האמנם?'
[הפוסטר נלקח מתוך מאמרו של גרשון הכהן... מקור התמונה: פייסבוק]
ישראל לא השכילה במשך שנים להתכונן לאיום הקיומי הזה; וזו עוד תהיה בכייה לדורות. צריך להפשיל שרוולים עכשיו ומיד, ולעשות הכל, כדי שנעמוד מוכנים אל מול האיום החמור ביותר מאז מלחמת העצמאות!
הכל נכון
מזכיר את התקופה שלאחר מלחמת ההתשה.
לאחר שישלימו את ההתצטידות בטילים מדויקים תפרוץ מלחמה כבדה.
חייבים לנצל את הזמן הקצר שנוצר
מי שנמנע ממלחמה יזומה סופו להיקלע למלחמה רב זירתית בעיתוי שנוח לאויב ובתסריט שהוא הקשה ביותר, עם מלחמה ארוכה וקשה ביותר.
צריך ללכת מהקל יותר לכבד יותר ולטפל באיומים אחד אחד.
להתחיל בחומת מגן בעזה.
אח"כ לעבור ללבנון.
בסוף איראן (אטום).
אי אפשר להיות תלויים באוויר עם ההנחה המאד לא וודאית שהרקטות והטילים יחלידו, תהיה הפיכה באיראן וכדומה. זו תיקווה, אבל תיקווה איננה תוכנית.
האיומים מבשילים (טילים מדוייקים, רחפנים, אטום… ) והזמן יקר.
לנצל את תקופת הממשל האוהד בארה"ב ולעשות.