[בתמונה: הנוכחות האיראנית הופכת לחלק בלתי נפרד מההוויה הסורית. הצילום: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

בתל אביב התנהל ביומיים האחרונים הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. אחד המושבים היותר מעניינים של הכנס עסק במערכות שבין המלחמות. משתתפי הפנאל היו: ניצן אלון, יורם חמו ואמיר אשל. נאמרו לא מעט דברים מעניינים... לשנים מהם - שנאמרו ע"י אשל - שווה להתייחס:

• "ישראל לא מסוגלת למנוע את ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה היא מסוגלת רק לעכב אותה בתקופת זמן".
• "ישראל איננה מסוגלת להוציא את איראן מסוריה באמצעים צבאיים. הוצאה של איראן מסוריה תתבצע רק בהחלטה מדינית ויש מדינה אחת שיכולה להחליט על כך: רוסיה". 

לטעמי, אשל צודק בנקודה הראשונה; וטועה לחלוטין בשנייה. משנת 2010 האיראנים משקיעים סכומי עתק בסוריה. הם השקיעו את הכסף הזה לפני בוא הרוסים וממשיכים להשקיע אותו מאז. ההשקעה האיראנית משעורכת בסכומים שנעים בין 4 מיליארד דולר לשנה (ע"פ שגריר ישראל באו"ם דני דנון), לבין סכומים גדולים הרבה יותר. 

האיראנים 'תפרו' לעצמם שורה של הסכמים ישירים עם סוריה, ועקיפים עם טורקיה ורוסיה, שמבטיחים את הישארותם בסוריה לשנים ארוכות, ואת הגדלת אחיזתם במשק הכלכלי הסורי. הם נקטו בשורה של צעדים, שמקדמים את שינוי המרקם החברתי בסוריה, וההשפעות שלהם יהיו רחוקות טווח. 

כל הדברים הללו מבטיחים את הישארות האיראנים בסוריה לשנים ארוכות ויעניקו לאיראנים השפעה רחבת טווח במקום. כל זה לפני שאמרנו מילה על האינטרס הרוסי במרחב המשתרע בין טהרן לביירות והצורך הרוסי באיראנים ככוח שיטור מקומי וכוח השפעה מקומי בכל המרחב הנ"ל. 

[בתמונה: משתתפי הפאנל בנושא המערכה שבין המלחמות: ניצן אלון, יורם חמו ואמיר אשל. התמונה היא צילום מסך]

את האיראנים מסוריה תוציא רק החלטה איראנית. הדרך לשם עוברת בגביית מחירים בלתי נסבלים מבחינת איראן, שתייצר הנוכחות האיראנית בסוריה; ובהפעלת לחץ על מנופי ההשפעה הרוסיים שקיימים על איראן, ובמיוחד דרך איום על האינטרס הרוסי במרחב הסורי. את המטרה הזאת לא תשיג מדינת ישראל בעזרת תקיפות בחיכוך נמוך אל מול הרוסים ובהשארת משטר אסאד מחוץ למגרש

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]