רועי צזנה: הפנטגון משתמש בלייזר לזיהוי אנשים ממרחק מאתיים מטרים

תודה ליהלי אדמתי (יועצת אסטרטגית ומומחית לחדשנות) שהביאה את הידיעה לתשומת לבי!

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד. [התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר] האתרים של ד"ר רועי צזנה   

*  *  *

הפרשנות לפיתוח הטכנולוגי הבא – והעובדה שאומץ על-ידי הפנטגון – תלויה בדרך בה אתם חושבים על העולם. אם אתם מאמינים, למשל, שהממשלות רוצות בעיקר לנטר אחר אזרחיהן ולפקח עליהם, הרי שהטכנולוגיה עליה אספר לא תשפר את מצב רוחכם. אבל יש לה גם צדדים חיוביים, וכדאי לעמוד עליהם.

המכשיר החדש שפותח עבור הכוחות המיוחדים של ארצות הברית, מסוגל לזהות אנשים מבלי להתמקד בפניהם. הוא מסוגל לעשות זאת גם ממרחק של מאתיים מטרים, באמצעות לייזר אינפרא-אדום שאומד את פעילות הלב. וככל שישוכלל המכשיר, הוא יוכל לעשות זאת גם מטווחים ארוכים יותר. כפי שהעיר אחד מהמעורבים מהפנטגון –

"אני לא רוצה לומר שתוכלו לעשות זאת מהחלל, אבל טווחים ארוכים יותר [ממאתיים מטרים] אמורים להיות אפשריים."

לא מדובר כאן בהתקדמות מדעית מיוחדת. כבר שנים רבות ידוע שניתן להבדיל בין אנשים לפי פעילות לבם, כפי שהיא נמדדת לרוב בבתי-חולים, או במכשור משוכלל הצמוד לגוף הנבדק. אלא שהמכשיר החדש, המכונה ג'טסון, מסוגל למקד קרן לייזר על עורו או בגדיו של הנבדק, ולכמת את פעילות הלב לפי התנודות המזעריות של העור, שמעוררת זרימת הדם בעורקים.

לכאורה, אין לטכנולוגיה הזו יתרון על זיהוי פנים. זה נכון בעיקר במצבים בהם ניתן לצלם אדם המוכן לפעול בדיוק לפי ההנחיות: לעמוד מול המצלמה, להוריד משקפיים ולהישיר מבט לעדשה. אבל מה אפשר לעשות בהפגנות, בהן רבים מסתירים את פניהם מאחורי מסיכות או סמרטוטים? ומה לגבי פושעים הפועלים בחשכה ומכסים את פניהם במסיכות גרב על-מנת להסתתר ממצלמות האבטחה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalWay לאתר Pixabay]

מערכת הלייזר החדשה יכולה להתמודד גם עם מצבים אלו. ממשלות יוכלו להציב את המכשיר על רחפנים שיחוגו בגובה של כמה מאות מטרים מעל הפגנות, ויזהו כל מפגין. בנקים ובתי-עסק אחרים יוכלו להשתמש במערכת דומה כדי לסרוק כל אדם הנכנס דרך הדלת ולגבש פרופיל של פעילות הלב שלו, כדי לזהות פושעים שחוזרים למקום במהלך הלילה.

כדאי לציין שהמערכת אמנם אינה מושלמת – היא צריכה למקד את הלייזר במשך שלושים שניות על גוף הנבדק כדי להפיק קריאה מהימנה – אבל מערכות בינה מלאכותית יוכלו למקד את הלייזר באופן יעיל יותר גם על בני-אדם בתנועה. כנראה שהיא גם לא תהיה מדויקת כמו מערכות זיהוי פנים במצב אופטימלי – אבל עדיין תוכל לפחות להבדיל בין עשרות דפוסי פעילות לבבית שונים.

מצד אחד ברור שפיתוח זה מקנה כוח נוסף לממשלות. מצד שני, הן לא באמת צריכות אותו. רוב הממשלות מסוגלות לדלות די מידע מהאינטרנט שבשטחן כדי להתחקות אחר אזרחיהן, במידה והן חושדות שבכוונתם לבצע פיגועים למשל. השימוש הממשלתי המרכזי בטכנולוגיה זו יהיה כנראה באזורי קרבות – כמו אפגניסטן ועיראק – שם יוכלו חיילים, רחפנים וכלים אוטונומיים ואוטונומיים-למחצה לזהות יותר במדויק את אויבי ארצות-הברית, ולחסל אותם במהירות.

סכנה אחת שיכולה להתעורר כתוצאה מהפיתוח היא ההסתמכות הבלעדית על קריאת פעילות הלב כאמצעי לזיהוי. לא קשה לדמיין מצב בו מכשיר מסוג זה מוצב בבסיס אמריקני באפגניסטן, ומגבש פרופיל פעילות לבבית של לוחמים אפגניים רעולי-פנים המסתננים לבסיס ונמלטים ממנו לאחר מכן. רחפן שישוגר אחריהם וישתמש בטכנולוגיה דומה, עלול לזהות בשוגג אנשים חפים מפשע לפי הפעילות הלבבית הדומה שלהם – ולבצע בהם סיכול ממוקד בטעות. במקרה זה, קשה יהיה למפעילי הרחפן למנוע את הטעות, מכיוון שהם מלכתחילה לא ראו את המפגעים, ונאלצים להסתמך אך ורק על פרופיל הפעילות הלבבית כדרך לזיהוי. כלומר, אנו עוברים לעתיד בו נצטרך להסתמך יותר על המכונות כאמצעי לזיהוי אחרים.

לצד החששות הללו, כדאי לבחון גם את התועלות שיכולות להיות לטכנולוגיה זו מחוץ לתחום הלחימה. אפשר לחשוב, למשל, על הצבת מכשיר דומה בחדר המיון של כל בית-חולים. עוד בשלב בו המטופלים יחכו לתורם, הם כבר ייסרקו – ואלו מהם הנמצאים בסכנת-חיים בשל מצב לבבי כלשהו, יקבלו טיפול מיידי. באופן דומה, מטופלים יוכלו לעבור ניטור מרחוק במיטותיהם שבבית-החולים, או אפילו בבתיהם, מבלי שיהיה צורך להצמיד אליהם מכשירים מורכבים (לפחות לא כדי לסקור את פעילות לבבותיהם).

רעיון זה, כמובן, מעלה חשש נוסף אחרון: בתי-חולים רבים שומרים מידע ביומטרי אודות מטופליהם, כולל דפוסי פעילות לבבית. אם מידע זה יתחיל לשמש ככלי לזיהוי מהיר של בני-אדם, הרי שיהיה צורך להגן עליו באופן קפדני יותר. בהצלחה לבתי-החולים, שגם כך נאבקים כל העת עם התקפות סייבר ופריצות למכשור מיושן ולמחשבים עם מערכות הפעלה עתיקות-יומין.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *