[בתמונה: מחפשים חיסון לכל תופעה חברתית תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת פנחס, לחצו כאן]

עודכן ב- 12 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

פרשת פינחס מתחילה בתגובת האלוהים לפגיעתו הקנאית של פנחס בנשיא שבט שמעון ובת זוגו נסיכת מדין, לעיני כל העדה.

על פניו, הסיפור מזמין תגובה ליברלית טיפוסית כנגד הקנאות הדתית ותוצאותיה הרצחניות.

למול קריאה פרשנית כה נחרצת, מתבקשת קריאה מורכבת בהתבוננות נוספת, שמאפשרת להיחלץ ממבט ״נאור״ וחד ממדי.

המבט ה״נאור״ מנסה להסביר במבט צר, שכל הרוע האנושי מתחיל בקנאות דתית. מטפלים בתופעת הקנאות באותו מכניזם כמו בטיפול בתופעת האיידס או בקורונה: מזהים את הנגיף האחראי לחילול התופעה; מבודדים אותו; מרחיקים אותו; ומבקשים, לא רק תרופה לטיפול, אלא גם חיסון.

ה״נגיף״ - במבט הנאור הליברלי - הוא האמונה הדתית, ואותה מבקשים להרחיק מהווית האדם או לפחות מן המרחב הציבורי.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

כאן מתחיל הדיון הביקורתי בתופעת האדם כדיון הומניסטי בשאלה מהו אדם, מה מניע אותו ומה נחוץ לו על מנת לממש עצמו כאדם.

כאן כמובן הדיאגנוזה שלי על תופעת הקנאות שונה מזו של עמוס עוז כפי שביטא בספרו ״שלום לקנאים״ (ראו כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של עמוס עוז, 'שלום לקנאים, שלוש מחשבות', שראה אור בהוצאת כתר ב- 2017. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

בעיני אדם שהורחק ובודד מאמונה הוא כאדם שעבר סירוס. במבט הזה קנאותו של פינחס ניתנת לבחינה בהקשר מושגי אחר מזה המוטל על הסיפור מן הפריזמה הליברלית הנאורה.

בפריזמה שלי, גם הנאורות כגישה וכתפיסה מגלה התנהלות קנאית כאחת הדתות אלא שהיא עושה זאת במסווה של ״אמת מדעית״ ותבונה צרופה.

קנאות רצחנית היא בוודאי נוראה. אבל מניעתה מחייבת התבוננות מורכבת בתופעה ובמניעיה!

[לקובץ המאמרים על פרשת פנחס, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.