[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
ברוך (בּוּקִי) נאה (חוץ מהיותו המדריך הנערץ שלי בצופים) הוא אחד מכתבי הפלילים המיתולוגיים של ישראל, שמנהל משך שנים יחסי אהבה שנאה עם משטרת ישראל. הרשימה הזו הופיעה בדף הפייסבוק שלו, והיא מופיעה גם כאן באישורו.
* * *
אישה אחת יצאה לקניות. כשהגיעה לקופה, פתחה את תיקה כדי לשלם. הקופאית ראתה שמתוך תיקה בצבץ השלט הרחוק של הטלביזיה. לא יכלה לשלוט בסקרנותה ושאלה:
האם תמיד את לוקחת את השלט בתיקך?
ענתה האישה: לא, לא תמיד. אבל בעלי סרב לבוא איתי לקניות כי רצה לראות משחק כדורגל, אז לקחתי איתי את השלט.
מסקנה: תמוך ולווה את אשתך כשהיא מבקשת!
אך הסיפור ממשיך...
הקופאית צחקה והחזירה לאישה את הסחורה. מופתעת, שאלה האישה לפשר הדבר, והקופאית הסבירה: בעלך חסם את כרטיס האשראי שלך!
מסקנה: כבדי את התחביבים של בעלך!
אך הסיפור ממשיך...
האישה הוציאה את כרטיס האשראי של הבעל מתיקה. ודאי שלא היה חוסם את הכרטיס שלו!
מסקנה: אל תמעיט בערך חוכמתה של אשתך!
אך הסיפור ממשיך...
כשהגיהצה את הכרטיס, המכונה רשמה: _הקש את הקוד לטלפון הסלולרי שלך_; או יותר נכון, לטלפון של הבעל!
מסקנה: כשהגבר בסיכון להפסד, אפילו המכונה די חכמה להצילו!
אך הסיפור ממשיך...
האישה חייכה והוציאה את הסלולרי שהתנגן בתיקה. זה היה של בעלה! היא לקחה אותו יחד עם השלט כדי שלא יתקשר אליה בשעת עריכת הקניות. היא קנתה מה שרצתה וחזרה הביתה _שמחה_!
מסקנה: לעולם אל תמעיט בערכה של אישה!
אך הסיפור ממשיך...
כשהגיעה הביתה, בעלה לא היה. היא מצאה הודעה תלויה על דלת הבית: "לא מצאתי את השלט. יצאתי עם הילדים לראות את המשחק. נחזור הביתה מאוחר. צלצלי אלי אם תצטרכי משהו. המפתחות אצלי!"
ענק!!!! אין שום מלה אחרת -בין שהספור אמיתי ובין שזה , "סתם"