אבי הראל: בארה של מרים

[בתמונה: סטטוס - יש כאלה ששווים יותר... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 947051 לאתר Pixabay]

[בתמונה: סטטוס - יש כאלה ששווים יותר... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 947051 לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 29 ביוני 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על פרשת מי המריבה. למאמרים האחרים לחצו כאן:

*  *  *

פרשת חוקת, השישית במניין הפרשות בספר במדבר עוסקת בנושאים נשגבים כדוגמת פרה אדומה וחטאו של משה, וגם בנושאים נוספים כדוגמת מותם של מרים אהרון, ושירת הבאר, הכתובה לקראת סופה של הפרשה.

אספקת מים לקויה היא מקור לכאוס שלטוני כל שכן כשהמדובר בנדודים באזור צחיח, ועל כך דנו במקום אחר [1]. בדברינו הבאים נדון על הקשר בין המים למרים. המספר המקראי מקשר בין מרים למים באופן הבא:" א וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.  ב וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן.  ג וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.  ד וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל יְהוָה, אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ.  ה וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ, מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא אֹתָנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה:  לֹא מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן, לִשְׁתּוֹת" [2].

הדבר תמוה היות והעיר קדש, שהייתה ממוקמת בגבולה הדרומי של ארץ כנען, הייתה ידועה כנווה מדבר שיש בו מים, כפי שאנו מוצאים בספר בראשית: "עין משפט היא קדש"[3], עין הכוונה כאן לבאר מים חיים. קדש עצמה שימשה כמרכז לפולחן דתי בימי נדודי בני ישראל במדבר, ומסורות רבות נקשרו למקום זה.

שתי גזרות נגזרו בקדש:

  • האחת על משה ואהרון שלא יכנסו לארץ בגלל חטא מי מריבה;
  • והשנייה – גזירה על דור המדבר, שלא יזכה להיכנס לארץ כנען[4].
[בתמונה משמאל: ד"ר משה דותן. התמונה היא נחלת הכלל]

מקדש שולח משה מלאכים/שליחים למלכי אדום ומואב בבקשה לעבור בארצותיהם; ומקדש, נערך הניסיון הכושל לחדור לעבר ארץ כנען מדרום. קדש זוהתה באזור קבוצת המעיינות עין קדיס ועין קדיראת, דרומית מזרחית לבאר שבע. בשנת 1956, נערכה במקום חפירה ארכאולוגית בראשותו של ד"ר משה דותן (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה משמאל: ד"ר משה דותן. התמונה היא נחלת הכלל]

חפירות אלה העלו ממצאים רבים [5]. השרידים הקדומים ביותר שנחשפו שם היו מהמאה העשירית לפני הספירה, אך לא נמצאו שם עדויות שניתן ליחסם לזמן נדודי בני ישראל במדבר קודם כניסתם לארץ כנען.

במקום נמצאו שרידים של שלוש מצודות הבנויות אחת על רעותה מתקופת הברזל, וסמוך לה נמצאו שרידים של יישוב. תוכנית המצודות שנחשפו דומה לזו של המצודות שנמצאו בהר הנגב, שרובן חרבו במהלך מסעו של שישק מלך מצרים לארץ ישראל בשנת 924 לפני הספירה.  בימי שיבת ציון, במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, התקיים במקום יישוב כאשר המצודה העליונה משמשת למגורים ארעיים. נחזור לקשר של מרים למים. כאמור,על פי מסורת חז"ל, בזכותה של מרים היו לבני ישראל מים חיים בלכתם במדבר.

כך אומרת התוספתא: "והיאך הייתה הבאר עשויה? דומה לסלע; מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה. עולה עמהם להרים ויורדת עמהם לגאיות. מקום שישראל שורין - היא שורה כנגדם, במקום גבוה (=בחצר אהל מועד), כנגד פתחו של אהל מועד. נשיאי ישראל באים וסובבים אותה במקלותיהם ואומרים עליה את השירה עלי באר ענו לה - עלי באר, והמים מבעבעים ועולים כעמוד למעלה, וכל אחד ואחד (מן הנשיאים) מושך (את המים) במקלו, איש לשבטו ואיש למשפחתו. ואשה שהייתה צריכה לילך אצל חברתה מדגל לדגל, הייתה הולכת בספינה; - והמים היו יוצאים חוץ למחנה ומקיפים פיסא (רצועת קרקע) גדולה, ומגדלים מיני דשאים ואילנות שאין להם סלע" [6].

במקום אחר אומרת התוספתא כאמור, כי בזכותה של מרים לוותה את בני ישראל באר פלאית, שסיפקה להם מים זכים בעת הנדודים במדבר הצחיח [7]. בעת מותה של מרים הבאר נעלמה מעל פני השטח ואספקת המים הסדירה פסקה ללא הודעה מוקדמת. בני ישראל מוחים בצדק על חוסר מים, ובסופו של דבר, על פי מסורת חז"ל, חזרה בארה של מרים ללוות את העם עד כניסתו לארץ כנען. בעת הכניסה לארץ כנען באר מרים נגנזה, וגם על כך מצויות מסורות רבות היכן הוא מקומה מאז ועד היום. בתלמוד מובאת המסורת הבאה:" אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים - יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים" [8].

מסורת נוספת ממקמת את בארה של מרים דווקא בימת כנרת:" מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בטבריה, והייתה זו שעת רצון וצפה בארה של מרים ורחץ בה ונרפא. היכן מצוי בארה של מרים, שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון (אין זיהוי ודאי להר זה), ורואה כמין כברה קטנה בים טבריה זו היא בארה של מרים" [9]. המדרש ממשיך לספר, שהבאר ממוקמת סמוך לשער הכניסה המרכזי של בית הכנסת העתיק של טבריה. בימי הביניים, בעיקר מהמאה ה – 14 ואילך, הייתה רווחת האמונה כי יש למלא מים מהבאר במוצאי שבת, היות ואז כלל הבארות מתמלאים ממימי בארה של מרים, המצויה לפי מסורת זו בימה של טבריה. הסיפור הבא ממחיש את המסורת האמורה:" מעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה שעה, ונזדמן לה המים של באר מרים, כיוון שבאת אצל בעלה כעס עליה. אמר לה היכן היית? והיא מרוב כעסה נפלה כדה משכמה ונפלו טיפים על בשרו ובכל מקום שנגעו בו הטיפים נתרפא" [10].

בשנת 2007 פורסמה טענה כי אותרה הבאר של מרים על פי דבריו של האר"י הקדוש מצפת. האר"י - רבי יצחק לוריא אשכנזי (1572-1536), גדול המקובלים בדורו, ביקר באזור טבריה במהלך השנתיים ששהה בצפת (1572-1570), ותיאור המקום רשום בספרו של תלמידו - שער הגלגולים. (ראו תמונת כריכה משמאל). אולם תיאור זה, הידוע ברבים, אינו נותן מיקום מדויק של האתר אלא רק מיקום כללי.

[בתמונה משמאל: ספר שער הגלגולים להאר"י הקדוש - מתוק מדבש (2 כרכים). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

האיתור המקום של באר מרים, בא בעקבות חקירת מקור קדום נוסף וידוע פחות מכתבי האר"י, ספר נגיד ומצווה של רבי יעקב צמח, שנכתב כ-60 שנה לאחר האר"י, ושכלולות בו ידיעות מקוריות שהוא שמע מפי בנו של ר' חיים ויטאל, שמואל, כאשר זה היה בדמשק בראשית המאה ה-17. בספר זה מוזכר תיאור מדויק של מקום באר מרים, הממוקמת לא בלב ימת כנרת, אלא בחוף טבריה מדרום לחוף העירוני, בינו לבין החוף של מלון הולידיי אין [11].  הזיהוי האמור אינו מקובל על כלל החוקרים, הממשיכים לטעון כי מקומה של באר מרים, אם הייתה כזאת לא ידוע.

בארה של מרים שימשה להשראה ספרותית ענפה ובין השאר:

  • היא מוזכרת בסיפורו של חיים נחמן ביאליק, ספיח.
  • בסיפורו של יוסף חיים ברנר, שכול וכישלון;
  • ובהרחבה היא מוזכרת, ברומן של חיים באר, לפני המקום;
  • ובשירו של אורי צבי גרינברג, בארה של מרים, בספרו רחובות הנהר.

אחרית דבר

מותה של מרים אחות משה ואהרן, נכתבה על ידי המספר המקראי בסמוך לאבדן מקור המים של בני ישראל. עובדה זו לא נעלמה מעיניהם של דורשי רשומות, והמקורות בחז"ל, ובימי הביניים קשרו בין מרים לבאר מים פלאית שליוותה את בני ישראל במדבר. באר זו נעלמה בעת מותה של מרים וחזרה ללוות את בני ישראל עד כניסתם לארץ כנען. אז נגנזה הבאר, בימת כנרת לפי מסורת אחת; או בים התיכון לפי מסורת אחרת.

לאחרונה, נעשה ניסיון למקם את באר מרים לפי מקור בספר קבלי, בחוף טבריה, מדרום לחוף העירוני בינו לבין החוף של מלון הולידיי אין. למרות שאין הסכמה על כך במחקר, הרי שהסיפור אודות באר מרים, בין אם היה באמת או רק משל היה, שימש כמקור השראה למדרשים רבים בעבר, כמו גם לסיפורים ושירים בעת החדשה.

[לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] אבי הראל, הקשר בין מנהיגות אספקת מים וכאוס שלטוני, ייצור ידע, יולי 2016.

[2] במדבר, פרק כ', פסוקים: א' – ה'. ההדגשות שלי.

[3] בראשית, פרק י"ד, פסוק ז'.

[4] במדבר, פרק י"ד, פסוק מ"ג ואילך.

[5] עולם המקרא, המדבר, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמודים: 116 – 118.

[6] תוספתא, סוכה, פרק ג', י"א ; במדבר רבה, פרק א, י"ט.

[7] שם, פרק י"א, א.

[8] בבלי, שבת, דף ל"ה, עמוד א'.

[9] מדרש ויקרא רבה, פרק כ"ה, ה'.

[10] על פי ספר ליקוטים שונים, פרנקפורט, תרמ"ב. במקור לקוח מ – לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך, בארה של מרים, נובמבר 2011.

[11] עידן יוסף, תגלית – נחשפה באר מרים, News 1, יולי 2007.

3 thoughts on “אבי הראל: בארה של מרים

  1. Pingback: אבי הראל: חטא מי מריבה - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי הראל: הקשר בין מנהיגות אספקת מים וכאוס שלטוני - ייצור ידע

  3. Pingback: פרשת חוקת (חֻקַּת) באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *