אבי ברוכמן: התאבדויות בהליך הפלילי

תקציר: התאבדויות של נחקרים במהלך ההליך הפלילי היא תופעה מוכרת ומאתגרת. כותב עו"ד בני שטיינברג: "המשפט הפלילי אינו חפץ במותם של מבצעי עבירות, אין הוא גוזר מיתה, אף על האכזרים שבפושעים. ואולם, הנחה ידועה זו משכיחה לעיתים את העובדה שהמשפט הפלילי גורם למותם של חשודים, עצורים ונאשמים בתדירות בלתי מבוטלת, גם אם המוות נגרם בסופו של דבר מידיו של האדם עצמו, בדרך של התאבדות"…

[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי HASTYWORDS לאתר Pixabay]
[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי HASTYWORDS לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

שימו לב. יש בדף זה חומרים קשים לצפייה!

עודכן ב- 31 בדצמבר 2022

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

אחת מתוכניות הדוקו החשובות והמומלצות של ערוץ כאן 11 קרויה 'קלון' (ראו את הסרט למטה); והיא מתעדת את חקירות השחיתות של שנות השבעים המאוחרות של המאה הקודמת על ידי היחידה לחקירות הונאה (יח"ה); יחידת חקירות חדשה שהקים החדשה שהקים בנימין זיגל.

בין היתר, הציפה התוכנית את התופעה של התאבדות חשודים במהלך ההליך הפלילי. לתופעה הזו מוקדש המאמר.

נחזור ל'קלון': חקירות השחיתות הללו ערערו עוד יותר את האמון במערכת השלטונית, שנסדק ממילא אחרי מלחמת יום הכיפורים; והיו אחד הגורמים החשובים למהפך הפוליטי.

[בתמונה: סדרת הדוקו: 'קלון' של ערוץ 11. התמונה היא צילום מסך מתוך הסרט]
[בתמונה: סדרת הדוקו: 'קלון' של ערוץ 11. התמונה היא צילום מסך מתוך הסרט]

שר השיכון אברהם עופר מתאבד לפני חקירתו

הסדרה מבוססת על סיפור החקירה של צמד מבכירי מפלגת העבודה - מפלגת השלטון היחידה באותה עת - המועמד לנגיד בנק ישראל, אשר ידלין; וחברו, שר השיכון ומבכירי המפלגה, אברהם עופר. החשד היה שגם ידלין וגם עופר קיבלו כשוחד חלק מעמלת המכירה של קרקעות חברת שיכון העובדים. מנכ"ל החברה באותה עת היה אברהם עופר, ואשר ידלין שימש כמזכיר החברה.

[מקור תמונתו של השר לשעבר, אברהם עופר ז"ל: אתר הכנסת. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

חשיבותה הגדולה של התוכנית בכך, שגיבורי הפרשה: היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק; שר המטרה, שלמה הלל, ואשר ידלין מתועדים מספרים על האירועים בקולם.

חקירת הפרשה הודלפה ופורסמה בתקשורת. עוד לפני שזומן לחקירה במשטרה. כתוצאה מכך, לאחר שהיה ברור שמעצרו של אברהם עופר (ראו תמונה משמאל) הוא עניין של ימים או אפילו שעות, התאבד עופר ב- 3 בינואר 1977, במכונית השרד שלו.

[מקור תמונתו של השר לשעבר, אברהם עופר ז"ל: אתר הכנסת. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הוא השאיר אחריו פתק בזו הלשון: "זה שבועות וחודשים שמענים אותי, שופכים את דמי, מעלילים עלי לילות. עשיתי משהו בחיי, עבדתי, עמלתי, יצרתי, לא עשיתי עוול לאדם. מדוע כה רדפו אותי כל הזמן? אין לי ספק שהאמת תצא לאור ויתברר שלא מעלתי ולא גנבתי. אך אין לי כוח לשאת זאת. הכל נקרע בקרבי. אני מבקש סליחה מכל אהובי וידידי.

אברהם עופר מת נקי מאשמה. הוא לא הואשם במאומה באופן רשמי, ובטח לא הורשע. לעופר נערכה הלוויה ממלכתית ובה הצהיר ראש הממשלה דאז יצחק רבין: "אני מאמין בחפותך".

לאחר מספר חודשים הורשע אשר ידלין במסגרת עסקת טיעון בארבע עבירות שוחד, וריצה כשלוש שנים בכלא.

זה אינו מקרה ראשון ואינו האחרון של התאבדות אסירים במסגרת ההליך הפלילי... כל שנה אנו עדים למספר מקרים בודדים של התאבדויות במסגרת ההליך הפלילי. ברם, כל מקרה שכזה זוכה להד ציבורי נרחב.

לפניכם תוכנית הדוקו 'קלון' של 'כאן 11'. אל תחמיצו...

[בסרטון: סדרת הדוקו המעולה של ערוץ 11: קלון, על חקירת אשר ידלין ואברהם עופר ע"י יח"ה של בנימין זיגל]

קצת תיאוריה...

[בתמונה משמאל: עו"ד בני שטיינברג. מקור התמונה פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כותב עו"ד בני שטיינברג (ראו תמונה משמאל): "המשפט הפלילי אינו חפץ במותם של מבצעי עבירות, אין הוא גוזר מיתה, אף על האכזרים שבפושעים. ואולם, הנחה ידועה זו משכיחה לעיתים את העובדה שהמשפט הפלילי גורם למותם של חשודים, עצורים ונאשמים בתדירות בלתי מבוטלת, גם אם המוות נגרם בסופו של דבר מידיו של האדם עצמו, בדרך של התאבדות" (שטיינברג, 2006).

[בתמונה משמאל: עו"ד בני שטיינברג. מקור התמונה פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

את תופעת ההתאבדות במסגרת ההליך הפלילי ניתן לסווג כ:

1. רצח והתאבדות בדרך כלל בתוך המשפחה;

2. התאבדות חשוד בפלילים שטרם נחקר על ידי המשטרה;

3. התאבדות במסגרת הליך החקירה והמעצר הראשוני;

4. התאבדות במסגרת מעצר עד תום הליכים;

5. התאבדות בכלא לאחר שהורשע ונגזר דינו למאסר.

[בתמונה: התאבדות במהלך ההליך הפלילי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]
[בתמונה: התאבדות במהלך ההליך הפלילי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]

התופעה של התאבדות בהליך הפלילי שכיחה בעיקר בתקופת המעצר. באופן אקראי לקחנו כמה כותרות להמחשה:

- " בן 20 התאבד במעצר המדינה תשלם מיליון ₪."

- " התאבדות במעצר- תביעה נגד המשטרה"

- "חשוד בן 47 התאבד במעצר"

- " עצור שהיה חשוד בתקיפה מינית התאבד בתאו בבית מעצר בירושלים"

- " מפקד בית מעצר הודח עקב התאבדות עציר שאמור היה להיות בהשגחה"

- " החשוד ברצח אשתו התאבד במעצר"

- " עצור שם קץ לחיו בכלא קישון."

במדינת ישראל, התאבדות נחשבה בעבר לעבירה פלילית המעוגנת בחוק, שעל פיו דינו של אדם בגין ניסיון התאבדות היה שלוש שנות מאסר. חוק זה שייך לפקודת החוק הפלילי מימי המנדט הבריטי, וגלש לחוקיה של מדינת ישראל עם הקמתה. חוק זה מעולם לא הופעל ובוטל לצמיתות בשנת 1966.

עוד בתקופת המקרא הוטל עונש על מי ששם קץ לחיו, אם כי עונש זה על פי ההלכה יקבל האדם בחייו לאחר המוות, "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט' ה'ׂ).

[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי doctor-a לאתר Pixabay]
[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי doctor-a לאתר Pixabay]

תופעה מוכרת...

[תמונתו של הסוציולוג, אמיל דורקהיים משמאל, היא נחלת הכלל]

על פי המשפט הישראלי סיוע ו/או שידול להתאבדות גובל בעבירה פלילית, למרות, שאין ענישה על מתאבד. בסעיף 302 לחוק העונשין נכתב " המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע לאדם להתאבד" דינו עשרים שנות מאסר.

מכאן, שתופעת ההתאבדות קיימת ומוכרת לאורך שנים רבות בישראל. בשנת 2015 התאבדו 342 גברים, נשים וקטינים, כשמספר זה הוא נמוך יחסית לנתונים במדינות אחרות.

הסוציולוג אמיל דורקהיים (1952; ראו תמונה משמאל) היה בין החוקרים הראשונים שחקר את נושא ההתאבדות.

[תמונתו של הסוציולוג, אמיל דורקהיים משמאל, היא נחלת הכלל]

בחיבורו המפורסם על התאבדות הוא מציג טקסומניה ראשונית לסיבות להתאבדות. לפי חיבור זה שורשי ההתאבדות נעוצים לא רק באדם המתאבד עצמו, אלא גם במאפייני החברה בה הוא חי; ויחסי הגומלין שלו עם החברה. הוא, עשה הבחנה בארבעה סוגי התאבדויות:

- התאבדות אגואיסטית;

- התאבדות אנומית;

- התאבדות פטליסטית;

- והתאבדות אלטרואיסטית.

רבות נכתב על מניעת התאבדות בכלל והתאבדות במסגרת המשפט הפלילי בפרט. לגורמים מקצועיים כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד יש את הכלים להערכה קלינית של אובדנות, אחד הכלים נקרא " סולם קולומביה לדרוג חומרת אובדנות" - C-SSRS, שיש בו חלק של דיווח עצמי.

[בתמונה: רבות נכתב על מניעת התאבדות בכלל והתאבדות במסגרת המשפט הפלילי בפרט. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: רבות נכתב על מניעת התאבדות בכלל והתאבדות במסגרת המשפט הפלילי בפרט. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

סיבות להתאבדות במסגרת ההליך הפלילי

חשוד בעבירה פלילית, מוצא מביתו, מקום עבודתו, מנותק ממשפחתו, וחבריו. הוא חרד מהמפגש עם אנשי המשטרה, חרד מתנאי המעצר אותם ראה רק מבעד למרקע הטלוויזיה ו/או בסרטים, חרד מאוכלוסיית העצירים אותם יפגוש, מסכנת העונש ומהלא נודע. הוא, חושש ופוחד מפני ההליך הפלילי והעונש רגשות אשמה, בושה וכתם על משפחתו. בעידן התקשורת כיום, מיד עולה סיפורו האישי בכותרות התקשרות והרשתות החברתיות. מצבו הנפשי הולך ומתערער, ואלו שאינם בעלי אישיות חזקה יכולים להגיע למצב של החלטה על התאבדות.

[בתמונה משמאל: הסיבות להתאבדות במסגרת ההליך הפלילי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

תופעות דומות ואף יותר חמורות מתרחשות אצל נאשמים, בעיקר אלו שההליך המשפטי נערך תוך כדי שהותם במעצר. החוויות הקשות הללו של חרדה, רגשות בושה ואשמה הן שיכולות להוביל להרס עצמי ולתוצאה חמורה עד כדי אובדנות.

הן במשטרה והן בשרות בתי הסוהר מוכרת התופעה של ניסיונות אובדניים, כמו, פגיעה עצמית חיתוך ורידים או דיבור על מוות. מקרים אלו אינם מסכנים חיים בדרך כלל אלא כוונתם לאותת שמשהו לא בסדר. מקרים כאלה כמובן מהווים נורות אזהרה לגורמים השונים על התאבדות העלולה לקרות.

[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Counselling לאתר FIXABAY]
[בתמונה: התאבדויות בהליך הפלילי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Counselling לאתר FIXABAY]

בעבר, עצורים היו מוחזקים במשמורת בבתי מעצר באחריות המשטרה. שם, בבתי מעצר אלו היה השיעור הגבוה ביותר של התאבדויות. חוסר מקצועיות ובעיקר חוסר באנשי מקצוע פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שיאתרו ויזהו עצורים שעלולים לפגוע בעצמם. לדוגמה, בחמש שנים בין השנים 2000-2005 התאבדו במתקני המעצר של משטרת ישראל 50 עצורים. (שטיינברג, 2006).

כידוע, בוצע שינוי ארגוני ביוזמת המשרד לביטחון הפנים לאחר בריחתו של האנס בני סלע (ראו תמונה למטה), והאחריות על כלל בתי המעצר הועברה לשירות בתי הסוהר. ארגון אשר זה תפקידו, לשמור ולטפל באוכלוסיית אסירים.

[בתמונה: האנס בני סלע - בריחתו הביאה לשינוי אופן החזקת העצורים... התמונה הא צילום מסך מוידאופדיה]
[בתמונה: האנס בני סלע - בריחתו הביאה לשינוי אופן החזקת העצורים... התמונה הא צילום מסך מוידאופדיה]

למרות, השינוי הארגוני, והטיפול המקצועי של שב"ס באיתור עצורים ואסירים בסיכון לאובדנות, עדיין קרו מקרים "במשמרת שלהם". ראו לדוגמה המקרים של דודו טופז ז"ל (למעלה) ואסף גולדרינג ז"ל (ראו בהרחבה בהמשך). שרות בתי הסוהר "זכה", עקב כך, לביקורות נוקבות. השב"ס עשה עבודה מקיפה ללימוד והפקת לקחים כמו:

- הגדרה מקצועית של עצורים ואסירים בהשגחה;

- עצורים ואסירים ברמת סיכון גבוה;

- כל אירוע של אובדנות מוגדר כאירוע חריג נחקר ונלמד על ידי גורמי שב"ס.

- ותאי פיקוח מצולמים 24 שעות להשגחה, כמו ה"חללית" תא מרופד ברצפה ובקירות עם חור ברצפה במקום שירותים ללא מקום רחצה ואו נטילת ידיים. על הרצפה מונח מזרן בלבד (ראו תמונה למטה). העציר/אסיר מוכנס למספר שעות מוגדר לאחר מפגש ושיחה עם פסיכולוג ו/או פסיכיאטר.

לאחר אירוע התאבדות של עציר ואו של נאשם הפרקליטות סוגרת את התיק/תיקים הפלילים ואו מוחקת את כתב האישום בעילה של "מות הנאשם ואו החשוד" (ראו אצל: פישלר וברוכמן, 2018).

[בתמונה: ה'חללית'... בעל הזכויות לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: ה'חללית'... בעל הזכויות לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

נאזכר מספר מקרים להתאבדויות מן העבר, במסגרת ההליך הפלילי:

2019: לא רק מפורסמים מתאבדים במהלך ההליך הפלילי...

ב- 19 באוקטובר 2019 פורסם כי עבריין מין - אב שפגע והתעלל מינית בבתו במשך שמונה שנים, מאז שהייתה בת שש - שנשלח ל-20 שנות מאסר - שם קץ לחייו בין כתלי בית הסוהר, ארבעה חודשים לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו 20 שנות מאסר. 

האסיר ניסה להתאבד בתאו בבית סוהר איילון. לאחר פעולות החייאה על ידי סוהרי האגף וצוותי רפואה; ולאחר שפונה לבית החולים, מת האסיר בבית החולים אסף הרופא. 

התאבד בתאו עבריין מין שנשלח ל-20 שנה בכלא
הוא התעלל מינית בבתו מאז הייתה בת 6 והצליף בילדיו עם כבלי חשמל: ארבעה חודשים אחרי שהאב נשלח ל-20 שנות מאסר, הוא ניסה לשים קץ לחייו בתאו בבית סוהר איילון. בבית החולים נקבע מותו
[לכתבה המלאה של רענן בן צור וגלעד מורג ב- ynet, לחצו כאן]

2009: דודו טופז נוטל את חייו בכלא

[תמונתו של דודו טופז ז"ל משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי העין השביעית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

ב- 20 באוגוסט 2009, התאבד האמן והבדרן, דודו טופז בבית המעצר. הוא הואשם בהזמנת תקיפותיהם של בכירים בתעשיית התקשורת נחקר על ידי המשטרה והיה עצור. פחות משבוע לאחר מעצרו ניסה להתאבד, לאחר שהזריק לעצמו כמויות חריגות של אינסולין במטרה להפחית את רמת הסוכר בדמו.

נגד טופז הוגש כתב אישום חמור הכולל שבעה סעיפי אישום ובהן תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים ושיבושי הליכי משפט. ב- 20 באוגוסט 2009 תלה את עצמו, בעזרת כבל של קומקום חשמלי במקלחת בתאו.

[תמונתו של דודו טופז ז"ל משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי העין השביעית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

אברהם גינדי ז"ל

אברהם גינדי היה קבלן בניין ויזם בנייה ישראלי. החברה שהקים, חברת אברהם גינדי בע"מ הייתה מחברות הבניה הגדולות שפעלו בישראל. באמצע שנות ה-80 הסתבכו עסקיו של אברהם גינדי וב- 1 דצמבר 1985 נעצר בחשד להונה במכירת קרקעות בשומרון. מניות החברה צנחו בכ 80%. השופט יעקב מלץ הורה על מעצר עד תום הליכים כדי למנוע הימלטות מהארץ, אך בפברואר 1986 הוא שוחרר בהוראת השופט מנחם אלון, שקבע שמעצרו עד תום הליכים היא ענישה בטרם משפט. הסתבכות זאת הובילה אותו להתאבדות ב 5 ביוני 1986.

מיקי אלבין ז"ל

בשנת 1985 נחקר מיקי אלבין ביחידה לחקירות הונאה במטה הארצי ביפו, בחשד למעילה בכספים ממעבידו שאול אייזנברג בתקופה שבה קרס מפעל הטקסטיל אתא. לאחר שהושאר לפרק זמן לבדו בחדר החקירות, הוא מצא את מותו מנפילה מחלון החדר בקומה השלישית ב 3 באוגוסט 1985. הסברה המרכזית שעלתה היא שהוא התאבד.

מזל הדדי ז"ל

ב- 13 בנובמבר 2018 נפלה/ התאבדה מזל הדדי בת 43, מבניין גבוה באזור הבורסה ברמת גן. מזל הדדי ז"ל עבדה בקבוצת LLD שעוסקת בסחר יהלומים ושייכת ללב לביב. היא נחקרה באזהרה במשרדי להב 433 במסגרת הפרשה המכונה "היהלום השחור", ושוחררה לאחר החקירה. משטרת ישראל "זכתה" לביקורת קשה הן מצד המשפחה והן בתקשורת האלקטרונית והכתובה, ממנה ניתן היה להבין על חקירה נוקבת ורועשת שהביא את המנוחה לידי מצב נפשי מעורער, כשלטענת משפחתה שהופיעו בתקשורת מדובר ברצח.

[בסרטון: רגעיה האחרונים של מזל הדדי...]

אסף גולדרינג ז"ל

חודש לאחר התאבדות דודו טופז בית המעצר התאבד אסף גולדרינג שנאשם ברצח ביתו בת השלוש וחצי, אירוע שזכה להד ציבורי רב. גולדרינג הוחזק בכלא הדרים, והוצא לטיול בחצר הכלא כשאינו אזוק. לעיני אחד הסוהרים שהיה מטרים ממנו טיפס אל גדר האגף וקפץ אל מותו מגובה שלושה מטרים.

אשכנזי ונחמני ב- nrg: אסף גולדרינג, הנאשם ברצח בתו, התאבד במעצר
גולדרינג, שהואשם כי חנק את בתו בת השלוש וחצי, הוצא לטיול בחצר הכלא כשהוא אינו אזוק, טיפס על גדר האגף וקפץ אל מותו. בשב"ס יחקרו כיצד הצליח להוציא את כוונתו לפועל למרות שמיד אחרי הרצח ניסה להתאבד ועקב חשש שיפגע בעצמו הוצב עליו פיקוח אדוק. עורך דינו: בני משפחתו התריעו כי יש לשמור עליו...
[לכתבה המלאה של אשכנזי ונחמני ב- nrg, לחצו כאן]

*  *  *

בין הבכירים והמפורסמים ששמו קץ לחייהם נאזכר גם את הבנקאי יעקב לוינסון, ד"ר גבריאל כנען ששימש כמנהל בית החולים זיו בצפת זמן קצר לאחר שהורשע בעבירות מרמה, ואת קצין המשטרה תת ניצב אפרים ברכה ראש יאח"ה.

אחרית דבר 

 מקרי האובדנות במסגרת ההליך הפלילי הינם נדירים יחסים ומספרם מועט יחסי. ברם, כל אירוע שכזה הוא קשה, מקבל כותרות בתקשורת וגורם לבדיקה הפקת לקחים ולעיתים גם מסקנות אישיות כנגד האחראים והממונים.

האם ניתן למנוע לחלוטין את התופעה? השאלה היא כמובן רטורית, ומערבת גם סוגיות כמו, הזכות של רשויות הכליאה למנוע מעצור/אסיר לממש את רצונו ולהתאבד...

בכל מקרה, ברור כי תפקידם של גורמי מערכת אכיפת החוק הממונים על ההליך הפלילי לעשות הכל על מנת לצמצם כמעט לחלוטין מקרים קשים אלו.

[בתמונה: כתבת YNET על החקירות שהפכו לטרגדיה...]

[לריכוז המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “אבי ברוכמן: התאבדויות בהליך הפלילי

  1. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *