[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 995645 לאתר Pixabay]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד. [התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר] האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
בשבוע האחרון הוזמנתי לנאום בכנס של מרכז אבא אבן במרכז הבינתחומי בהרצליה על עתיד הדיפלומטיה.
האמת? אני לא דיפלומט גדול. לא למדתי את התחום באקדמיה, ולא חקרתי אותו לעומק. התחום המרכזי שלי הוא בחקר העתיד – בהבנת הכיוונים אליהם מתקדם העולם, וכיצד הטכנולוגיות משפיעות על המקצועות השונים. ועדיין, חשבתי שיהיה מעניין לחלוק עם באי הכנס כמה המלצות לדיפלומטים של העתיד, שנובעות מהבנתי את המגמות הטכנולוגיות העולמיות.
מה צריכים, לפיכך, הדיפלומטים החדשים במקצועם?
הדיפלומטים החדשים צריכים, קודם כל ומעל לכל, להיות אנשי ציבור. עד היום התפקיד שלהם היה יחסית פשוט – לתווך בין מקבלי ההחלטות במדינה אחת, למקבלי ההחלטות במדינה אחרת. אלא שברגע שהאינטרנט נכנסה לתמונה, היו לו שתי השפעות מרכזיות:
- קודם כל הוא פישט והאיץ את התקשורת הבינלאומית, כך שמקבלי ההחלטות במדינות שונות היו יכולים לתקשר זה עם זה ישירות.
- ההשפעה ארוכת-הטווח יותר היא שבמדינות הדמוקרטיות, הציבור התחיל לקבל כוח גדול יותר, מכיוון שהוא יכול היה 'להתאגד' דרך האינטרנט, ולתאם פעולות ברשתות החברתיות. כתוצאה מכך, כיום בישראל אין לנו 120 חברי כנסת יותר, אלא 8.9 מיליון חברים במה שאפשר לקרוא לו – "הכנסת המורחבת". דיפלומטים שממשיכים להתמקד במוקדי הכוח הריכוזיים מחמיצים את התמונה הרחבה יותר, שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ – על כל מגרעותיו – כבר זיהה. אם אתם רוצים כוח להשפיע, לכו לרשתות החברתיות.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
לשינוי הזה יש מספר משמעויות
ראשית, הדיפלומטים החדשים צריכים לדעת לעבוד מהר ולפתח מערכות שיאפשרו להם להגיב באופן כמעט מידי לכל שינוי. כבר אלפי שנים שאנחנו מכירים את התמרון בו שני דיפלומטים היו מסכימים לעצור את הדיונים ביניהם לשבועות רבים, כדי שיוכלו להתייעץ עם השליטים ולקבל מהם תשובה.
כיום, ניתן לקבל תשובות ממקבלי ההחלטות ומהציבור הרחב תוך דקות ספורות. וזו גם מהירות התגובה המצופה מהדיפלומטים כיום ברשתות החברתיות. אם נותנים לפרשיה להתפתח בטוויטר במשך שעות, הרי שמוותרים הלכה למעשה על הזכות להגיב לה.
המשמעות, אגב, היא שאי אפשר לסמוך על "קצין רשתות חברתיות ראשי", או כל ניסיון דומה להדחיק את העבודה עם הרשתות החברתיות לתחתית השרשרת הארגונית. ניסיונות כאלו מזכירים לי את סיפורו של אלווין טופלר, שב- 1980 הכריז בכנס שמנהלים יצטרכו לדעת לעבוד עם מחשבים בעצמם, ולא יוכלו להותיר למזכירותיהם את העבודה המאוסה הזו. הוא זכה למחיאות כפיים רמות על התחזית המהפכנית כל-כך.
כיום, מנהל צריך באמת לעבוד עם המחשב בעצמו, ואם הוא ישאיר למזכירתו את מלאכת ההקלדה, הוא פשוט לא יוכל להתמודד עם העומס הגדול. אבל בזכות המחשב, המנהל יכול לבצע עבודה שהייתה מחייבת צי שלם של מזכירים ומזכירות. באופן דומה, הדיפלומטים החדשים יצטרכו לדעת לעבוד בעצמם, באופן ישיר ומבלי מתווכים, עם הרשתות החברתיות. ולא רק איתן, אלא גם עם הכלים לניתוח המידע הגדול.
וזה הדבר השני שישתנה: הדיפלומטים החדשים יצטרכו להפוך לאשפי מידע. יש יותר מדי מידע ברשת, והדרך היחידה לנתח אותו ביעילות היא באמצעות כלי איסוף, עיבוד וניתוח מידע מתקדמים. כלים כאלו נסמכים היום על למידת מכונה ובינה מלאכותית, ולפעמים מספיק קורס מזורז של שבוע כדי להבין איך להשתמש בהם. אלא שהדיפלומטים צריכים גם את הבסיס המחשבתי שמאחורי הכלים הללו, וחייבים להבין סטטיסטיקה וכיצד יש לקבל ההחלטות על סמך נתונים. הדיפלומטים החדשים צריכים לדעת להשתמש בכלים לניתוח ביג דאטה, ולהבין גם את הבסיס לפעולתם.
אבל הם לא יכולים לעצור כאן
הדיפלומטים החדשים צריכים להבין שהעולם המודרני כבר אינו רץ על נפט, אלא על מידע. לפני עשור, רשימת חמש החברות בעלות שווי השוק הגדול בעולם כללה בעיקר חברות אנרגיה. כיום, חמש החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בעולם הן אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ו… טנסנט הסינית ששולטת על תכנת WeChat, שהיא הגרסה הסינית של פייסבוק[1]. הצלחתן של כל אלו הגיעה, במקור, מיכולתן לקצור מידע מכל משתמש, ולנצל את המידע הזה כדי לספק שירותים מוצלחים יותר לאותו משתמש ולכל היתר. כיום, המידע מתחיל לשמש פונקציה אחרת: הוא מאפשר לחברות להריץ עליו בינות מלאכותיות, שלומדות מכל ביט וביט ומשתפרות ביכולותיהן. המנצחות בשוק הבינה המלאכותית והרובוטיקה תהיינה החברות והמדינות בעלות כמות המידע הגדולה ביותר,. לכן, כולם נלחמים כיום על המידע – אפילו כזה שאינם יודעים עדיין מה לעשות איתו.
בספרי "השולטים בעתיד" (ראו תמונת כריכה משמאל) כיניתי את ענקיות הרשת והמידע הללו בשם "כרישים", כמקבילה ללווייתנים המפורסמים של הובס. הן גדלות בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית. פייסבוק גדולה יותר מכל מדינה, עם 2.2 מיליארד משתמשים שמבלים בה עשרות שעות בשבוע, ואוספת על כולם יותר מידע מכפי שהשטאזי היה יכול לאסוף אפילו על החשודים המרכזיים שלו. גוגל שולטת על תפישות המציאות של מיליארדי אנשים, ברמה שסטלין היה יכול רק לקנא בה. אם תקבצו ביחד את גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אמזון ואפל, תקבלו שווי גדול יותר מכלכלת בריטניה כולה. למעשה, רק ארבע כלכלות לאומיות גדולות יותר מחמשת ענקיות הטכנולוגיה המאוחדות: ארצות-הברית, סין, יפן וגרמניה[2].
לחברות הטכנולוגיה הענקיות יש כוח עצום, והן מתחילות לחמוק מבין כבלי השליטה של הממשלות ולגבש לעצמן זהות משלהן בזירה העולמית. הן קובעות חלק מכללי השיח החדשים, וחשוב ליצור עמן קשרי עבודה הדוקים. אבל מי מנהל את החברות האלו? מהנדסים. אתם לא יכולים לדבר עמם כפי שאתם מדברים עם חברי כנסת, שמגיעים בעיקר מתחומי מדעים רכים יותר, אם בכלל. בהכללה, הם לא מדברים במילים, אלא במספרים ובנתונים, בהיגיון ובתמציתיות. חוקר העתידים פייר וואק התלונן לפני חמישים שנים שאם אתה מציג למהנדסים תרחישים בלי נתונים, הם רואים אותך כמיסטיקן ולא טורחים להקשיב בכלל. מה שמחזיר אותנו לנקודה חשובה: הדיפלומטים של העתיד צריכים לדעת לעבוד עם מידע.
מה שמסבך את העניין עוד יותר הוא שהחברות האלו עדיין מנסות להעמיד פנים שאין להן באמת כוח. מארק צוקרברג היה צריך שכל הקונגרס האמריקני ישב לו על הראש, עד שהבין שכן – יש אולי סיכוי קטן שפייסבוק השפיעה על הבחירות בארצות הברית במעשה או במחדל. המשמעות היא שלחברות האלו אין שגרירים או דיפלומטים, ועדיין צריך למצוא את הנתיבים המתאימים לתאם עמן פעולות, הסכמים והצהרות.
אחרון חביב, אני רוצה לגעת בהשפעותיה של הבינה המלאכותית על עבודת הדיפלומט. בקרוב מאד יתחילו להיות לנו בינות מלאכותיות שיוכלו לספק ייעוץ ברמה גבוהה לכל דיפלומט. הן יתרגמו אוטומטית שפות שונות, כולל התייחסות לקונטקסט, לסוגיות תרבותיות, וברמה גבוהה תמיד. הן יציעו לדיפלומט דרכים שונות להתנסח בהתאם לכללים המקומיים. והן אפילו יוכלו לקבל חלק מעבודת הדיפלומט בתקשורת עם הציבור ועם מקבלי ההחלטות: אוואטארים ממוחשבים יוכלו לשוחח עם בני-אדם במדינות שנמצאות תחת אחריותו של הדיפלומט.
שימו לב שאמרתי "מדינות" ולא "מדינה" תחת אחריותו של הדיפלומט. זאת מכיוון שהדיפלומטים החדשים יצטרכו לדעת לעשות מולטי-טאסקינג. ככל שהבינה המלאכותית תפחית את רמת המאמץ הנדרש כדי לתקשר עם הציבור ועם מקבלי ההחלטות בכל מדינה, כך נראה דיפלומטים שהופכים להיות "שרי חוץ" זעירים ומסוגלים לתקשר ישירות עם הציבור בכמה מדינות במקביל.
הבינה המלאכותית תשפיע על עבודת הדיפלומט באופן נוסף ופחות חיובי: היא תנתק את הקשר בין הציבור למציאות. ה- 'פייק ניוז' אליהן נחשפנו בשנים האחרונות היו רק קצה הקרחון. בינות מלאכותיות כיום מספקות את הכוח לכל אדם להפיק את סוג המידע שאנו כבני-אדם מגיבים אליו בצורה המיידית והחזקה ביותר: מידע ויזואלי. דיפ פייקס יוכלו בקרוב להראות כל מנהיג עולמי בכל מצב אינטימי לא-ראוי, ותכנות עיבוד קולי יכולות לחקות קולות אינדיבידואליים באופן מושלם כבר היום. דרפ"א – הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים של ארצות הברית – משקיעה כיום עשרות מיליוני דולרים בזיהוי סרטונים שנערכו, ואפילו הם כבר הודו שהזייפנים יהיו תמיד צעד אחד לפני המגנים. וכל מה שצריך זה סרטון משכנע אחד שישוחרר לרשת. גפרור אחד שמדליק שוטה או רשע במרכז הכפר, גם אלפי דיפלומטים לא יצליחו לכבות.
מפחיד? כמובן, אבל דווקא משום כך, וכדרישה אחרונה-חביבה, הדיפלומטים החדשים חייבים להיות מחוננים בחוש הומור. אין דרך אחרת להתמודד עם זמן בו דעות הציבור יכולות להשתנות מדי יום ומדי שעה, ובו הדיפלומטים צריכים להתמודד ישירות עם הציבור הרחב. ואם יש משהו שהציבור מעריך, הריהו חוש הומור. כפי שג'ורג' ברנארד שאו אמר – "אם אתה עומד לומר לאנשים את האמת, כדאי שתגרום להם לצחוק; אחרת, הם יהרגו אותך."
כך שנסכם: הדיפלומטים החדשים צריכים להיות אשפי מידע, עם אוריינות טכנולוגית וסטטיסטית מתקדמת. הם צריכים לדעת לדבר עם הציבור ולהגיב במהירות ברשתות החברתיות. הם חייבים להבין את הזירה העולמית החדשה, בה חברות ואפילו קהילות תופסות מעמד דומה לזה של מדינות, והמשאב עליו כולם נלחמים אינו נפט, אלא מידע. הם צריכים לדעת לעבוד עם בינות מלאכותיות – ונגדן. ומכיוון שקשה להאמין שאפשר להכשיר אנשים לעשות את כל זה יש-מאין, כדאי שהדיפלומטים החדשים ייגשו לכל התסבוכת עם חוש הומור טוב, כדי שלפחות לא יהרגו אותם.
מקורות והעשרה
[1] https://qz.com/1331995/walmart-is-the-worlds-biggest-company-apple-isnt-in-the-top-10/
[2] https://www.inc.com/associated-press/mindblowing-facts-tech-industry-money-amazon-apple-microsoft-facebook-alphabet.html
